- פרשת שבוע ותנ"ך
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
מנגנון טיהור של תורת החכמה והאמת
פרשת ויקרא עוסקת בנושא קודשים, הקורבנות שהיו עיקר עבודת הכהנים ובני ישראל במשכן ואחר-כך במקדש בירושלים. הרבה דיו נשפך והרבה מחשבה יהודית הושקעה בניסיון להסביר את עבודת הקורבנות ולמצוא בה היגיון, להבין מדוע היא משהו שנושא חן בעיני האלקים.
בספר בראשית אנחנו מוצאים בעניין הקורבנות את הסיפור על כך שהקרבנות של הבל ונוח נשאו חן בעיני ה'. אך העניין כולו מסתורי מאוד, בייחוד לחברה המערבית של ימינו ולערכיה, חברה שמתקשה להבין מדוע, או איך, שחיטת בעל חיים יכולה לכפר על חטאי אדם ולהביא לחוטא מחילה. אינני טיפש ולא אנסה לעסוק בנושא הזה שגדולים ממני נרתעו מלעסוק בו. די לומר שאנחנו חייבים להתייחס לתחום הזה של קודשים כמשהו שנמצא במישור שמעבר להבנה ולתפיסה האנושית. עם זאת, כמו שבעולם הגשמי ידוע לנו שיש דברים רבים שפועלים, על אף שאיננו מצליחים להסביר מדוע או איך, כך גם בעולם הרוחני של הקודשים.
עלינו להשלים עם זה שקורבנות בעלי חיים משיגים את המטרה התורנית על אף שאיננו מסוגלים להבין איך או מדוע זה נכון. היהדות היא דת של חשיבה רציונאלית וערכי מוסר, אך היא גם דת של מסתורין ורוחניות שמקורם בעולם אחר. היהדות ייחודית כל כך מפני שהיא משלבת את שני המישורים האלה, החכמה והאמת.
התורה מניחה מראש שהחטאים והמשגים של בני האדם הם דבר שיהיה קיים תמיד. "אין צדיק בארץ אשר לא יחטא". ובכל זאת, היהדות לא מטפחת את הרעיון של "החטא הקדמון". היא מאמינה שאנחנו נולדים עם נשמות נאצלות ונכנסים לעולם הזה טהורים. למרות זאת היא גם מכירה בטבע האדם ובכך שהטבע הזה עלול להפוך אדם לאכזרי, אלים, תאוותן ולחוטא מגיל צעיר מאוד. לפיכך היא חייבת לספק מנגנון לטיהור נשמת האדם במקרה שהוא חוטא. המנגנון הזה הוא קודשים, הקרבת בהמות.
כשבית המקדש חרב, המנגנון הזה השתנה והפך לתפילה, מעשים טובים וחרטה אמיתית על החטאים. המטרה היא אותה מטרה: להשיב לחיינו את הקדושה ואת התכלית הנעלה. התורה מלמדת אותנו שאנחנו יכולים לתקן טעויות ולאחות לבבות שנשברו. פרטי הקודשים, כפי שהם מופיעים בתורה ומבוארים בהרחבה במשנה ובתלמוד, הם כמו נוסחה מסתורית או משוואה מוזרה שבה משתמשים פיזיקאים או כימאים ושאינה מובנת לאיש הפשוט ברחוב, ולמרות זאת, היא פועלת ומשיגה את תפקידה וייעודה. אנחנו נאלצים למצוא את דרכנו בינתיים בלי נוכחות המקדש, בלי הנוסחאות והמשוואות האלה שיסייעו לנו להיטהר. התורה סיפקה לנו מסלול חליפי שיביא אותנו ליעד הזה. עלינו לנצל כל הזמן את ההזדמנויות האלה : תפילה, מעשים טובים, חרטה אמיתית ותיקון עצמי. רק אז שפתינו באמת ובתמים תהוונה תחליף לקודשים שכבר אין לנו.
