- פרשת שבוע ותנ"ך
- בא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פרשת בא תשע"ב
פרשת השבוע היא המבוא לתהליך ההלכתי של קיום מצוות התורה. בכל מצווה יש כמה רבדים של משמעות וחשיבות. יש למצווה ערך חברתי ומוסרי שאותו היא מייצגת ומלמדת. יש גם פרטים טכניים מורכבים שהם את המרקם של כל מצווה.
בפרשת השבוע שלנו מופיעות המצוות הנוגעות לחג הפסח ולקביעת לוח השנה היהודי. הערכים שיש במצוות האלה ניכרים לעין: פסח מייצג את ערך החירות והשחרור מעבדות ומלמד אותנו את ראשית ההיסטוריה שלנו כעם. לוח השנה תמיד היה חיוני לקיום חיים חברתיים ומסחריים ואפשר לנו להיות מתואמים עם עונות השנה המתחלפות.
אלה הטעמים הכלליים של המצוות האלה. אך, כידוע לכולנו, הפרטים חשובים לא פחות. איזה מנגנון יאפשר לסיפור היציאה משעבוד מצרים לחירות להישאר רענן וחיוני במשך אלפי שנים? לערכים יש חיים רק אם מצליחים לתרגם אותם למעשים אנושיים ולהתנהגות נורמטיבית. תיאוריות הן דבר נפלא, אבל נדיר שהן שורדות את מבחן הזמן ואת הנסיבות המשתנות. כל תיאוריה מדעית צריכה הוכחה ואימות על ידי ניסוי ממשי במציאות. חירות היא תיאוריה נהדרת, אבל אם לא ניישם אותה בצורה מעשית בחברה שלנו, היא תישאר רחוקה מהמציאות של הקיום היומיומי. רק תשאלו את הצפון קוריאנים, או את הסורים, או את האיראנים על חירות! רק הדרישות הטכניות של המצוות - המצות, החמץ, ההגדה וכן הלאה - מסוגלות לשמר את הערך, לתת תוקף לתיאוריה ולהבטיח את משמעותה לעוד אלפי שנים רבות.
הייחודיות של לוח השנה היהודי טמונה גם בפרטים הטכניים שיש בו. לוח השנה שלפיו אנחנו פועלים היום, זה שנקבע לפני 1600 שנה, הוא לוח ירחי עם התאמות לשנה השמשית. היריעה הזאת תקצר מלדון בפרטים ההלכתיים הטכניים בשאלה איך הסנהדרין האחרונה ריבעה את המעגל הזה. אך די לומר שבלי הפרטים והחישובים האלה היה לוח השנה שלנו נעלם זה מכבר, כמו לוחות השנה העתיקים של מצרים, בבל, יוון ורומא. עמים רבים מתייחסים ללוח השנה לא כמצוות האלקים אלא רק כדרך מעשית לציין את חלוף הזמן. הפרטים לא באמת חשובים להם, מפני שהם מעוניינים רק בתוצאה בעצם. אך ביהדות לפרטים יש ערך גדול לא פחות, אם לא יותר, מזה של התוצאה שאליה הם מובילים.
בימינו נדיר שיהודים שמסיבות שונות התרכזו בערים, יהודים שהיו טובים בלבם, אבל לא שמרו את המצוות או את פרטיהן, זוכים לראות את צאצאיהם יהודים. מובן שהתרכזות בפרטים בלבד והתעלמות ממערכת הערכים שהם מייצגים גם היא עיוות של דברי האלקים. יש לראות גם את הערך הכללי של המצוות וגם לקיים במעשה את פרטיה הטכניים של ההלכה - זאת הדרך שתאפשר לתורה להתקיים בקרב עם ישראל לעולמי עד.
בפרשת השבוע שלנו מופיעות המצוות הנוגעות לחג הפסח ולקביעת לוח השנה היהודי. הערכים שיש במצוות האלה ניכרים לעין: פסח מייצג את ערך החירות והשחרור מעבדות ומלמד אותנו את ראשית ההיסטוריה שלנו כעם. לוח השנה תמיד היה חיוני לקיום חיים חברתיים ומסחריים ואפשר לנו להיות מתואמים עם עונות השנה המתחלפות.
אלה הטעמים הכלליים של המצוות האלה. אך, כידוע לכולנו, הפרטים חשובים לא פחות. איזה מנגנון יאפשר לסיפור היציאה משעבוד מצרים לחירות להישאר רענן וחיוני במשך אלפי שנים? לערכים יש חיים רק אם מצליחים לתרגם אותם למעשים אנושיים ולהתנהגות נורמטיבית. תיאוריות הן דבר נפלא, אבל נדיר שהן שורדות את מבחן הזמן ואת הנסיבות המשתנות. כל תיאוריה מדעית צריכה הוכחה ואימות על ידי ניסוי ממשי במציאות. חירות היא תיאוריה נהדרת, אבל אם לא ניישם אותה בצורה מעשית בחברה שלנו, היא תישאר רחוקה מהמציאות של הקיום היומיומי. רק תשאלו את הצפון קוריאנים, או את הסורים, או את האיראנים על חירות! רק הדרישות הטכניות של המצוות - המצות, החמץ, ההגדה וכן הלאה - מסוגלות לשמר את הערך, לתת תוקף לתיאוריה ולהבטיח את משמעותה לעוד אלפי שנים רבות.
הייחודיות של לוח השנה היהודי טמונה גם בפרטים הטכניים שיש בו. לוח השנה שלפיו אנחנו פועלים היום, זה שנקבע לפני 1600 שנה, הוא לוח ירחי עם התאמות לשנה השמשית. היריעה הזאת תקצר מלדון בפרטים ההלכתיים הטכניים בשאלה איך הסנהדרין האחרונה ריבעה את המעגל הזה. אך די לומר שבלי הפרטים והחישובים האלה היה לוח השנה שלנו נעלם זה מכבר, כמו לוחות השנה העתיקים של מצרים, בבל, יוון ורומא. עמים רבים מתייחסים ללוח השנה לא כמצוות האלקים אלא רק כדרך מעשית לציין את חלוף הזמן. הפרטים לא באמת חשובים להם, מפני שהם מעוניינים רק בתוצאה בעצם. אך ביהדות לפרטים יש ערך גדול לא פחות, אם לא יותר, מזה של התוצאה שאליה הם מובילים.
בימינו נדיר שיהודים שמסיבות שונות התרכזו בערים, יהודים שהיו טובים בלבם, אבל לא שמרו את המצוות או את פרטיהן, זוכים לראות את צאצאיהם יהודים. מובן שהתרכזות בפרטים בלבד והתעלמות ממערכת הערכים שהם מייצגים גם היא עיוות של דברי האלקים. יש לראות גם את הערך הכללי של המצוות וגם לקיים במעשה את פרטיה הטכניים של ההלכה - זאת הדרך שתאפשר לתורה להתקיים בקרב עם ישראל לעולמי עד.

