בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרסיה

גליון 216

מה נעשה שנה הבאה?

שאלה שמעסיקה רבים בתקופה הזו היא התוכנית לשנה הבאה. איך בוחרים ישיבה תיכונית, אולפנה, ישיבה גבוהה או מקום שירות לאומי?

undefined

רבנים שונים

טבת תשע"א
4 דק' קריאה
שאלה שמעסיקה רבים בתקופה הזו היא התוכנית לשנה הבאה. איך בוחרים ישיבה תיכונית, אולפנה, ישיבה גבוהה או מקום שירות לאומי?


להשקיע בבחירת המקום!
הרב מתניה אריאל שליט"א, ראש הישיבה הקטנה 'דרך חיים', שעלבים
ראשית יש לזכור שהעיקר הוא לא תהליך הקבלה לישיבה, אלא התפקוד בה כראוי לאורך ארבע שנים. לא פעם הורים 'מלבישים' על הבן שאיפות שמתאימות להם, אבל לא לבן. יש גם השפעה חברתית שגורמת לבן להגיע למקום שהחברים מצפים שיגיע, אבל הוא יתקשה לעמוד בדרישות, או להיפך - הוא מסוגל ליותר מכך. במקרים שכאלה, השמחה על כך שהתקבל ונרשם, עלולה חלילה להפוך בהמשך השנים לתסכולים ואכזבות.
מומלץ להעריך באופן אמיתי את יכולותיו של הבן, להוביל אותו להכרה בערכו הוא, (בעיקר לחיוב, אך גם לשלילה) ולעודד אותו לנטרל ככל שניתן את השפעות הסביבה על ההחלטה בעניין.
לא-פעם יוצא להיפגש עם מציאות בה ההורים משאירים את ההחלטה בידיים של הבן. זה מצוין כשהוא מקבל החלטה שהיא סבירה בעיניהם, ולעיתים זה הכרחי כשהתנגדות ההורים תוביל לעימות חריף מידי. אבל יש מקרים שההורים מוותרים מידי מהר, וחוששים לעמוד על שלהם. לפעמים החשש מעימותים בהווה, עלול ליצור תוצאות שיגרמו לעימותים קשים יותר בהמשך השנים.
כמה ואיך לברר? על שידוך אנו רגילים לברר בלי סוף, וישיבה היא לא פחות משידוך! היא תעצב את דמותו של הבן חינוכית ולימודית, וגם השידוך יושפע מכך. לפיכך ראוי שנברר על הישיבה, לפחות כפי שנברר על בת זוגו של הבן בעוד כמה שנים. מצד שני - הרי יש ישיבות רבות ואי אפשר לברר על כולן.
למעשה , מומלץ לסנן מרשימת הישיבות על דרך השלילה את אלה שאינן מתאימות לכם מבחינת סגנון הלימודים, אוכלוסיית התלמידים, מיקום וכדו'. בדרך כלל ניפוי כזה ישאיר רשימה של לא יותר משבע-שמונה ישיבות, עליהן כדאי לברר בירור שיצמצם את הרשימה לשלוש-ארבע ישיבות. בישיבות אלה מומלץ לבקר, להיפגש עם ראש הישיבה, ולבדוק מקרוב את צורת התפילה, האווירה ב'סדר', התייחסות התלמידים אליכם כאורחים, וכדו'. כדאי גם לשלוח את הבן לשבת בישיבה, וכן לדבר עם הורים בוגרים ותלמידים.
ואם הבן לא התקבל? אפשר לנסות לערער! הישיבות אינן מנוהלות ע"י מלאכים, וייתכנו טעויות וחשיבה מחודשת. אבל, צריך גם לסמוך על הישיבות. אם אתם מוכנים להפקיד בישיבה את הבן היקר שלכם לארבע שנים כה משמעותיות, סימן הוא שאתם סומכים על הצוות ועל שיקול דעתו. ובכן, תסמכו עליהם גם בהחלטה שקיבלו, על אף שהיא כואבת.
והעיקר - תפילה! הרבה תפילה. בתקופת הרישום, עד סוף כיתה ח', לאורך ארבע השנים הבאות, וכל החיים. מסופר על אמא שהיו לה שני בנים, האחד מוצלח בכל תחום, והשני להיפך. לימים, הגדול התפקר, לא הקים משפחה - כישלון חרוץ, והצעיר הקים בית של תורה מלא ילדים ונחת. כשנשאלה האמא כיצד קרה הדבר, ענתה: זה בגלל התפילות! הצעיר היה כל כך לא יוצלח, שאת כל התפילות השקעתי בו, ועל הגדול לא ראיתי צורך להתפלל משום שהיה כל כך מוצלח.
יזכנו ה' לגדל "בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה' יראי אלוקים, אנשי אמת זרע קודש, בה' דבקים"!

