הגמרא במסכת שבת כב. בעת שהגמרא עוסקת בענייני חנוכה, לאחר שמביאה דרשה על מקום הנחת נר חנוכה: "אמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום: נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה-פסולה, כסוכה וכמבוי" מביאה דרשה נוספת על הפסוק: "והבור ריק אין בו מים": "ואמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום: מאי דכתיב (בראשית לז) "והבור רק אין בו מים". ממשמע שנאמר והבור רק איני יודע שאין בו מים? אלא מה תלמוד לומר אין בו מים - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו."
ויש להבין מה ראו עורכי התלמוד להכין בתוך אמצע דיני חנוכה דרשה זו?
1. ההסבר הפשוט שכיוון שהובאה דרשה אחת של "רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום", הביאו אף את הדרשה נוספת שאמר "רב נתן בר מניומי". כחיזוק להסבר זה יש לציין שאלו שתי הדרשות היחידות בש"ס שהובאו בשמו 1 .
2. פרשת "וישב" תמיד נקראת בשבת שלפני חנוכה או בחנוכה עצמה, ולכן הביאו דרשה זאת, שלקוחה מפרשת וישב
3. הגמרא הביאה קודם לכן את הדין שאין להדליק מנורה מעל 20 אמה, ומבאר שם רש"י: "דלא שלטא ביה עינא למעלה מעשרים אמה" (דהיינו, שמעל 20 אמה עין אדם לא שולטת). וכן לגבי הבור שאחי יוסף זרקו אותו, כנראה היה עומקו מעל 20 אמה, ולכן האחים לא ראו שיש בו נחשים ועקרבים. הגמרא הביאה דרשה זו, על מנת ללמד זכות על אחי יוסף שלא רצו להרוג את יוסף, וכוונתם הייתה לזורקו לבור ריק, אך לא ידעו שיש בו נחשים ועקרבים.
4. (הסבר הפוך) כפי שנר מעל עשרים אמה לא שולטת בו העין, כך הבור שנזרק לתוכו יוסף לא שלט בו העין הרעה של אחיו. הם הכניסו אותו לבור עם נחשים ועקרבים מתוך עינם הרעה, אך יוסף הצדיק לא שלטה בו "עין הרע" של אחיו. כפי שנאמר על יוסף (בראשית מט, כב): "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף", ומבואר בגמרא (סוטה לו:): "זרעיה דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא".
5. הרב קוק מסביר שדרשה זאת מבטאת את עניינו של חג חנוכה, שהמים משולים לתורה, וכאשר בבור אין מים, מייד נחשים ועקרבים יש בו. כאשר אין באדם תורה, מיד נכנסים בו יצר הרע וחכמות אחרות הפסולות. רעיון זה מתאים מאוד לחג החנוכה המציין את המאבק התרבותי של עמ"י נגד תרבות יוון שניסתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך".
6. אחי יוסף רבו עם יוסף והייתה ביניהם שנאת חינם. ואם אנו רוצים לזכות לחנוכת בית המקדש השלישי, עלינו לתקן את השנאת חינם התהומית שיש בינינו, ששנאה זאת החלה עוד מימי 12 השבטים. ודווקא בחנוכה הובאה דרשה זאת ללמדנו, שבפורים ניסו להשמיד את גופנו, בחנוכה ניסו להשמיד את רוחנו, אבל אם אנחנו לא נצלח להתמודד עם עצמנו, לא יוכל להבנות בית המקדש.

---

^ 1.אף שכל אחת מהדרשות הובאה במקום נוסף (חגיגה ג., בב"ק סב:)