עם תחילת קריאת התורה בספר ויקרא בשבת הקרובה בתפילות בבתי הכנסת, אפשר לראות ששמו של הספר עצמו מזמין אותנו להבין מה הכוונה כשהתורה אומרת לנו שה' קרא למשה. ההתגלות האלקית אל משה היא מיוחדת וייחודית. התורה עצמה מעידה על כך כשהיא אומרת שהקב"ה מדבר אל משה "פנים אל פנים". נביאי ישראל קיבלו את המסרים מהאל כשהיו במצב דמוי חלום. אך המסורה היהודית אומרת שעל אף שהיום כבר אין שום נבואה משמים בעולמנו ובחברה שבה אנחנו חיים, אלקים בכל זאת מתקשר עם בני האדם, אך הוא עושה זאת באמצעים מתוחכמים שמצריכים מחשבה על התנהגות האדם ועל המתרחש בעולם.
חופש בחירה מאפשר לבני אדם להתנהג כרצונם, ובכל זאת, מי שרוצה יכול לראות את יד ה' מכוונת את האירועים בעולם. לפני כמה עשרות שנים זכו שני מדענים בפרס נובל מפני שהצליחו לשמוע הדים של קול היווצרות היקום ברגע בריאתו. כולנו יודעים ששמיעת האדם מתאפשרת רק בטווח המוגבל של תדר השמיעה שלנו. היהדות טוענת שמעשים טובים, התנהגות מוסרית, קיום מצוות ונאמנות לערכי המסורת היהודית עוזרים לכוונן ולהרחיב את טווח השמיעה שלנו ובדרך זו לאפשר לנו לשמוע את התדרים האלקיים שהיו חסומים בפנינו בתחילה.
זה המסר המשני של ויקרא - אלקים קרא למשה, והשמיעה של משה מכווננת באופן מושלם לתקשורת עם הקב"ה, ולכן הוא תמיד נמצא "פנים אל פנים" מול הבורא. זה הסימן האמיתי לגדולתו של משה, זה מה שהופך אותו למיוחד ולגדול מכל נביאי העולם, מוריו ומנהיגיו.
המילה "ויקרא" כפי שהיא כתובה בתורה מופיעה עם אות א' זעירה. זה מראה לנו שהמסר של הקב"ה אלינו הוא מעודן, שקט, קול שקל להתעלם ממנו לזמן-מה, ובכל זאת הוא מתמיד ומתמשך. כפי שאמר הקב"ה לאליהו "הנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים, לא ברוח ה'... לא ברעש ה'... לא באש ה', ואחר האש קול דממה דקה". קול האלקים לא בא ברעש גדול אלא דווקא בקול דממה דקה, וכדי להקשיב לקול דק כזה צריך שמיעה טובה וחדה וריכוז אדיר. שמיעה אקראית כבר לא מספיקה. לכן, בעיני רוחנו, הא' הקטנה דורשת מאתנו להטות אוזן ולשים לב באמת למה שקורה בחיים האישיים והלאומיים שלנו. אחרת, כמו יונה הנביא, ננסה לברוח מקול הדממה הדקה שכל הזמן מהדהד בתוכנו. אך הקול הזה יישאר בתוכנו תמיד וימתין בסבלנות עד שנשפר את שמיעתנו במידה כזאת שנצליח להאזין לו באמת בחיי היומיום שלנו.
התנ"ך מלמד אותנו ששמשון התחיל את הקריירה שלו כגיבור ושופט לעם ישראל כשהצליח לשמוע את רוח האלקים שבליבו, "ותחל רוח ה' לפעמו". בחיים הסואנים והעמוסים שלנו יש כל כך הרבה קולות בלתי פוסקים שמתפוצצים סביבנו בלי הרף, ואין לנו הרבה זמן או יכולת להאזין לאני האמיתי שבתוכנו שמדבר אלינו תמיד. הקול הפנימי שלנו הוא האמצעי, כך היהדות מלמדת אותנו, שבו האלקים משתמש כדי לדבר אלינו, כדי למשוך את תשומת לבנו ולהעניק לנו הדרכה מוסרית ואמיצה. אבל קיומו יכול להועיל לנו רק אם אנחנו מאזינים לקול הפנימי הזה שדורש ריכוז, מחשבה ומחויבות.
חכם גדול אמר פעם שכאשר יהודי מתפלל לאלוהיו הוא מדבר עמו. אך כאשר יהודי לומד תורה, האלקים מדבר אליו, כביכול. זאת אחת הסיבות שהיהדות שמה דגש גדול כל כך על לימוד תורה, או כפי שהתלמוד מנסח זאת, "ותלמוד תורה כנגד כולם". זאת שיטה מוכחת לכוונן את השמיעה שלנו לתדרים הרוחניים כדי שנוכל לשמוע באוזנינו את קול הבורא שמפעם בתוכנו. ראוי שנעשה כל מאמץ כדי לשפר את השמיעה שלנו ולאפשר לעצמנו להאזין לבורא שקורא לנו כל הזמן.