- הלכה מחשבה ומוסר
- ענווה, יראה וקדושה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
45. גאווה בעבודת ה'
"חסידות מביאה לידי ענווה". הענווה היא מדתם של ישראל. וכך אמרו חכמים על הפסוק "לא מרובכם מכל העמים חשק ד' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים". אומר להם הקב"ה לישראל חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע עליכם גדולה אתם ממעטים עצמכם לפני. נתתי גדולה לאברהם אמר לפני "ואנכי עפר ואפר". נתתי גדולה למשה ואהרן אמרו "ונחנו מה". נתתי גדולה לדוד אמר "ואנכי תולעת ולא איש". אבל עובדי כוכבים אינם כן נתתי גדולה לנמרוד אמר "הבה נבנה לנו עיר", נמרוד מַלך בדור הפלגה וכשמו כן הוא: נמרוד, שהמריד כל העולם נגד מלכותו של הקב"ה. נתתי גדולה לפרעה אמר "מי ד' אשר אשמע בקולו". לא כגוים בית ישראל, הם ממעטים עצמם לפני הקב"ה ולכן הקב"ה חושק בהם. אברהם מבטל את עצמו להקב"ה ואנכי אנכי עפר ואפר ומשה ואהרן מבטלים את עצמם עוד יותר הם אומרים "ונחנו מה" - מה אנחנו. עפר ואפר זו מציאות מסוימת, אמנם פתוחה שבפחותות אבל זה משהו בכל זאת ומשה ואהרן אומרים ונחנו מה אפילו לא עפר ואפר ביטול מוחלט. אמנם אברהם אבינו ידע את מעלותיו אבל הוא לא ייחס אותם לעצמו, אלא להקב"ה. הקב"ה חנן אותו במעלות גדולות, אך המעלות אינם שלו אלא של הקב"ה והוא שלעצמו, לולי הטובה האלוקית שקיבל, הוא כשלעצמו ואפר. וכי רשאי החכם להתגאות בחכמתו וכי החכמה היא משלו? הרי אם מטבעו הוא חכם זו מתנה אלוקית, לא הוא יצר את החכמה שבו הוא קבל אותה מאת ד'. ומה יתגאה העשיר בעושרו וכי עובד בנק שמחזיק בידו את מפתחות הכספת של הבנק יתגאה בכסף הנמצא בכספת? הרי אין הכסף שלו הוא רק שומר בלבד!
ואם תאמר למה לא יתגאה האדם במעלות שקבל מאת ד'? הרי כעת המעלות נתנו לו והם שלו. כי המעלות האלו נתנו לו על מנת שישתמש בהם לא לצרכיו האישיים, אלא לעבוד את ד'. על-כן מדוע ייחס אותם לעצמו? ואם תאמר אבל יכול האדם להתגאות שהוא קיבל יותר כוחות לעבודת ד'. אם ישתמש האדם במעלות שלו בחכמה בעושר בגבורה לעבודת ד' הוא באמת יכול להתהלל בזה. וכך אמר הנביא ירמיה "כה אמר ד' אל יתהלל החכם בחכמתו ואל יתהלל הגיבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו' ". התהללות בעבודת ד' אינה גאווה אלא שמחה בד' וזה דבר משובח. כי גאווה בעבודת ד' אינה אפשרית, כי בשעה שאדם עובד את ד' הוא מבטל את עצמו אל ד'. הוא יודע שהוא כשלעצמו מה הוא. וכל ערכו בהיותו קשור לד' אלוקיו. גדולת ד' ממלאה אותו. ההתבטלות כלפי הקב"ה אינה גורמת צער של תחושת אפסות. אלא שמחה של שייכות לגדולה אלוקית. ענוה היא מדתם של ישראל, הם יודעים את מעלותיהם ואינם מתגאים. הם ענוים ושמחים ומתהללים בד' אלקיהם.
ואם תאמר למה לא יתגאה האדם במעלות שקבל מאת ד'? הרי כעת המעלות נתנו לו והם שלו. כי המעלות האלו נתנו לו על מנת שישתמש בהם לא לצרכיו האישיים, אלא לעבוד את ד'. על-כן מדוע ייחס אותם לעצמו? ואם תאמר אבל יכול האדם להתגאות שהוא קיבל יותר כוחות לעבודת ד'. אם ישתמש האדם במעלות שלו בחכמה בעושר בגבורה לעבודת ד' הוא באמת יכול להתהלל בזה. וכך אמר הנביא ירמיה "כה אמר ד' אל יתהלל החכם בחכמתו ואל יתהלל הגיבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו' ". התהללות בעבודת ד' אינה גאווה אלא שמחה בד' וזה דבר משובח. כי גאווה בעבודת ד' אינה אפשרית, כי בשעה שאדם עובד את ד' הוא מבטל את עצמו אל ד'. הוא יודע שהוא כשלעצמו מה הוא. וכל ערכו בהיותו קשור לד' אלוקיו. גדולת ד' ממלאה אותו. ההתבטלות כלפי הקב"ה אינה גורמת צער של תחושת אפסות. אלא שמחה של שייכות לגדולה אלוקית. ענוה היא מדתם של ישראל, הם יודעים את מעלותיהם ואינם מתגאים. הם ענוים ושמחים ומתהללים בד' אלקיהם.
46. הענווה והשמחה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אייר התשס"ב
51. מידת הקדושה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תמוז התשס"ב
50. חלקי יראת החטא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון התשס"ב
48. קניין מידת הענווה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון התשס"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
השוואה בין נפש החיים לתניא
י"ד כסלו תשפ"ג
הגאווה הלאומית של עם ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת וישלח תשפ"ג
ט"ז כסלו תשפ"ג
נסיונו של יוסף בדורנו
שיחת מוצ"ש פרשת וישב תשפ"א
כ"ו כסלו תשפ"א
האם האבות קיימו את כל התורה?
שיחת מוצ"ש פרשת ויגש תשפ"ב
ז' טבת תשפ"ב
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
קילוף פירות וירקות בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה אכפת לך?
החשיבות של לימוד אמונה
דיני קדימה בברכות
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
למה ללמוד גמרא?

האם יש להזדרז לקדש מיד בכניסת השבת
דף קו
הרב יצחק שטסמן | ניסן תש"ע

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו

מנהגי אבלות שאינם ראויים
הרב משה צוריאל | אדר תשס"ו
