תשובה:
משקפיים שנמצאו באוטובוס אגד הינן אבידה עם סימן ואין ייאוש בעלים במקרה כזה, במיוחד שידוע שיש מרכז אבידות וסומך על כך שגם אם יבוא לשם לאחר זמן הרי שאבידתו נמצאת במקום שמור ובטוח. אין גם היתר למי שאבדו משקפיו לקחת משקפיים אחרות במקומן, במיוחד שהבעלים של המשקפים לא קבל אחרות במקומן ומי יודע אם מחל על משקפיו.
המקור הראשון הוא המשנה הראשונה בפרק אלו מציאות (ב"מ כ"א ע"א): "אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז? אלו מציאות שלו: מצא פירות מפוזרין, מעות מפוזרות, כריכות ברשות הרבים, ועגולי דבילה, ככרות של נחתום...". רש"י שם מפרש: אלו מציאות, מצא פירות מפוזרין - נתייאשו הבעלים מהן, כדאמר בגמרא, והפקר הן. מעות מפוזרות - הואיל ואין להם סימן ניכר - אייאושי מיאש, והוו להו הפקר, וזהו טעם כולם".
העולה מן הדברים הוא שאבידה שיש בה סימן חייב להכריז, ומה הדין אם הכריז כהלכה ולא באו הבעלים?
השו"ע (חו"מ רס"ז, ט"ו) פסק כך: "הכריז ולא באו הבעלים, תהא המציאה מונחת אצלו עד שיבוא אליהו", והש"ך שם מבאר שמדובר כמובן באבידה שיש בה סימן.
לגבי החלפת חפץ בחפץ ישנה משנה במסכת בבא קמא (קי"ד ע"א): "נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר, נטלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת - הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן".
מתבאר שדווקא במקרה של מוכסים, גזלנים ושודדים, ישנו יייאוש ודאי של הבעלים מהחפץ שלו ולכן מותר לקחתו. אך בנידון שלנו מדובר בחברת אגד שיש לה מרכז אבידות מסודר, ובאבידה עם סימן, ואין וודאות ליייאוש בעלים, ולכן אין רשות לקחת את המשקפים האחרות שאינן שלך.
לסיכום: אין היתר לקחת את משקפי השמש הללו לעצמך.