בפרשת השבוע התורה מדגישה את חשיבות רציפות הדורות. משם הפרשה לבדו, "תולדות", שפירושו דורות, אפשר ללמוד כמה חשיבות מייחסת התורה לחזון הזה של החיים היהודיים. המורה החכם שלי לתלמוד אמר לכיתתו "נערים, אם סבא וסבתא שלכם וגם הנכדים שלכם גאים בכם ובהישגים שלכם, קרוב לוודאי שגם בשמים מרוצים מכם."
60 שנה חלפו מאז ואני סוף סוף באמת מבין את משמעות דבריו. המדרש מלמד אותנו שאברהם מת לפני תום השנים שהוקצו לו לחיים על האדמה הזאת כדי שלא יצטרך לחזות בבגידה של עשיו באורח חייו ובמערכת הערכים שלו.
אני מאמין שאין דבר שמנפץ את המשפחה ואת השלווה האישית יותר משבירה של מסורת משפחתית. היהודים תמיד התגאו ברציפות הדורות. זה היה המלט שחיבר את העם הקטן והנרדף בכל ארצות הגולה שבהן התפזר. התפרקות המלט הזה היתה ועודנה הדבר שבישר על התפרקות הבית היהודי ועל גל ההתבוללות ונישואי התערובת שמציף עכשיו חלקים כה גדולים בחברה היהודית.
הלחצים של החיים המודרניים והיכולת לנוע למרחקים גיאוגרפיים גדולים תרמו להיחלשות הזאת ברציפות הדורות. ביסודו של דבר, היחלשות במחויבות הפרט למשפחה ולרציפות הדורות היא זו שהובילה למצב הזה. בבתים יהודיים רבים רציפות דורית ומשפחתית כבר לא נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפות, לא כפי שהיתה בעבר.
רבקה אמנו הבינה שבנה בכורה עשיו הוא סכנה לרציפות הדורות, שהיא הבסיס שעליו בנויה האומה היהודית. לדאבון הלב, כפי שכל מורה בבית ספר יכול להעיד, הצלחת ההתקדמות בלימוד נשענת על מערכת של סינון. לא כל אחד יכול או צריך להיות זכאי ללמוד לתואר שני או להפוך למנתח מוח.
זה נכון גם בעולם הרוחני. לא כל אחד זכאי להכריז על עצמו שהוא מקובל, פוסק הלכה או צדיק. לא כל אחד בנוי לבלות את כל היום בלימוד גמרא, גם אם העיסוק הזה נערץ ונחוץ. יוסף היה אהוב מאוד על אביו, ולכן חששו האחים שחילוקי דעות שלהם עם יוסף, חשש שהיה מבוסס על הסינון שסילק את ישמעאל ועשיו מהמשפחה של אברהם ויצחק, יביאו גם לסילוקם.
הם היו מודעים לתהליך הסינון ששולט לכאורה ברציפות הדורות היהודיים. אולי זאת אחת הסיבות למספר הקטן של בני העם היהודי. מסיבה זו, שאלת רציפות הדורות היא תהליך רגיש, עדין וכואב לרוב. הוא משתנה ממקום למקום, מתקופה לתקופה ומדור לדור.
לפיכך התורה תמיד מציגה את עתידנו כעתיד לא ודאי - עם אמהות עקרות, אבות בסכנה מאויבים שחושקים בנשותיהם ובנכסיהם ועם קשיים של גידול ילדים בסביבה בעייתית. פרשת תולדות נשארה, לכן, המפתח לקיומו ולהצלחתו של העם היהודי.