(מנחות כב. 3 שורות מלמעלה - כג. 3 שורות מלמעלה)

העצים שעל המזבח משל ציבור
המקור : בעולת יחיד הכהנים ערכו את אברי העולה "על העצים אשר על האש אשר על המזבח", התורה מקישה בין העצים לבין המזבח.
רבי אלעזר בן רבי שמעון לומד מההיקש: כמו שהמזבח הוא משל ציבור כך גם העצים והאש משל ציבור. ולא כמו נסכים שמגיעים משל יחיד.
רבי אלעזר בן שמוע לומד מההיקש: כמו שהמזבח צריך להיות מחומרים שאף אדם לא השתמש בהם קודם כך גם העצים דוקא משל ציבור.
נפק"מ : האם צריך דוקא עצים חדשים.

עירוב של קומץ בקומץ - או עירוב קומץ במנחה שמוקטרת כליל
לדעת ת"ק - אפשר להקטיר את הכל על המזבח ושתי המנחות כשירות כי בסופו של דבר כל התערובת אמורה הייתה להגיע להקטרה על המזבח.
לדעת רבי יהודה - רק אם הבלילות שמהם עשויות המנחות שוות בצמיגות שלהם מותר להקריב את שתיהן והן כשרות, אבל אם במנחה אחת יש בלילה עבה ובשנייה יש בלילה רכה, הם בולעות אחת מהשנייה ואז שתי המנחות פסולות.
[הגמרא הקשתה על המקור של שתי השיטות ונשארה בקושיא].
קושיא על שיטת רבי יהודה - למה במשנה בזבחים אמר שמין במינו לא בטל , ואצלנו במנחות לא אמר כך ופסל את שתי המנחות שבלילתם דומה?
והתירוץ של רבא המשנה שלנו לא מדברת על מקרה רגיל של מין במינו אלא על מקרה של מין במינו ודבר אחר , שם גם רבי יהודה מודה לחכמים שבטל.


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני