- משפחה חברה ומדינה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פרידות
נראה לי שהחודש שאחרי חגי תשרי תמיד מתאפיין באירועים עגומים של מותם של אנשים חשובים. בחודש החולף עולם הישיבות התמודד עם מותם של הגאון הרב נתן צבי פינקל, ראש ישיבת מיר בירושלים, והרב דוב שוורצמן, גדול בתורה וראש המוסד החינוכי לייקווד איסט. היו עוד אנשים גדולים שהלכו לעולמם בישראל ובתפוצה. ההערה הקולעת של שלמה המלך על כך ש"דור בא ודור הולך והארץ לעולם עומדת" נכונה ומשמעותית.
הדור המבוגר יותר של הלמדנות והמנהיגות התורנית עובר מן העולם, בזה אין ספק. מי יהיו המנהיגים החדשים עדיין לא ברור. אך אין שום ספק שעם חלוף השנים רבים מן המנהיגים הנוכחיים המבוגרים, מי ייתן ויאריכו ימים, ייעלמו מן התמונה. דור חדש מגיע, ואיזו צורה הוא ילבש ומי יהיו מנהיגיו המוכרים אי אפשר כרגע לדעת או לנבא.
על אף שכל דור טוען שהוא המשך של הדור שקדם לו, וזה בוודאי נכון במידה מסוימת, האמת היא שכל דור ומנהיגיו צריכים לבנות כלים ושיטות משלהם כדי להתמודד עם אתגרים חדשים שלא היו בעבר. נדיר שטבע האדם משתנה אמנם, ובעיות של תשוקה, אלימות וחוסר יושר הן חלק בלתי נפרד מהסיפור האנושי בכל הדורות, אך נסיבות החיים משתנות בעקבות גילוי אמצעים טכנולוגיים חדשים, תהפוכות פוליטיות, תמורות כלכליות ותפיסות ותנועות חדשות שקמות חדשים לבקרים. מה שנחשב פעם לתגובה הנכונה לאתגר שהיה בשנת ת"ר איננו יכול להיחשב למועיל או מוצלח במציאות שקיימת 170 שנה אחר-כך. הדור ההוא עבר, ודור חדש הגיע. השאלה היא מה תהיה התגובה של הדור החדש לבעיות ולאתגרים שניצבים בפניו.
בעולם היהודי אוהבים להיאחז במחלוקות עתיקות ולהחיות קרבות שהתנהלו והוכרעו זה מכבר. המאבקים בין הציונים לאנטי-ציונים, בין תומכי החסידות למתנגדיה, בין הבונדיסטים לשאר השמאלנים כבר נפתרו על ידי האירועים שהתרחשו במאה החולפת. עם זאת, המלחמות האידיאולוגיות נמשכות כאילו יש בהן רלוונטיות אמיתית למצבנו היום. כעת, כשישה מיליון יהודים חיים במדינת ישראל, הוויכוח - המעשי, התיאולוגי או ההיסטורי - בשאלה אם המדינה הייתה צריכה לקום בוודאי מיותר ואיננו תורם דבר לקיומם ולביטחונם של אותם שישה מיליון יהודים. מאחר שרוב היהדות האורתודוכסית מורכבת מחסידים ומאלה שהם צאצאי החסידים, אין שום טעם להמשיך במלחמה שכבר הוכרעה מבחינה דמוגרפית בדורות האחרונים.
השמאל, בייחוד השמאל הרדיקלי, היה אחראי לסדרה של אסונות כלכליים (הביטו באירופה, בברית המועצות, בסין של מאו ועוד), חברתיים (הגולג ומפלת הקומוניזם) ודיפלומטיים (האו"ם וכל הסוגיות, הוועידות וההחלטות הצבועות שהוא הוליד). עם זאת, הוא מוסיף להתקיים כאן, בישראל, ובעולם כולו ומציג תביעות והצעות שאין להן שום קשר למציאות, בלי ללמוד דבר מכישלונותיו וממשגי העבר. קשה להרפות מאידיאולוגיות שהיו קיימות דורות רבים, חרף העובדה שכבר ברור שהן מוטעות, כושלות ובלתי מעשיות. הדור הקודם איננו עוד, אבל הרעיונות הישנים מוסיפים להתקיים.
חיוני שהדור החדש יביא אתו רעיונות חדשים לעולם היהודי והכללי. תוכניות מעשיות לפיתוח שיטה רחבה וטובה יותר של השכלה תורנית, קיום חיי משפחה חזקים יותר, להכרה ריאליסטית בבעיות האנושיות הכרוכות בנישואים ובגידול ילדים, נקיטת צעדים מעשיים לחיזוק הידע התורני ושמירת המצוות בישראל ובתפוצה, ניהול יחסים ריאליים עם כל סוגי היהודים והארגונים שלהם - כל אלה אתגרים שיעמדו בפני הדור הבא.
אני מקווה שהדור הזה יתגלה כנבון יותר ומוצלח יותר מקודמיו בהתמודדות שלו עם האתגרים האלה. כל דור נשפט על פי הדרך שבה הוא מגיב למגוון הבעיות והאתגרים שעומדים בפניו. הפרידה מן הדור המבוגר, גם אם היא עצובה ומצערת, יוצרת הזדמנויות לדור בא אחריו. זו דרכו של עולם, הדרך שקבע האדון של כולנו.
הדור המבוגר יותר של הלמדנות והמנהיגות התורנית עובר מן העולם, בזה אין ספק. מי יהיו המנהיגים החדשים עדיין לא ברור. אך אין שום ספק שעם חלוף השנים רבים מן המנהיגים הנוכחיים המבוגרים, מי ייתן ויאריכו ימים, ייעלמו מן התמונה. דור חדש מגיע, ואיזו צורה הוא ילבש ומי יהיו מנהיגיו המוכרים אי אפשר כרגע לדעת או לנבא.
על אף שכל דור טוען שהוא המשך של הדור שקדם לו, וזה בוודאי נכון במידה מסוימת, האמת היא שכל דור ומנהיגיו צריכים לבנות כלים ושיטות משלהם כדי להתמודד עם אתגרים חדשים שלא היו בעבר. נדיר שטבע האדם משתנה אמנם, ובעיות של תשוקה, אלימות וחוסר יושר הן חלק בלתי נפרד מהסיפור האנושי בכל הדורות, אך נסיבות החיים משתנות בעקבות גילוי אמצעים טכנולוגיים חדשים, תהפוכות פוליטיות, תמורות כלכליות ותפיסות ותנועות חדשות שקמות חדשים לבקרים. מה שנחשב פעם לתגובה הנכונה לאתגר שהיה בשנת ת"ר איננו יכול להיחשב למועיל או מוצלח במציאות שקיימת 170 שנה אחר-כך. הדור ההוא עבר, ודור חדש הגיע. השאלה היא מה תהיה התגובה של הדור החדש לבעיות ולאתגרים שניצבים בפניו.
בעולם היהודי אוהבים להיאחז במחלוקות עתיקות ולהחיות קרבות שהתנהלו והוכרעו זה מכבר. המאבקים בין הציונים לאנטי-ציונים, בין תומכי החסידות למתנגדיה, בין הבונדיסטים לשאר השמאלנים כבר נפתרו על ידי האירועים שהתרחשו במאה החולפת. עם זאת, המלחמות האידיאולוגיות נמשכות כאילו יש בהן רלוונטיות אמיתית למצבנו היום. כעת, כשישה מיליון יהודים חיים במדינת ישראל, הוויכוח - המעשי, התיאולוגי או ההיסטורי - בשאלה אם המדינה הייתה צריכה לקום בוודאי מיותר ואיננו תורם דבר לקיומם ולביטחונם של אותם שישה מיליון יהודים. מאחר שרוב היהדות האורתודוכסית מורכבת מחסידים ומאלה שהם צאצאי החסידים, אין שום טעם להמשיך במלחמה שכבר הוכרעה מבחינה דמוגרפית בדורות האחרונים.
השמאל, בייחוד השמאל הרדיקלי, היה אחראי לסדרה של אסונות כלכליים (הביטו באירופה, בברית המועצות, בסין של מאו ועוד), חברתיים (הגולג ומפלת הקומוניזם) ודיפלומטיים (האו"ם וכל הסוגיות, הוועידות וההחלטות הצבועות שהוא הוליד). עם זאת, הוא מוסיף להתקיים כאן, בישראל, ובעולם כולו ומציג תביעות והצעות שאין להן שום קשר למציאות, בלי ללמוד דבר מכישלונותיו וממשגי העבר. קשה להרפות מאידיאולוגיות שהיו קיימות דורות רבים, חרף העובדה שכבר ברור שהן מוטעות, כושלות ובלתי מעשיות. הדור הקודם איננו עוד, אבל הרעיונות הישנים מוסיפים להתקיים.
חיוני שהדור החדש יביא אתו רעיונות חדשים לעולם היהודי והכללי. תוכניות מעשיות לפיתוח שיטה רחבה וטובה יותר של השכלה תורנית, קיום חיי משפחה חזקים יותר, להכרה ריאליסטית בבעיות האנושיות הכרוכות בנישואים ובגידול ילדים, נקיטת צעדים מעשיים לחיזוק הידע התורני ושמירת המצוות בישראל ובתפוצה, ניהול יחסים ריאליים עם כל סוגי היהודים והארגונים שלהם - כל אלה אתגרים שיעמדו בפני הדור הבא.
אני מקווה שהדור הזה יתגלה כנבון יותר ומוצלח יותר מקודמיו בהתמודדות שלו עם האתגרים האלה. כל דור נשפט על פי הדרך שבה הוא מגיב למגוון הבעיות והאתגרים שעומדים בפניו. הפרידה מן הדור המבוגר, גם אם היא עצובה ומצערת, יוצרת הזדמנויות לדור בא אחריו. זו דרכו של עולם, הדרך שקבע האדון של כולנו.

