- שבת ומועדים
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ירח האיתנים
חודש תשרי נקרא ירח האיתנים על שהוא מוקף במצוות; תפילתנו ביום כיפור התרכזה בנוסף למחילה על עוונותינו גם במצבו של עם ישראל בארץ ישראל; הציונות חייבת להיות קשורה לאמונה בלעדיה היא אינה קיימת;
אנו נמצאים בעיצומו של ירח האיתנים, הוא חודש תשרי שנקרא ירח האיתנים מפני שהוא תקיף במצוות: שופר, יום-הכיפורים, סוכה, לולב, ערבה וניסוך המים. אנו עסוקים במצוות החגים, ואין הן מסיתות את דעתנו מן המאבק על שלמותה של ארץ-ישראל.
איננו מתעלמים מן הסכנה לארץ-ישראל ולתושביה מן ההימורים המסוכנים של המהלכים המדיניים. אדרבא, דווקא הסכנה לארץ-ישראל ולתושביה מחזקת את המאמצים לקיום המצוות, כי יודעים אנו ששורש המשבר הציוני, ופנית העורף לארץ-ישראל, נובע מההתרחקות מהאמונה.
על-כן בעשרת ימי תשובה עסקנו בתשובה ובתיקון המידות והמעשים, וביום-הכיפורים התוודינו על חטאינו ונטהרנו מטומאת החטאים, קבלנו על עצמנו להשתדל יותר מכאן ולהבא בקיום המצוות. יצאנו מיום-הכיפורים בתחושה של שמחה, בכוחות רעננים חדשים, בביטחון כי נרצה עוונינו, כי ד' שמע תפילתנו. כמובן שהתפילה התרכזה הרבה במצבו של עם ישראל בארץ-ישראל, עם ישראל ביקש מאת ד' שיקרע רוע גזר דיננו, שירים קרן ישראל, שיצמיח לנו ישועה בקרוב, שיבטל מחשבות שונאינו, שינקום נקמת דם עבדיו השפוך, שיתקדש שמו יתברך על עם ישראל ועל ארץ-ישראל. "שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך". הקב"ה הרוצה בתשובה, והשומע תפילה, שמע והתרצה.
כעת, מחיל אל חיל אנו שקועים בהכנות לקראת חג הסוכות בבניית הסוכה, רוכשים לולב, אתרוג, הדס וערבה וכל צרכי החג. בכל מעשי המצוות הללו גנוזה העוצמה של עם ישראל. בכוחם הדפנו בכל הדורות את כל הקמים עלינו לכלותינו, ובכוחם נהדוף גם את הסכנות העכשוויות. תמיד ידענו שכל העוצמה של הציונות היא בהיותה אחוזה בפנימיותה ביהדות, באמונת ישראל. ואף-על-פי שהיו שטענו שהם ציונים בלבד ואין להם דבר עם הדת, עם התורה ומצוותיה, אבל אנשי האמונה ידעו כי לציונות החילונית אין קיום עצמי, ושכל כוחה הוא בהיותה קשורה אל האמונה, במודע או שלא במודע, והיא חייבת להתמלא באמונה. אם לאו, היא תלך ותעלם. אלו שפונים עורף ליהדות, ופנו עורף גם לציונות ולכל ערכיה, לכל הערכים הלאומיים ובראשם ארץ-ישראל ("ציונות" - ציון - ארץ-ישראל. לא סתם "שטחים", אלא מקום בעל מטען רוחני גדול), בסופו של דבר הם גם יפנו עורף לירושלים, חס-ושלום. על-כן התיקון השורשי לסכנה לארץ-ישראל, הוא בחיזוק הרוח היהודית. כל מי שיקרים לו ארץ-ישראל ועם ישראל, צריך להבין שבלי לחשוף את העומק הרוחני של ארץ-ישראל, עומק שנובע ממסורת ישראל, מאמונת ישראל, בלי להעמיק את השורשים היהודיים שלו, הוא עלול לאבד גם את היחס לארץ-ישראל, ואת כל ההשקפה הלאומית שלו.
אנחנו מלאי עוצמה רוחנית, איתנים בירח האיתנים, ובטוחים שרוחנו תגבר ותנצח את כל הרוחות הרעות. ובנענועים של הלולב נגרש את כל הרוחות הרעות ונחסה בצל הסוכה.
הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.
איננו מתעלמים מן הסכנה לארץ-ישראל ולתושביה מן ההימורים המסוכנים של המהלכים המדיניים. אדרבא, דווקא הסכנה לארץ-ישראל ולתושביה מחזקת את המאמצים לקיום המצוות, כי יודעים אנו ששורש המשבר הציוני, ופנית העורף לארץ-ישראל, נובע מההתרחקות מהאמונה.
על-כן בעשרת ימי תשובה עסקנו בתשובה ובתיקון המידות והמעשים, וביום-הכיפורים התוודינו על חטאינו ונטהרנו מטומאת החטאים, קבלנו על עצמנו להשתדל יותר מכאן ולהבא בקיום המצוות. יצאנו מיום-הכיפורים בתחושה של שמחה, בכוחות רעננים חדשים, בביטחון כי נרצה עוונינו, כי ד' שמע תפילתנו. כמובן שהתפילה התרכזה הרבה במצבו של עם ישראל בארץ-ישראל, עם ישראל ביקש מאת ד' שיקרע רוע גזר דיננו, שירים קרן ישראל, שיצמיח לנו ישועה בקרוב, שיבטל מחשבות שונאינו, שינקום נקמת דם עבדיו השפוך, שיתקדש שמו יתברך על עם ישראל ועל ארץ-ישראל. "שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך". הקב"ה הרוצה בתשובה, והשומע תפילה, שמע והתרצה.
כעת, מחיל אל חיל אנו שקועים בהכנות לקראת חג הסוכות בבניית הסוכה, רוכשים לולב, אתרוג, הדס וערבה וכל צרכי החג. בכל מעשי המצוות הללו גנוזה העוצמה של עם ישראל. בכוחם הדפנו בכל הדורות את כל הקמים עלינו לכלותינו, ובכוחם נהדוף גם את הסכנות העכשוויות. תמיד ידענו שכל העוצמה של הציונות היא בהיותה אחוזה בפנימיותה ביהדות, באמונת ישראל. ואף-על-פי שהיו שטענו שהם ציונים בלבד ואין להם דבר עם הדת, עם התורה ומצוותיה, אבל אנשי האמונה ידעו כי לציונות החילונית אין קיום עצמי, ושכל כוחה הוא בהיותה קשורה אל האמונה, במודע או שלא במודע, והיא חייבת להתמלא באמונה. אם לאו, היא תלך ותעלם. אלו שפונים עורף ליהדות, ופנו עורף גם לציונות ולכל ערכיה, לכל הערכים הלאומיים ובראשם ארץ-ישראל ("ציונות" - ציון - ארץ-ישראל. לא סתם "שטחים", אלא מקום בעל מטען רוחני גדול), בסופו של דבר הם גם יפנו עורף לירושלים, חס-ושלום. על-כן התיקון השורשי לסכנה לארץ-ישראל, הוא בחיזוק הרוח היהודית. כל מי שיקרים לו ארץ-ישראל ועם ישראל, צריך להבין שבלי לחשוף את העומק הרוחני של ארץ-ישראל, עומק שנובע ממסורת ישראל, מאמונת ישראל, בלי להעמיק את השורשים היהודיים שלו, הוא עלול לאבד גם את היחס לארץ-ישראל, ואת כל ההשקפה הלאומית שלו.
אנחנו מלאי עוצמה רוחנית, איתנים בירח האיתנים, ובטוחים שרוחנו תגבר ותנצח את כל הרוחות הרעות. ובנענועים של הלולב נגרש את כל הרוחות הרעות ונחסה בצל הסוכה.
הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

