- משנה וגמרא
- חולין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הדף היומי הקצר
חולין - דף נ"ו
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(נו. במשנה – נו: במשנה)
טריפות בעוף
המשנה
א. נקבים - נקובת הוושט, פסוקת הקנה, הכתה חולדה בבראש במקום שעושה נקב בקרום המוח, הקורקבן, הדקין.
ב. נפלה לאש עד כדי כך שמעיה הפכו מאדום לירוק.
ג. התרסקה – על ידי חיה או אדם, אם חיתה מעת לעת כשרה.
חלק א – נקב בקרום המוח
א. האם אפשר לבדוק?
A. רב ושמואל ולוי – בודק באצבע מבפנים (דוחף המוח).
[בדף מה. יש מחלוקת האם כדי להטריף צריך ששני הקרומים יינקבו או שמספיק העליון. מקשים - לכאורה הבדיקה מועילה רק כששניהם נקרעו, ומתרצים – היא מועילה גם אם רק העליון נקרע – כי דחיפת האצבע תקרע את התחתון].
B. זעירי – הבדיקה לא מועילה, כיוון ששיני החולדה צרות ועקומות, ומוח לא יידחף מחוץ לגולגולת.
זעירי חוזר בו בעקבות הסעיף הבא.
C. בדיקה במסמר -
דעת רי"ח ור"ל – לי כולם הבדיקה הנ"ל באצבע טובה,
לגבי בדיקה במסמר מבחוץ:
ר"ל – לא, רי"ח – גם טוב.
וכן מחלוקת תנאים -
ר"י – דווקא באצבע (כדי שהמסמר עצמו לא יגרום לנקב ולאיסור מספק), (וכן בברייתא – ר"ש ב"א בשם ר"י)
ר' נחמיה - במסמר (הבדיקה באצבע אינה מספיק טובה (מאכיל טריפות לישראל).
ב. עוף של מים (שורה אחרונה בצרות)
בעוף מים (כולל אווזים שלנו) יש חומרא שנקב בגולגולת מטריף גם ללא נקב בקרום, וממילא אין טעם בבדיקה. הגמרא מביאה חומרא כתירוץ שלוש פעמים:
A. בברייתא הנ"ל של ר"ש ב"א, תחילה כתוב שיש בדיקה ובסוף כתוב שאם נשבר העצם מטריף.
B. רב ושמואל בדקו באצבע, וקשה מלוי שנקב בגולגולת מטריף.
C. רב מתנא הכשיר תרנוגלת של בית רב חנא, והקשו עליו מלוי הנ"ל.
כאמור, את כל החומרות תירצו שמדובר בעוף של מים.
ג. בדיקות נוספות
רב שיזבי – בשמש,
רב יימר – מילא הראש במים,
רב אחא ב"י – בקש.
(נו: 2+)
חלק ב – נפלה לאש
א. שיעור הירוק - כלשהו (רי"ח).
ב. הוריק הכבד ליד המעיים – טריפה (אפילו שהכבד עצמו לא מעכב אילו אם איננו, כאן מניחים שהמעיים נשרפו עמו].
ג. שינוי הצבע לשני הכיוונים ותלוי במה מדובר–
אדום לירוק – קורקבן, לב, כבד.
ירוק לאדום -
[מי אמר זאת:
1. ר"א הקפר על תרנגולת של ריב"ל, שהמשנה (אדום ירוק) זה רק לגבי הנ"ל.
2. ברייתא – כנ"ל.
3. ר' אבהו על תרנגול של ר' יצחק בר יוסף: שירוק-אדום – טריפה].
ד. בישול
הבישול מחזיר את המצב המקורי, ולכן אם הבישול שינה – הולכים לפי המצב אחרי הבישול. ממילא:
1. רב שמואל בר חייא-רב מני – אדומים שהוריקו שאחרי בישול חזרו והאדימו – כשרים.
2. רנבי"צ – אדום שנשאר אדום ואחרי הבישול הוריק – טריפה.
ומציע רב אשי – שלי"ז נחייב לבשל, אך דוחה הגמרא שיש חזקת היתר.
(נב: 4- לפני המשנה)
חלק ג – חשש לריסוק איבריםאחרי 24 שעות אין חשש לריסוק, אך יש חשש לשאר הטריפות וצריך לבדוק (כמו בבהמה שנפלה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

מסכת חולין דף קל"ז
הרב יוסף אלנקווה | ח' ניסן תשע"ט

מסכת חולין דף קל"ח
הרב יוסף אלנקווה | ט' ניסן תשע"ט

מסכת חולין דף צ"ב
הרב יוסף אלנקווה | כ"ב אדר א תשע"ט

חולין - דף ל"ד
הדף היומי הקצר
הרב אורי בריליאנט | כ"ח תמוז תשע"א
הלכות שטיפת כלים בשבת
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
כל ההתחלות קשות
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
ארבע כוסות ושלוש מצות
קריעת ים סוף ומשל הסוס
מה זה אומר בחזקת בשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
תפילת תשלומין
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה

רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
