בית המדרש

  • שכירות דירה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אפרת בת נעמי

טיפול בשוכר שמסרב לשלם

undefined

הרב ניר אביב

איר תשע"א
2 דק' קריאה
מה ניתן לעשות כנגד שוכר שמסרב לשלם בטענה שאין לו כסף ומסרב לפנות את הדירה?

תשובה:
על פי הנראה מדבריך מדובר באדם גזלן, ויש לנהוג עמו בדרך הראויה לו. ניתן לפנות למשטרה, ובמקביל לפנות לבית הדין. במידה ולא יסכים לבוא לבית הדין, יתן לך בית הדין אישור בכתב לפנות לבית משפט אזרחי ולתבוע אותו. הבעייתיות היא שהליך כזה עשוי להתמשך זמן רב ויקר. לכן, מותר לך לנתק לו את החשמל או את המים, או לנסות כל דרך חוקית להציל את ממונך ולמנוע הפסד.
ביאורים ומקורות:
הגמ' במסכת בבא קמא (כ"ז ע"ב) דנה בשאלה מתי אדם יכול לעשות דין לעצמו:
"ההוא גרגותא דבי תרי דכל יומא הוה דלי חד מנייהו, אתא חד קא דלי ביומא דלא דיליה, א"ל: יומא דידי הוא! לא אשגח ביה, שקל פנדא דמרא מחייה. א"ל: מאה פנדי בפנדא למחייה, אפילו למ"ד לא עביד איניש דינא לנפשיה, במקום פסידא עביד איניש דינא לנפשיה. דאתמר, רב יהודה אמר: לא עביד איניש דינא לנפשיה, רב נחמן אמר: עביד איניש דינא לנפשיה. היכא דאיכא פסידא - כ"ע לא פליגי דעביד איניש דינא לנפשיה, כי פליגי - היכא דליכא פסידא, רב יהודה אמר: לא עביד איניש דינא לנפשיה, דכיון דליכא פסידא ליזיל קמיה דיינא. רב נחמן אמר: עביד איניש דינא לנפשיה, דכיון דבדין עביד לא טרח".
הפוסקים להלכה פסקו כרב נחמן, שאדם רשאי לעשות דין לעצמו אף אם אין לו הפסד, ולא הטריחוהו ללכת לתבוע בבית הדין היכן שברור לו שבבית דין היה מצליח להוכיח את צדקתו. בספר "עקב המשפט" מובאת מחלוקת ממה נובע דין זה, לדעת הרמב"ם (ע"פ המ"מ הל' מלוה ג', ד') הדין נובע מזכות שהתורה נותנת לאדם שלא יזדקק לבית דין, כי יש בכך טרחה, הפסד ממון ואיבוד זמן, שהרי גם אם יזכה הניזק בדין לא יחוייב המזיק בגין הטירחה, איבוד הזמן, והוצאות המשפט והעדים. אולם לפי דברי הנימוקי יוסף דין 'עביד איניש דינא לנפשיה' נובע מרשות בית דין, הנותנים לאדם רשות לעשות דין לעצמו והריהו כשליח בית דין.
להלכה השו"ע חו"מ סימן ד' כתב כך: "יכול אדם לעשות דין לעצמו, אם רואה שלו ביד אחר שגזלו, יכול לקחתו מידו. ואם האחר עומד כנגדו, יכול להכותו עד שיניחנו, אם לא יוכל להציל בעניין אחר, אפילו הוא דבר שאין בו הפסד אם ימתין עד שיעמידנו בדין, והוא שיוכל לברר ששלו הוא נוטל בדין". והרמ"א מוסיף "ויש אומרים דלא אמרינן עביד אינש דינא לנפשיה רק בחפץ המבורר לו שהוא שלו, כגון שגזלו או רוצה לגוזלו או רוצה להזיקו, יכול להציל שלו. אבל אם כבר נתחייב לו מכח גזילה או ממקום אחר, לא".
נחזור לענייננו, המקרה הנידון עומד לכו"ע בכל הקריטריונים של ההיתר לאדם לעשות דין לעצמו, שהרי הדירה היא החפץ המבורר, וכן השוכר שאינו משלם נקרא גזלן על מה שחייב מן העבר ואינו מוכן לשלם, וגם נקרא מזיק שהרי בכל יום שאינו מפנה את הדירה מפסיד מבעל הבית את דמי השכירות שיכול לקבל, לכן בעל הדירה נחשב מציל את שלו. (ואם אי אפשר בעניין אחר יתכן שגם מותרת הכאה במקרה ותועיל כמו הסיפור שהובא בגמרא, אך לא הזכרתי בגוף התשובה משום שהדבר צריך שאלת חכם בכל מקרה ומקרה לגופו, שלא יהא כל אחד תורתו בידו להתיר לעצמו להכות את חברו, ואף במקום שמן הדין מותר לא תמיד הדבר מועיל, ואז אין היתר לכך).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il