המקרה
חיים היה בעל חנות למכירת מחשבים ומתן שירותי מחשב בשכונה עירונית קטנה. לאחר שנים ארוכות של בלעדיות בתחום פתח משה, אחד מחברי הקהילה, חנות המספקת שירותים דומים באותו רחוב בו מפעיל חיים שנים את חנותו. זאת ועוד, על מנת "לחדור לשוק" מפרסם משה את דבר חנותו בפרסומים עירוניים, ומקיים מבצעי הוזלות גדולים מאוד.
חיים נפגע מאוד מעצם פתיחת החנות. לטענתו, המחרים של משה, הם מחירי הפסד של ממש. הוא אינו יכול להתחרות במחירים של משה, וקהל הלקוחות שלו הולך ומצטמצם מיום ליום. חיים תבע את משה לדין ודרש את סגירת החנות. ראשית - משה פתח חנות שמיועדת ממש לקהל הלקוחות שלו - תושבי השכונה, על כן הוא "גונב את הלקוחות". שנית - לטענת חיים - משה מנהל מדיניות מחירים שכלל לא ניתן לעמוד בה והיא נועדה להרוג את העסק של חיים.
משה טוען שזו זכותו לפתוח חנות בכל מקום שירצה, ושזכותו גם להיטיב עם הלקוחות ולתת להם את המוצרים והשירותים במחירים נמוכים.

הדיון

הלכה פסוקה (259)

הרב יואב שטרנברג

add_alert

131 - על החתום - חלק ב'

132 - תחרות הוגנת א'

133 - תחרות הוגנת ב'

טען עוד

בית הדין צריך לדון בשתי שאלות נפרדות: האחת, האם רשאי משה לפתוח חנות מתחרה בסמוך לחנותו של חיים.
השאלה השנייה היא האם מותר לנהל מדיניות של הורדת מחירים משמעותית ככלי תחרותי בשוק.

פתיחת חנות סמוך לחנות חבירו.
בגמרא במסכת בבא בתרא1, מחלוקת בשאלת ההיתר לפתוח חנות נוספת בסמוך לחנות קיימת.
לדעת רב הונא, בן המבוי (רחוב קטן ותחום) שהעמיד רחיים במבוי (ובאים אליו לקוחות שיטחן להם חיטים), ראשי למנוע אדם אחר להעמיד רחיים באותו מבוי. טעמו של רב הונא הוא, שבעל החנות הקיימת ראשי לטעון כלפי המבקש לפתוח עסק מקביל: " קא פסקת ליה לחיותי" (אתה מונע את מחייתי.
מן העבר השני, מביאה הגמרא ברייתא הקובעת ש" עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו, ומרחץ בצד מרחצו של חבירו, ואינו יכול למחות בידו", והטעם הוא: "מפני שיכול לומר לו: אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי".
להלכה במחלוקת זו, פסקו הרמב"ם והשו"ע שאדם רשאי לפתוח חנות מתחרה בסמוך לחנות קיימת ו" אינו יכול למנעו ולומר לו אתה פוסק חיי, ואפילו היה מבני מבוי אחר "2.
אכן, מצאנו בראשונים הגבלה לכלל זה. על פי דברי האביאסף שהובאו במרדכי3, אם מדובר על מבוי שיש לו רק כניסה אחת, והחנות הראשונה נמצאת בתוך המבוי - ניתן למנוע העמדת חנות בפתח המבוי, כיוון שאז כל הלקוחות מתנקזים באופן טבעי דווקא לחנות החדשה, וכלל לא מגיעים לחנות הקיימת. במקרה זה - החנות החדשה אכן פוסקת את חיותו של בעל החנות השניה, ולכן ניתן למנוע את הקמתה. בכל מקרה, זה אינו המצב בנדון דידן.

המסקנה:
אין מניעה עקרונית מלפתוח חנות מתחרה באותה שכונת מגורים.

עדיין נותרה השאלה האם מותר לחנות החדשה למכור מוצרים במחירים נמוכים במיוחד, או אף במחירי הפסד, דבר הפוגע באופן משמעותי בחיים, בעל החנות הוותיקה.
בשאלה זו נדון בגליון הבא.
__________________________________________________________

דף כ ע"ב
2 רמב"ם הלכות שכנים פרק ו הלכה ח ; שו"ע חו"מ סימן קנו, סעיף ה.
3 מרדכי בשם אביאסף (ב"ב - סימן תקט"ז), הגהמ"י (ו',ח')