מצוות חג הסוכות
הרב שמואל הולשטיין | י"ד בתשרי תשס"ז

ישיבה בסוכה בזמן בית ראשון
הרב אביחי קצין | כ' תשרי תשס"ט
"גם את הארי ואת הדוב הכה עבדך"
הרב שמעון קליין | ליל הושענה רבה, התשס"ד
הסוכה- המפתח לחיים, לברכה והצלחה
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
הגאווה הלאומית של עם ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת וישלח תשפ"ג
ט"ז כסלו תשפ"ג
רוב בדיני נפשות
כתובות דף ט"ו:
כ"א שבט תשע"ב
לאור תשובת הדור
לנתיבות ישראל - מאמר שביעי
ב' חשוון תשפ"ב
השוואה בין נפש החיים לתניא
י"ד כסלו תשפ"ג
מסירות או התמסרות?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
האם מותר לפנות למקובלים?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
דיני קדימה בברכות
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
סוכת עראי דיגיטלית

טיהור ממזרים
אבני המקום כרך ט"ו
הרב אורן צוויק | איר תשע"ג

לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִתְאַוֶּה
הרב שמואל אליהו | שבט התשע"ג
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח

תפילת הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תמוז תש"ע
שתי גישות ביחס לכפירה בדורנו
אורות ישראל - פרק ג' פסקה ב' - ג'
הרב ש. יוסף וייצן | י"ד שבט תשפ"ג
הטעות של קורח
שיעור 11 - פרק י"ח ,כ"ב
הרב אליהו ברין | י"ד שבט תשפ"ג