"זאת חקת הפסח"- המצוה הראשונה של ישראל במצרים
הרב דוד דב לבנון | התשנ"ט
"השלמת ציוד" במצרים, היתכן?
הרב יצחק בן יוסף | ד שבט תשפ"ג

החודש הזה לכם - הכוח להתחדש
הרב דוד דב לבנון | ו שבט תשפ"ג
למה חשוב לזכור את יציאת מצרים היום?
הרב שמואל אליהו | ח' שבט תשפ"א
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
משחק ללא הגבלת זמן
תשע"ד
פסח תשע"ד
ניסן תשע"ד
תפילה לשלום
סיון תשע"ד
פרשת נשא תשע"ד
תשע"ד
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
טעינה למחשבה
קריעת ים סוף ומשל הסוס
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

הלכות ייחוד
הרב יוני לביא | אלול תשס"ח

תענית יחיד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט

תענית יחיד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט
תלמוד תורה ודרך ארץ
הרב מרדכי גרינברג | י"ב סיון תשפ"ג

גדול תלמוד שמביא לידי מעשה
הרב דוד דב לבנון | סיון תשפ"ג
עניין המדרש "ואף כשהם עתידים ליגאל - שכינה עמהם"
שיעור 23 - פרק י' (המשך)
הרב בן ציון אוריאל | ט"ו סיוון תשפ"ג