מצות נישואין ופריה ורביה
הרב נועם דביר מייזלס | אדר תש"פ
התבוננות בעקבות פטירת הגאון הרב חיים קנייבסקי זצוק״ל
הרב מאיר גולדויכט | י"ט אדר ב' תשפ"ב
כבוד האשה
אזכרה לרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל בישיבת בני צבי
הרב חיים אביהוא שוורץ | ט"ז כסליו תשס"ח

יסודות בהלכות יחוד
הרב נועם דביר מייזלס | אדר תש"פ
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
לראות את ישראל
תשע"ד
מזג אוויר הפכפך
תשע"ד
פרשת שלח תשע"ד
תשע"ד
פרשת אחרי מות תשע"ד
תשע"ד
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
דיני פלסטר בשבת
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
שבועות מעין עולם הבא!
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
מי יושב במקום שלי?

בית המדרש הנשי (א)
הרה"ג יעקב אריאל | תשס"א
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

ברכות השחר - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

'ימי התקומה' - בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, איך?
הרב יוסף כרמל | סיון תשפ"ג

האם זכות רוחנית נחשבת זכות בגיור
רבנים שונים | סיון תשפ"ג
המקום שלי בעבודת ה'
עין איה שבת א' פרק ב' פסקה ל"ז
הרב משה גנץ | י"ט אייר תשפ"ג
