בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מצוות האמונה ומהותה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

בין ישראל לעמים

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

י"ד באייר ה'תשנ"ג
2 דק' קריאה
היחסים שבין ישראל לעמים מסובכים. מחשבות רבות הושקעו בניסיון להבין את הסיבה לסיבוך הזה, ספרים רבים נכתבו על היחס המוזר הזה שבין ישראל לעמים. אך אחרי כל המאמץ המחשבתי יש עדיין תחושה שלא נמצא ההסבר היסודי האמיתי. מאז היות ישראל לעם נמשך המצב הזה - שנאה כבושה בלב העמים כלפי ישראל ללא הסבר וללא הצדקה, שנאה עמוקה, קבועה וקיימת בכל המצבים. גם בעת הצלחות גם בזמן כשלונות, תמיד. כאן שונאים את היהודים מפני שהם קפיטליסטים ושם שונאים את היהודים מפני שהם סוציאליסטים. כאן שונאים אותם מפני שהם ימניים וכאן מפני שהם שמאלנים. כאן משום שהם זריזים ומוכשרים יתר על המדה, ושם מפני שהם מהווים מעמסה מבלי להביא תועלת. כאן מפני שהם מתקדמים מדי ושם מפני שהם מפגרים ומיושנים.

המציאות מראה כי אין אף סיבה אחת נכונה, השנאה הזו חסרת כל סיבה. הוא מה שאמר רבי שמעון בר-יוחי: "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב" (ספרי במדבר סט). סגנון דבריו של רבי שמעון בר-יוחי תמוה לכאורה, כי מה שייך לומר ש'הלכה' היא, היה לו לומר 'ידוע' שעשו שונא ליעקב. מה פשר הביטוי "הלכה"? על זה אמר הגאון רבי מנחם זמבא זצוק"ל הי"ד, שבא רבי שמעון בר-יוחי לומר לך: אל תחפש טעם לדבר, זו הלכה פסוקה ללא טעם. רבי שמעון בר-יוחי תמיד "דורש טעמא דקרא", מחפש טעם לכל מצוה, וכאן הוא בא לומר, שאל נא תחפש טעמים והסברים, שכן אין כאן טעם. זו מציאות עמוקה ללא טעם.

לא לכל הגויים נוח להודות בשנאה בלתי-מוסברת זו. הם מנסים להסתיר אותה, לחפות עליה, להתעלם מקיומה, להכחיש אותה. אבל היא קיימת. יש שמנסים להילחם בה ולעקור אותה, הם לא מוכנים לתת לה להתפרץ, הם מנסים לכבוש אותה. אך לא תמיד הדבר עולה בידם, ומפעם לפעם הטבע מתפרץ בסערה מרושעת של אנטישמיות איומה.

ההתפרצות המרושעת האיומה ביותר של הגויים כלפי ישראל היתה לא מזמן, רק לפני חמישים שנה, בשואה הנוראה. עמים רבים היו שותפים לרִשעות הזו, יש מהם במדה מרובה, יש במידה מועטה, ויש שעמדו מנגד ולא נקפו אצבע כדי להציל. רק אחר-כך, בהתגבר עליהם יסורי-המצפון ובהתעורר בהם מוסר-הכליות על כל מה שנעשה, והתעורר הצורך לבקש דרך לכפר על הרשעות, אפשר היה להביא להחלטת הרוב באומות-המאוחדות, לאשר את המדינה היהודית בחלק מארץ-ישראל. אבל הטבע הפנימי לא השתנה. היחס למדינת-ישראל מצד מדינות העולם מורכב ומסובך. " הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב".

הלכה זו מלמדת אותנו שאין טעם לנסות לשנות את הטבע הזה אלא יש ללמוד לחיות איתו, אין טעם לברוח מהמציאות, כי אי-אפשר לברוח ממנה, - ולא רק מפני שאי-אפשר, אלא מפני שיש למציאות הזאת תפקיד. כי אכן הגורל הזה הוא אינו גורל עיור. יש ייעוד לגורל הזה. אפשר וצריך ליצוק תוכן למציאות העובדתית הזאת ולתת משמעות ליחודיות הזו. צריך לתת משמעות עליונה ומרוממת לעם אשר לבדד ישכון, לעם האחד המיוחד, עם ד', עם התורה, העם האלקי. צריך להפוך את המציאות הקשה למציאות בונה ומקדמת. עד אשר יתברר לכל ערכם של ישראל ואז גם יובן למפרע גורלם המיוחד - "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלהי יעקב ויֹרנו מדרכיו ונלכה באָרחֹתיו, כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים" (ישעיה ב, ג).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il