בית המדרש

  • גזילה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

החזרת כספי ביטוח

undefined

הרב ניר אביב

סיון תשע"א
3 דק' קריאה
לפני כשנה גנב ממני (בהונאה) אדם סכום לא מבוטל של עשרות אלפי ש"ח. לאחר כתקופה מסוימת תפסתי אותו והוא התנצל ואף החזיר לי חלק מהסכום תוך הבטחה להחזיר הכל. במקביל קיבלתי את סכום הגניבה מהביטוח. מה לעשות עם הכסף שהגנב החזיר? יוצא שעל אף עוגמת הנפש קיבלתי חלק מהכסף מהגנב וגם מהביטוח.

תשובה:
הדבר המחייב הוא התנאים המוזכרים בחוזה שחתמת עם חברת הביטוח, ולכן צריך לברר האם בחוזה ההתקשרות ביניכם ישנו סעיף, המופיע בדרך כלל בחוזה של חברות הביטוח, לפיו חברת הביטוח תיתן את הפיצוי במקרה של גניבה רק אם המבוטח לא יפוצה ממקור אחר. כמו כן, עליך להתקשר לסוכן ביטוח ולומר לו שאתה מבוטח בחברה אחרת (כדי שיענה לך תשובה אובייקטיבית) ולשאול אותו מה עושה חברת ביטוח במקרה כזה שנודע לה שהמבוטח קיבל פיצוי נוסף ממקור אחר, האם חברת הביטוח במקרה כזה יכולה לתבוע את המבוטח. אם מופיע סעיף כזה והתשובה של סוכן הביטוח תהיה לחיוב, עליך להחזיר להם את הכסף הכפול.
לדבר החתום ביניכם יש תוקף הלכתי, ככל תנאי שבממון שהוא קיים, לפי שאנשים רשאים להתנות ביניהם ולהתחייב אף לדברים שאינם מחוייבים על פי התורה, כשם ששומר חינם יכול להתנות להתחייב כשומר שכר (משנה בב"מ צ"ד ע"א).
לעצם העניין, בין אם חתמת ובין אם לא חתמת על תנאי כזה אתה רשאי לתבוע מהגנב גם את החלק שלא החזיר, משום שכספי הביטוח הם רק צד שלישי שאינו קשור להשבת הגזילה, ואין הגנב יוצא ידי חובה עד שמשיב לך את כל מה שגזל. כספי הביטוח שקיבלת הם רווח שלך מצד אחר שאינו קשור לעניין. דברינו הם על פי הנזכר בשו"ת ציץ אליעזר 1 (חלק י"ח סימן ס"ז) שמביא שכן דעת האור שמח (שכירות ז', א') לעניין שוכר שקבל על עצמו אחריות שריפה, וכן דעת המהרש"ם (חלק ד' סי' ז') בדין מזיק ששרף בית חברו, עיין שם.



^ 1.הציץ אליעזר דן שם בשאלה בעניין ספרי תורה שנגנבו האם מותר להשתמש בכספי הביטוח למטרות אחרות מלבד קניית ס"ת אחרים, והעלה שם שמותר. וז"ל: "אבל בנידוננו ספרי התורה הרי לא נמכרו אלא נגנבו ולא נמצאו עד כה, ולא הגנבים המה ששילמו תמורתם כדי שיחשבו דמי - הס"ת, אלא תשלומי - הכסף באו מצד שלישי, והוא ממוסד הביטוח שהבטיחו את עצמם אצלם, והמוסד הזה תשלומיו המה לא לפי ערך ההפסד אלא לפי הערך מדמי ההבטחה ששילמו אצלן, ומהמוסכם לשלם כתוצאה מכך, ואילו היו מובטחים בעוד מקום או מקומות היו מקבלים גם אצלם דמי - ביטוח, וזהו ענין מסחרי אתם, וא"כ איפוא הכסף שקיבלו מהביטוח אינם נחשבים ישירות כדמי הס"ת, זה ממשמש ובא מכח עסק מסחרי כתוצאה מתשלומי הביטוח שהיו משלמים כל השנים למוסד, ונערכים לפי דמי הביטוח ששילמו, ולא לפי ערך שיווים הממשי של הס"ת, ומכיון שכן לא נקרא זה דמי ס"ת ויכולים להוציא את הכסף לכל צרכי בית הכנסת. ואני מסתמך בדברי האמורים על דברי האור שמח בפ"ז מה' שכירות ה"א, דכותב, דנשאל באחד ששכר בית מחבירו וקיבל עליו אחריות מדליקה, ואחר כך הלך המשכיר והבטיח ביתו בחברות האחריות, ונשרף הבית, מי מצי השוכר לומר כיון דלית לך פסידא דדמי ביתך אתה נוטל מן החברה אדעתא דא לא קבלתי אחריות. והגאון או"ש ז"ל האריך בזה בבירורה, וזאת הלכה העלה שמה שחברת האחריות משלמת דמי הפסד הבית, אין זה פוטר את השוכר מתשלומים, ובסיס סברתו על כך היא, מפני דהמשכיר יכול לומר לשוכר מה איכפת לך מה שהרווחתי מן עלמא, ואף על גב דאנא ממצינא גוונא דלא אתינא לידי הפסד עפ"י הבטחון בחברת האחריות, אתה לא נפטרת מהאחריות שקבלת עליך, ואילולי הבטחון היה הבית אבוד ולא הצלתי מאומה מהשריפה, ואם החברה לא תשלם האם תפטר אתה מן האחריות, כן כי משלמים במה נפטר מאחריותך, אנא קא מרווחנא ואתה תשלם מה שנתחיבת, יעו"ש בסברא, ומסיים דהדין ברור שהשוכר שקיבל אחריות משלם דמי הבית.
וכיוצא בזה מצינו גם להגאון המהרש"ם ז"ל בח"ד סימן ז', דנשאל בדין מי ששרף בית חבירו שהיה אסיקירירט (מובטח באחריות) ושילמו לו בעלי האסיקיראציאן (חברת הביטוח) בעד ביתו שנשרף, אם חייב השורף לשלם לו, דהשורף טוען הלא לא גרמתי לך היזק וזה טוען שתשלומין הללו באים מצד אחר שנתן מעות תשלומי אסיקיראציאן כנהוג וכו', וזאת הלכה העלה דהדין עם הניזק ובירר להוכיח זאת, ונימק, דבשעה ששרף את הבית נתחייב בתשלומים, ואם הבעה"ב הרויח ולקח איסקיראציע (ביטוח) מה לו לזה בכך, ופשיטא שלא פרעו הם עבור מה שנתחייב השורף וכו', ועוד זאת, הדבר פשוט מסברא שאין להשורף שום זכות במה שעשה זה לעצמו מסחר עם הסיקיראציע, והוא ריוח של מסחר וכו' ואיך יעלה על הדעת שהשורף ירויח על ידי שזה עשה לעצמו מסחר מבחוץ וגובה דמי ההיזק גם מאחרים שיופטר השורף עי"ז יעו"ש ביתר אריכות".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il