- מדורים
- קול צופייך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"
למה ציפורה חוזרת עם בניה לפני מתן תורה?
לפני מתן תורה מספרת התורה ש"צִפֹּרָה אֵשֶׁת משֶׁה" חוזרת אליו "אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ". מהם השילוחים האלה? "רבי יהושע אומר: מאחר שפטרה בגט. ר' אלעזר המודעי אומר: פטרה במאמר (מכילתא יתרו א), שכשאמר לו הקב"ה למשה במדיין: לך שוב מצרימה, לקח משה את אשתו ואת בניו והלך למצרים. יצא אהרן לקראתו ופגשו בדרך. תמה אהרן ושאל את משה: אתה מביא למצרים את אשתך וילדיך? אנחנו רוצים להוציא את הראשונים, ואתה מביא אחרים? "על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם". אמר לה משה לציפורה: לכי לבית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה. יש אומרים שנתן לה גט באותה שעה, ויש אומרים שנפרדו ללא גט.
אחרי שיצאו בני-ישראל ממצרים חזרה ציפורה עם אביה ובניה בדיוק לפני שקיבלו ישראל את התורה. יש לשאול: למה דווקא לפני מתן תורה הם חוזרים? האם זה רק לצורך בניו של משה שיזכו להיות במתן תורה, או שיש בזה גם משהו שקשור למשה רבנו בעצמו?
כהן גדול – חייב להיות נשוי ואב לבנים בכניסתו לקודש הקדשים
המשנה בתחילת מסכת יומא (ב ע"א) מתארת את סדר כניסתו של הכהן הגדול לקודש הקדשים ביום הכיפורים. המשנה מביאה את דעת רבי יהודה שאומר כי חלק מההכנה היא להכין לכהן הגדול אישה אחרת "שמא תמות אשתו. שנאמר (ויקרא טז) 'וכפר בעדו ובעד ביתו', ביתו זו אשתו". חכמים מסכימים עם העיקרון שהכהן הגדול צריך להיות נשוי. כל המחלוקת היא רק על החשש שמא תמות אשתו. אומרים חכמים: אם אתה חושש שתמות אשתו הראשונה, תחשוש שגם השנייה שהכנת לו תמות ותכין שלישית, ואין לדבר סוף. הם לא חולקים בעיקר הדין שהכהן הגדול חייב לשאת אישה, ואחרת הוא לא יכול להיכנס אל קודש הקדשים. אף שהאישה לא נכנסת כלל למקדש.

כך אמרו חכמינו בגמרא על נדב ואביהו שמתו כשנכנסו אל הקודש (במדבר ג, ד): "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וכו". כיוון שלא נשאו נשים (יבמות סד ע"א). וחכמינו במדרש הסבירו את הפסוק הזה כהסבר למה הם מתו בהיכנסם אל הקודש (ויקרא רבה אחרי מות פרשה כ סימן ט) "אבא חנין אומר: על ידי שלא היה להם נשים דכתיב 'וכפר בעדו ובעד ביתו' ביתו – זו אשתו".
הסביר ה"מגלה עמוקות" על התורה (אחרי מות), כי כהן גדול צריך להיות זכר ונקבה כמו בעת יצירתו של אדם הראשון. "וזהו הטעם שמתו בניו של אהרן לפי שנאמר 'אדם כי יקריב מכם', רוצה לומר צריך להיות זכר ונקבה שנקראו אדם", כמו בעת בריאת האדם במקום הזה בדיוק. "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו זכה ונקבה ברא אותם".
מתן תורה – כניסה לקודש הקודשים
כשכהן גדול נכנס ביום הכיפורים למקום לוחות הברית הוא צריך להיות נשוי, כי זה המקום שבו הקשר הוא היותר גדול עם הקב"ה. כמו אדם הראשון לפני שחטא. זה בדיוק מה שעושה משה רבנו במעמד הר סיני. הקשר היותר גדול עם הקב"ה, שמתבטא אחר כך בלוחות הברית.
אחרי בית המקדש כמו אחרי קידושין
כהן גדול זה בתחילה מתרחק מאשתו "שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין" (יומא ב). אחר כך מגיע חג הסוכות, שבו אדם שמח עם אשתו: "וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ". גם מתן תורה התחיל ב"אל תגשו אל אשה", ואחרי מתן תורה אומר ה' למשה: "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם" (דברים ה כז). אוהליכם אלו הנשים שלהם.
כך גם קורה אחרי חנוכת בית המקדש הראשון (שבת ל ע"א): "ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו". מסבירה הגמרא: "וילכו לאהליהם" – שמצאו נשותיהן בטהרה. "שמחים" – שנהנו מזיו השכינה. "וטובי לב" – שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר. ויהי רצון שיהיה לנו ולכל ישראל – אמן.
לפני מתן תורה מספרת התורה ש"צִפֹּרָה אֵשֶׁת משֶׁה" חוזרת אליו "אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ". מהם השילוחים האלה? "רבי יהושע אומר: מאחר שפטרה בגט. ר' אלעזר המודעי אומר: פטרה במאמר (מכילתא יתרו א), שכשאמר לו הקב"ה למשה במדיין: לך שוב מצרימה, לקח משה את אשתו ואת בניו והלך למצרים. יצא אהרן לקראתו ופגשו בדרך. תמה אהרן ושאל את משה: אתה מביא למצרים את אשתך וילדיך? אנחנו רוצים להוציא את הראשונים, ואתה מביא אחרים? "על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם". אמר לה משה לציפורה: לכי לבית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה. יש אומרים שנתן לה גט באותה שעה, ויש אומרים שנפרדו ללא גט.
אחרי שיצאו בני-ישראל ממצרים חזרה ציפורה עם אביה ובניה בדיוק לפני שקיבלו ישראל את התורה. יש לשאול: למה דווקא לפני מתן תורה הם חוזרים? האם זה רק לצורך בניו של משה שיזכו להיות במתן תורה, או שיש בזה גם משהו שקשור למשה רבנו בעצמו?
כהן גדול – חייב להיות נשוי ואב לבנים בכניסתו לקודש הקדשים
המשנה בתחילת מסכת יומא (ב ע"א) מתארת את סדר כניסתו של הכהן הגדול לקודש הקדשים ביום הכיפורים. המשנה מביאה את דעת רבי יהודה שאומר כי חלק מההכנה היא להכין לכהן הגדול אישה אחרת "שמא תמות אשתו. שנאמר (ויקרא טז) 'וכפר בעדו ובעד ביתו', ביתו זו אשתו". חכמים מסכימים עם העיקרון שהכהן הגדול צריך להיות נשוי. כל המחלוקת היא רק על החשש שמא תמות אשתו. אומרים חכמים: אם אתה חושש שתמות אשתו הראשונה, תחשוש שגם השנייה שהכנת לו תמות ותכין שלישית, ואין לדבר סוף. הם לא חולקים בעיקר הדין שהכהן הגדול חייב לשאת אישה, ואחרת הוא לא יכול להיכנס אל קודש הקדשים. אף שהאישה לא נכנסת כלל למקדש.

