בית המדרש

  • תפילת העמידה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

אברהם חי בן עדינה חיה איטה

תפילת נשים

undefined

הרב דוד חי הכהן

חשוון, תשס"א
3 דק' קריאה
מתוך לימוד זה, שערך התפילה שוה או שקול לערך הקדושה, ניתן לחשוב שכשם שערך הקדושה מתבטא דוקא בציבור, כך גם חשיבותה של התפילה היא כאשר נאמרת בציבור. כידוע, דין הציבור לענין קדיש, קדושה, תפילה ושאר מצוות שנחוץ בהם הענין הציבורי, הוא בעשרה גברים בני מצוה ומעלה. האם יש להבחין בזאת שנקבע המנין בגברים דוקא, באיזו פחיתות במעלת האשה? בודאי שלא. אלא כך יש להבין את טעם ההלכה: כיון שעיקר תפקיד הגבר הוא בחיי הכלל בציבור, לכן הוא הבא בחשבון לענין המנין בציבור. מה שאין כן האשה, חשיבותה הגדולה מתבטאת דוקא בצד הפרטי של האדם, והוא בנין הבית וחיזוקו וביסוסו של אותו התא היחיד- הגבר, כדי שיהיה ראוי לקחת חלק בחיי הציבור. מתוך כך אין האשה נמנית עם הציבור, כדי לשמור על כוחותיה לטובת בנין הבית.

ידוע שהמעורבות בעסקי ציבור מכלה את כח האדם, ולכן אמרו חז"ל 1 שאין זה מן הראוי שתלמיד חכם שעסקו בתורה יעסוק בעניני ציבור, כדי שלא ייפגעו כוחותיו התורניים, שזהו הפסד גדול לתורת ישראל. אין זה אומר שתלמיד חכם לא צריך להדריך ולהשפיע על הציבור, ודאי שצריכים להתחשב בציבור. ורק חשוב שלא יהיה מעורב באופן פעיל בעסקי ציבור.

האשה והציבור
הוא הדין והיחס לתפקידה ומעלתה של האשה. אין מן הראוי שתתערב בעניני הציבור. הן כדי לשמור על כוחותיה הרגשיים והנפשיים לטובת ביתה, והן כדי לשמור על כבודה שלא ייפגע על ידי הכוחות הגסים המצויים בשוק החיים. אולם, בודאי שיש לאשה צורך ואפשרות להשפיע על חיי הציבור והכלל דרך בעלה. כך ראינו אצל אמותינו הקדושות, שצוה הקב"ה את אברהם לשמוע בקול שרה ולשלח את ישמעאל מביתו. וכן קבעה רבקה אמנו שיעקב הוא ימשיך את בית ישראל, עמו הנבחר של ה', ועשו יידחה החוצה. רחל אמנו סדרה את בית יעקב ובעזרתה נשארה לאה אמנו בבית יעקב, ונכנסו בלהה וזלפה גם הן לבית ישראל. גם על ר' אלעזר בן עזריה מסופר שנתמנה לנשיא רק בהסכמתה של אשתו נוות ביתו.

יש לברר האם האשה חייבת בתפילה כחיובו של האיש, הן בגלל תפקידיהם השונים, והן בגלל הערך הציבורי של התפילה? במסכת ברכות 2 נאמר שנשים חייבות בתפילה, וביארה הגמרא שם: מפני שהתפילה ענינה בקשת רחמים. יתכן שהכוונה היא, היות ועיקר התפילה הוא כח הלב ורגשותיו, ובזה מצויין כח הנשים, לא יעלה על הדעת שעם ישראל יפסיד כח נפלא זה שעומד לרשותו.

תפילת האשה
אלא שנחלקו הפוסקים האם האשה חייבת בכל התפילה על פי צורתה שנקבעה בסידור, הכוללת פרקי זמירות, תהילים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת העמידה ועוד. מצד אחד יש לומר שהתפילה בעיקרה היא תפילת העמידה, ואילו קריאת שמע וברכותיה הם מצוה אחרת ועליה חל הכלל ההלכתי הפוטר את הנשים ממצוות עשה הקשורות בזמן. ויתכן שיש בזה אפילו חשש איסור אם אשה תברך ברכה שאינה מחויבת בה, משום ברכה לבטלה. מצד שני, כיון שנקבעו הברכות וקריאת שמע בתוך סדר התפילה, הרי דינם כדין התפילה שאשה חייבת על פי דין הגמרא להתפלל. הרי זה דומה לאבל (ל"ע) שמותר להתפלל בימי אבלו כל סדר התפילה אף על פי שיש בו דברי תורה, והרי אבל אסור בדברי תורה. אלא שדנים על פרקים אלו כחלק מן התפילה, ולא כמצות קריאת שמע וברכותיה לבד ותפילה לבד.

השו"ע, בהלכות תפילה, כותב 3 שנשים חייבות בתפילה, ולא חילק בין תפילת שחרית לבין ברכות קריאת שמע. ובספר "ילקוט יוסף" 4 כתב שנשים ספרדיות לא תברכנה ברכות קריאת שמע, כיון שלדעת השו"ע אין לנשים לברך על מצות עשה הקשורה בזמן. רק נשים אשכנזיות ההולכות על פי פסק הרמ"א, כדעת רבינו תם שמתיר לנשים לברך על מצוות עשה שאינן חייבות בהם, יכולות לברך. אבל ישנם מגדולי הרבנים הספרדיים שכתבו שגם נשים ספרדיות יתפללו כל הסדר מתחילה ועד סוף בלי שום שינוי מהגברים. כך כתב למסקנה בספר "כף החיים" 5 , וכן כתב הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל 6 . אם כן יוצא שנשים אשכנזיות יכולות להתפלל כתפילת הגברים בלי שינוי, ונשים ספרדיות תלכנה לפי הקהילה שהן דרין בה- אם כדברי המקילים ואם כדברי המחמירים.

על פי זה יתעורר קושי אחר: מה תעשנה הנשים המטפלות בילדים וקשה להן להאריך בכל סדר התפילה? בזה הקלו כל הפוסקים, אשכנזיים וספרדיים, שנשים יכולות להתפלל רק תפילת העמידה, אלא שהזכירו שטוב שתאמרנה גם קריאת שמע, שיש בה קבלת עול מלכות שמים. יש שהקלו יותר על הנשים, שבשעת דוחקן תסתפקנה באמירת ברכות השחר, ובקריאת שמע, ובבקשה כלשהי מלפני שומע תפילה. והסכימו שטוב שתתפללנה שחרית ומנחה, אך מתפילת ערבית פטרו אותן מחיוב.

בענין תפילת מוסף נחלקו הן הפוסקים האשכנזיים והן הפוסקים הספרדיים, ולהלכה תעשה כל אחת על פי הנהוג בקהילתה על ידי מורי ההוראה שם. ביום ראש חודש כדאי להשתדל יותר בתפילתה מפני שיש לזכור שנשים זכו בו זכיה יתירה על הגברים, ונהגו להיזהר בקדושתו באיסור מלאכה והדלקת נר לכבוד ראש חודש, שיש בו משום הארת שבטי ישראל.


^ 1 מסכת סנהדרין דף יז ע"א.
^ 2 דף כ ע"ב.
^ 3 סימן קו סעיף א.
^ 4 ילקוט יוסף הלכות קריאת שמע אות ג.
^ 5 סימן ע ס"ק א.
^ 6 אור לציון חלק ב פרק ו שאלה י.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il