פרשת תצוה עוסקת בפירוט רב בבגדי כהונה. עבודת ד' צריכה להעשות בשלמות. הבגדים שהכהנים לובשים בשעת עבודתם צריכים להיות מיוחדים ביופיים ומתאימים לעבודת בית-המקדש.
בכלל, יש ללבושו של אדם חשיבות מיוחדת. לא בכדי תקנו חכמים ברכת מלביש ערומים בברכות השחר. משמעות הברכה היא כפולה: ראשית להודות לרבש"ע שברא לנו נפש אנושית שמבינה את הגנאי שיש בערום , דבר שאינו קיים אצל בעלי חיים, ונתן לנו את החוש העדין להתלבש ולהתכבד בבגדים. שנית, ההודאה על עצם המלבושים . על שניהם אנו מברכים ברכת מלביש ערומים.
הבגדים גם משפיעים על האדם. אמרו חכמים - כסה ראשך כדי שתהיה עליך יראת שמים. כלומר, כיסוי הראש יכול להצביע על יראת שמים, כיסוי גדול או קטנטן מראה על מצבו של אדם וגם משפיע על האדם. הבגדים מצביעים על כך שאדם שייך לחברה מסוימת וגם משפיעים עליו ומקשרים אותו לאותה חברה שלובשת בגדים אלו.
"ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת". הגמרא (זבחים פ"ח) אומרת: "אמר ר' ענני בן ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך, מה קרבנות מכפרים, אף בגדי כהונה מכפרים". כלומר לעצם לבישת בגדי הכהונה על ידי הכהן הגדול כבר יש תפקיד של כפרה. הבגדים נועדו לא רק לצורך העבודה בהם, אלא בעצם לבישתם מתקיימת כפרה על חטאים - הכותונת מכפרת על שפיכות דמים, המכנסים מכפרים על גילוי עריות, המצנפת מכפרת על גסי הרוח והאבנט מכפר על הרהור הלב. כל בגד קודש שלובש הכהן הגדול על גופו מקדש את גופו ומטהר אותו.
הכהן הגדול אינו אדם פרטי, הוא אישיות כללית, כלל ישראלית, כל מעשה שהוא עושה נוגע לכל ישראל. הוא מתקדש וזה משפיע על הכלל כולו. הכותונת העוטפת את האברים שהנשמה תלויה בהם מקדשת אותם ומכפרת על שפיכות דמים הפוגעת בחיי הגוף. המכנסים המכסים ומצניעים את הגוף מכפרים על גילוי עריות. המצנפת שהכהן עוטף בה את ראשו, המביאה אותו לענוה ומזככת אותו מכל רבב של גסות רוח, מכפרת על גסי הרוח. האבנט שחוגר הכהן בגובה הלב מכפר על הרהורי הלב.
מדברי חכמים אלו יכולים אנו ללמוד על ערך הבגדים בכלל. כמו שאמרו חכמים "מנין לשינוי בגדים מהתורה, שנאמר: 'ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים', למדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהם קדרה לרבו, אל ימזוג כוס לרבו".