בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • חולין
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

חולין - דף ל"א

שיעור דף יומי בקיצור

undefined

הרב אורי בריליאנט

כ"ה תמוז תשע"א
2 דק' קריאה 15 דק' האזנה

(ל. מתחת לאמצע – לא. במשנה)

חלק א - שחיטה מפורעת

א. שחיטה בכמה מקומות
A. המחלוקת
נפרש לפי השאילתות – ששחט באותה מקום אך מכמה כיוונים, ובסה"כ יש רוב.
ר"י-רב – כשר,
שמואל – פסול
(צריך שחיטה מפורעת (גלויה וניכרת), ר"ל  – "חץ שחוט").

B. קושיות על שמואל:
1. ר' אלעזר –
(משנה ל:) שניים אוחזים בסכין (אפילו אחד למעלה ואחד למטה) – כשירה – כרב.
(והחידוש – שלא חוששים שכל אחד יעשה מעט ואפילו יחד לא יהיה רוב).
תשובה – הכוונה ששוחטים יחד באותה סכין, והחידוש (אחרי שינוי הגרסה) שאין חוששים לדריסה.

2. ר' אבין (ל: 1+) – שחט את הוושט למטה וקנה למעלה (ולהפך) – כשר – כרב.
תשובתו – הכוונה ששוחט ברצף באלכסון (וזה מפורעת).

C. סיפור לטובת רב – שרב יצחק בר מרתא אכל משור שנשחט כך.

ב. פסול חלדה
A. ר"י-רב – חלדה פוסלת (שהכניס הסכין בין סימן לסימן וחתך ושט ואח"כ קנה).
מה החידוש (הרי מפורש במשנה לב.)?
שאפילו ששחט כדרך שחיטה (מלמעלה למטה) – פסול.

B. חלדה תחת העור -
גירסא 1 – כשירה,
גירסא 2 (בי רב) – ספק.
איבעיא להו – (הפכנו הסדר לפי הרא"ש) תחת הצמר, תחת מטלית קשורה, תיקו.
בעי רב פפא - (ר"ת 1) – באמצע הסימן (האם נחשב חלדה) – תיקו.

חלק ב – פסול דריסה

א. מקור (מלבד ההלמ"ס (כז.)) – שמואל:  "חץ שחוט" – כמו חץ שהוא במשיכה.
וכן תנא דבי רי"ש, ומביא עוד מקור – "זהב שחוט" = משוך (אך ניתן לדחות שהכוונה "נטווה כחוט").

ב. ר' יונה בר תחליפא היה שוחט בחץ ממש (תוך כדי תעופת העוף!).
תנאים -
1. רבא היה בודק החץ מפגימות.
2. צריך שיחתוך מהצד ולא יעשה נקב – בדקו שהנוצות בצד חתוכות.
3. כיסוי הדם – צריך למצוא כל הדם ולכסות, וגם צריך להכין (בפיו (רש"י)) כל העפר שבאזור שיחשב כעפר שמתחת לדם.

ג. חשש דריסה
A. אם לא הוליך והביא אלא רק תנועה אחת -
יש חשש שלחץ כדי שיחתך בתנועה אחת, ולכן כשר רק אם הסכין ארוכה מספיק.
כמה ארוכה?
במשנה – בבהמה אחת – "מלוא צוואר", (בשתי בהמות " מלוא צוואר אחד").
ר' זירא מרחיב – "מלוא צוואר"=חוץ לצוואר. למה התכוון?
1. מלוא צוואר +מלוא צוואר,  או – 2. מלוא צוואר + משהו.
ראיה ל-1: בשתי בהמות כתוב "מלוא צוואר אחד" – משמע בדיוק, ולא ייתכן שכאן נדרוש פחות, אלא הכוונה היא למלוא צוואר מעבר למלוא צוואר.

B. אם הוליך והביא - אפילו אם הסכין מאוד קטנה (אפילו כלשהו, אפילו באיזמל), כשר.
רב אחא בן רב אויא שואל על סכינים שונים:
1. מחט – פסול (פוצע הסימנים).
2. מחט דאושכפי (רחבה קצת) -
רב מנשה – כשירה (משנתנו – "אפילו כלשהו"),
רב אחא – אולי דווקא כאיזמל ("כל שהוא=איזמל).  (הראיה – אם אפילו מחט דאושכפי, למה כתוב איזמל? דחיית הראיה – לחדש שלא גוזרים אטו איזמל עם קרניים).




שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il