קול צופייך (812)
הרב שמואל אליהו
385 - לימוד תורה לנשים
386 - "אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"
387 - טהרה שמביאה לתורה
טען עוד
הסביר ה"מגלה עמוקות" על התורה (אחרי מות), כי כהן גדול צריך להיות זכר ונקבה כמו בעת יצירתו של אדם הראשון. "וזהו הטעם שמתו בניו של אהרן לפי שנאמר 'אדם כי יקריב מכם', רוצה לומר צריך להיות זכר ונקבה שנקראו אדם", כמו בעת בריאת האדם במקום הזה בדיוק. "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו זכה ונקבה ברא אותם".
מתן תורה – כניסה לקודש הקודשים
כשכהן גדול נכנס ביום הכיפורים למקום לוחות הברית הוא צריך להיות נשוי, כי זה המקום שבו הקשר הוא היותר גדול עם הקב"ה. כמו אדם הראשון לפני שחטא. זה בדיוק מה שעושה משה רבנו במעמד הר סיני. הקשר היותר גדול עם הקב"ה, שמתבטא אחר כך בלוחות הברית.
אחרי בית המקדש כמו אחרי קידושין
כהן גדול זה בתחילה מתרחק מאשתו "שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין" (יומא ב). אחר כך מגיע חג הסוכות, שבו אדם שמח עם אשתו: "וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ". גם מתן תורה התחיל ב"אל תגשו אל אשה", ואחרי מתן תורה אומר ה' למשה: "לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם" (דברים ה כז). אוהליכם אלו הנשים שלהם.
כך גם קורה אחרי חנוכת בית המקדש הראשון (שבת ל ע"א): "ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו". מסבירה הגמרא: "וילכו לאהליהם" – שמצאו נשותיהן בטהרה. "שמחים" – שנהנו מזיו השכינה. "וטובי לב" – שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר. ויהי רצון שיהיה לנו ולכל ישראל – אמן.
סדום - מקום לידת המשיח
קול צופייך פרשת וירא תשפ"ג
הרב שמואל אליהו | ט"ז חשוון תשפ"ג

הלכות חנוכת הבית
הרב שמואל אליהו | כסלו תשע"ב

דיני הכשרת כלים לפסח
"קול צופייך" - גליון 351
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן תשס"ו
פתיחת העיניים והלב בדרך לגאולה
הרב שמואל אליהו | יח טבת תשפ"ג

הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת. בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
אביהם של ישראל
סיפורים על הרב מרדכי אליהו בשידור חי עם הצופים
ג' סיוון תשע"א
וְרֹב שְׂחוֹק הָיָה בָּעוֹלָם - לידת יצחק
קול צופייך פסח תשפ"ב
י"א ניסן תשפ"ב

המסע מהר סיני
סיון תשס"ט
תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
ט' אב תשע"ז
דיני פלסטר בשבת
האם מותר לפנות למקובלים?
שימוש נכון בתנור הביתי
שתי דקות על בדיקת חמץ
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
למה צריך את ארץ ישראל?
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
קילוף פירות וירקות בשבת
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

הלכות פסח
מתוך 'קול צופייך' גיליון 396
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אדר תשס"ז