בספר בראשית אנחנו מוצאים בעניין הקורבנות את הסיפור על כך שהקרבנות של הבל ונוח נשאו חן בעיני ה'. אך העניין כולו מסתורי מאוד, בייחוד לחברה המערבית של ימינו ולערכיה, חברה שמתקשה להבין מדוע, או איך, שחיטת בעל חיים יכולה לכפר על חטאי אדם ולהביא לחוטא מחילה. אינני טיפש ולא אנסה לעסוק בנושא הזה שגדולים ממני נרתעו מלעסוק בו. די לומר שאנחנו חייבים להתייחס לתחום הזה של קודשים כמשהו שנמצא במישור שמעבר להבנה ולתפיסה האנושית. עם זאת, כמו שבעולם הגשמי ידוע לנו שיש דברים רבים שפועלים, על אף שאיננו מצליחים להסביר מדוע או איך, כך גם בעולם הרוחני של הקודשים.
עלינו להשלים עם זה שקורבנות בעלי חיים משיגים את המטרה התורנית על אף שאיננו מסוגלים להבין איך או מדוע זה נכון. היהדות היא דת של חשיבה רציונאלית וערכי מוסר, אך היא גם דת של מסתורין ורוחניות שמקורם בעולם אחר. היהדות ייחודית כל כך מפני שהיא משלבת את שני המישורים האלה, החכמה והאמת.
התורה מניחה מראש שהחטאים והמשגים של בני האדם הם דבר שיהיה קיים תמיד. "אין צדיק בארץ אשר לא יחטא". ובכל זאת, היהדות לא מטפחת את הרעיון של "החטא הקדמון". היא מאמינה שאנחנו נולדים עם נשמות נאצלות ונכנסים לעולם הזה טהורים. למרות זאת היא גם מכירה בטבע האדם ובכך שהטבע הזה עלול להפוך אדם לאכזרי, אלים, תאוותן ולחוטא מגיל צעיר מאוד. לפיכך היא חייבת לספק מנגנון לטיהור נשמת האדם במקרה שהוא חוטא. המנגנון הזה הוא קודשים, הקרבת בהמות.
כשבית המקדש חרב, המנגנון הזה השתנה והפך לתפילה, מעשים טובים וחרטה אמיתית על החטאים. המטרה היא אותה מטרה: להשיב לחיינו את הקדושה ואת התכלית הנעלה. התורה מלמדת אותנו שאנחנו יכולים לתקן טעויות ולאחות לבבות שנשברו. פרטי הקודשים, כפי שהם מופיעים בתורה ומבוארים בהרחבה במשנה ובתלמוד, הם כמו נוסחה מסתורית או משוואה מוזרה שבה משתמשים פיזיקאים או כימאים ושאינה מובנת לאיש הפשוט ברחוב, ולמרות זאת, היא פועלת ומשיגה את תפקידה וייעודה. אנחנו נאלצים למצוא את דרכנו בינתיים בלי נוכחות המקדש, בלי הנוסחאות והמשוואות האלה שיסייעו לנו להיטהר. התורה סיפקה לנו מסלול חליפי שיביא אותנו ליעד הזה. עלינו לנצל כל הזמן את ההזדמנויות האלה : תפילה, מעשים טובים, חרטה אמיתית ותיקון עצמי. רק אז שפתינו באמת ובתמים תהוונה תחליף לקודשים שכבר אין לנו.
כל ההתחלות מפורים
הרב יוסף נווה | אדר ב תשפ"ב
עניין הקורבנות ומעלת פורים
שיחת מוצ"ש פרשת ויקרא תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' אדר ב' תשפ"ב

כפרת עוונות
הרב אביחי קצין | ב' אדר ב' תשס"ח
פרשת ויקרא תש"ס
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אור ליב אדר ב' ה'תש"ס
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
בהר-בחקותי
אייר תש"ע
פרשת בהר
אייר תשע"ה
פרשת אחרי מות תשע"ד
תשע"ד
משחק ללא הגבלת זמן
תשע"ד
תיקון ימי השובבי"ם
דיני פלסטר בשבת
בדיקת פירות ט''ו בשבט
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
מתי נכון לומר סליחות ?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
האם מותר לפנות למקובלים?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?

כנגד ארבעה בנים דברה תורה
הרב דוד דב לבנון | התשס"ד
הלכות מכירת חמץ
פרק ו
הרב אליעזר מלמד | תשפ

בל יראה ובל ימצא
רבנים שונים | שבט תשע"ח