לפי חפץ הלב
הרב מנחם קלכהיים שליט"א, רב קהילה ויועץ חינוכי וזוגי
איפה עליי ללמוד? מהו המקום האופטימאלי בשבילי? מה הוריי חושבים שמתאים לי? מה אחיי ממליצים לי לאור ניסיונם? להיכן הולכים חבריי הטובים? איפה יש לימודי קודש מעמיקים? או יש אפשרויות ללימודי תיכון מגוונים? מהו המוסד שיש בו השקעה בחיים החברתיים? וגם: מה קרוב לי לבית? איפה תנאי הפנימייה נוחים? האוכל טעים? יש/אין קראוונים דולפים?
שאלות רבות מתרוצצות בראש, וכל שנה נפתחות עוד חמש ישיבות חדשות. האפשרויות בתקופתנו רבות - יש לכך יתרון גדול של יכולת התאמה אינדיודואלית, אך יש קושי גדול בבחירה והחלטה. דבר זה הוא שיקוף של כל החיים המודרניים ומציבים את כולנו באותו מקום, כמו בסופרמרקט לפני מדף מוצרי החלב על מגוון טעמיהם/מקורותיהם/אחוזי השומן וכמובן - הכשרויות השונות. ולכן הדבר הראשון שאנו צריכים ללמוד וללמד - זה קבלת החלטות [זה גם יעזור להם אח"כ בשידוכים...]. הדברים ארוכים אך ננסה למקד שתי נקודות יסוד:
מידע - כמובן שמידע עוזר, אך כל מוסד מנסה גם למכור את עצמו, ולא תמיד העובדות מדויקות! ולכן את המידע כדאי לנתח ולמיין ביחד עם ההורים - מה חשוב לי/לנו והאם הדברים החשובים מתקיימים במקום המוצע. במסגרת 'חוק הדתיים השלובים' ודאי תמצאו מישהו מהמחנכים או המורים שאתם מכירים ישירות או דרך מישהו אחר שתוכלו לשוחח איתו בצורה ישירה על מה קורה באמת בשטח. וכלל מרכזי בשיקולים אלו הוא - לא לחפש את הישיבה/האולפנה 'הכי טובה', אלא - את הישיבה/האולפנה 'הכי טובה בשבילי' כל אחד לפי יכולותיו וכישרונותיו שבהם חנן אותו הבורא.
חפץ הלב - הדבר המכריע הוא תחושת הלב/אינטואיציה פנימית. לא תמיד ניתן לחדד ולבודד תחושה זו [ולפי הגר"א לימוד בריכוז של דף גמרא או פרק תהילים יכול מאוד לעזור], אך היכולת של אדם להתפתח ולצמוח בהתקשרות אמיתית לתורה ולעבודת ה', שהיא מטרת החינוך היסודית שלנו [יותר מאשר ידע תורני או תעודת בגרות מעולה] - תקבל מענה רק אם האדם בעצמו [ולא - הוריו, מוריו או חבריו], מרגיש שטוב לו ושזה המקום בו הוא יוכל ללמוד ולהתגדל. כמאמר חז"ל: "אמר רבא: לעולם ילמד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר 'כי אם בתורת ה' חפצו'. ואמר רבא: בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא ולבסוף נקראת על שמו שנאמר ב'תורת ה' חפצו' 'ובתורתו יהגה יומם ולילה'" (ע"ז י"ט.). סמיכות הדרשות מלמדת אותנו - שכשאדם לומד תורה במקום שליבו חפץ, התקשרותו לתורה היא כל כך גבוהה שתורת ה' ממש נהיית חלק מהותי ממנו - היא הופכת להיות תורתו שלו! בהצלחה לכולנו!
[המאמר נכתב בלשון זכר אך מופנה לבנים ובנות]
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il