- משפחה חברה ומדינה
- הר הבית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
בית הלבבות
המשכן הוא לבו הפועם של העם והחיבור שלו לקדושה, ולכן הוא נבנה רק מתרומות של אנשים נדיבי לב
מצאנו בהלכה שהמתפלל בחוץ לארץ מכוון את ליבו כנגד א"י, ובארץ יכוון כנגד ירושלים, ובירושלים לבית המקדש. ודייק ב'נפש החיים' מלשון חז"ל 'יכוון את ליבו' שליבו של האדם שם הוא קודש הקודשים, ומכאן שבית המקדש וקודש הקודשים הם מקום הלב של האומה כולה. לא רק ליבנו נמצא במקדש אלא כביכול גם ליבו של הקב"ה, כנאמר במלכים: "והיו עיני וליבי שם כל הימים". אם נבין שמשמעותו של הלב הוא מקור כוחות החיים, רצון החיים המרכזיים ומניע את כל החיים, נוכל לומר כי המקדש מתמצת בתוכו את החיים של האומה הישראלית כולה. הוא הנותן ערך לירושלים, הנקראת בזכותו עיר הקודש והמקדש ולארץ ישראל כולה, הארץ שבה שוכן ד'.
בציפיית הגאולה מרוכזת תוכנית הגאולה כולה במילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". יום חורבנו של המקדש הוא יום האבל הכללי על כל צרות ישראל. בניין זה כביכול נוגע גם לכבוד שמים, כדברי חז"ל בתענית כי נשבע הקב"ה שלא יבוא בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל לירושלים של מטה. מפורסמת מטבע הלשון הרומזת על שפלות האמונה ורוח הקודש שבאו בעקבות הגלות, במילים "גלות השכינה". אם למדנו קודם לכן שמעמד הר סיני היה הרגע הגדול של העולם מאז בריאתו, הרי שבניין המקדש אוחז את אותו אור עליון של מעמד הר סיני ומחזיק בו לדורי דורות מאז ועד הנה. רק הבנת גדולת עניינו של מעמד הר סיני ומשמעות קביעתו בבית עולמים, היא המאפשרת לפתוח את הפרשה ולהתבונן בפרטי הבית, המשמש מסגרת של בית אחד לשני לבבות, לב של מעלה ולב של מטה. זהו הבית הנחלק בפרוכת עדינה לקודש ולקודש הקודשים, חלקם של ישראל וחלקו של מלך עליון בבית אחד. הוא המחבר יחד אור של מעלה ואור של מטה הפועמים בדבקות נפלאה זה לקראת זה.
בקודש הקודשים נמצא ארון העדות, שבו שני לוחות הכתובים באצבע אלוקים, המשמשים עדות נצח לאותו יום נשגב של מתן תורה. משם נמשכים וזורמים גלי קודש של תורה המחיים את חכמי ישראל ואת צאן מרעיתם, כנאמר: "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים". וכן נאמר בחז"ל על דברי התורה "כי יפלא ממך דבר למשפט... וקמת ועלית אל המקום" - מלמד שהמקום גורם. אם כן, כוח התורה שניתנה במעמד הר סיני ולאחריו במשך ארבעים יום וארבעים לילה, ומשם ע"י משה במשך ארבעים שנה עד לכניסתם לארץ, כולו נמשך מקודש הקודשים, מאותם הלוחות העצומים הכתובים באש שחורה על גבי אש לבנה. כשנתבונן בהקדמת הרמב"ם לספרו 'היד החזקה', נראה כי מנה ארבעים דורות של מסירת התורה ממשה רבנו עד רב אשי.
נדע כי גם התורה הנמשכת בדורות עולם במשך אלפי שנים, כולה משתלשלת מאותן המילים שנפתחו במעמד ב"וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור". וכדברי חז"ל במדרשים, שאף מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בתורה ניתן בהר סיני למשה. מול מעיין הקודש המאיר, נובע מבחוץ מעיין הלב הישראלי הנגלה בעבודות הקודש שבקורבנות, ריח הקטורת המבשם בנעימותו את כל ירושלים, אורות המנורה המאירים את חכמי ישראל ולחם הפנים המסדר את מלכות ישראל, אשר נרמזת בזר זהב שעל גבי השולחן.
ההכרה שעניינו של המשכן קשור סביב הלב, מבארת לנו מדוע נבנה המשכן על ידי תרומות ובהדגשה כי יבואו רק על ידי נדיבי הלב. כל עיקרו של המשכן שואב מכוח הלב שבו, שהרי המקדש בעתיד הוא מרכז תלפיות של ליבות ישראל המחוברים דרכו אל מקור החיים המאיר את דרכנו. הידיעה כי בדורנו זכינו להתחבר אל אותו הר הלבבות, מלמדת על בשלות הזמן והעם לקראת הבניין שעל ידו ניבנה גם אנו, כדברי חז"ל בברכות שקבעו כי קיבוץ נדחי ישראל ובניינה של ירושלים עניין אחד הוא. מתאימים הדברים לדברי הראי"ה זצ"ל כי בנייננו ובניינה של ירושלים תלויים ישירות באהבה הגדולה שנתמלא זה לזה וזה מזה במהרה בימינו.
בציפיית הגאולה מרוכזת תוכנית הגאולה כולה במילים "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". יום חורבנו של המקדש הוא יום האבל הכללי על כל צרות ישראל. בניין זה כביכול נוגע גם לכבוד שמים, כדברי חז"ל בתענית כי נשבע הקב"ה שלא יבוא בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל לירושלים של מטה. מפורסמת מטבע הלשון הרומזת על שפלות האמונה ורוח הקודש שבאו בעקבות הגלות, במילים "גלות השכינה". אם למדנו קודם לכן שמעמד הר סיני היה הרגע הגדול של העולם מאז בריאתו, הרי שבניין המקדש אוחז את אותו אור עליון של מעמד הר סיני ומחזיק בו לדורי דורות מאז ועד הנה. רק הבנת גדולת עניינו של מעמד הר סיני ומשמעות קביעתו בבית עולמים, היא המאפשרת לפתוח את הפרשה ולהתבונן בפרטי הבית, המשמש מסגרת של בית אחד לשני לבבות, לב של מעלה ולב של מטה. זהו הבית הנחלק בפרוכת עדינה לקודש ולקודש הקודשים, חלקם של ישראל וחלקו של מלך עליון בבית אחד. הוא המחבר יחד אור של מעלה ואור של מטה הפועמים בדבקות נפלאה זה לקראת זה.
בקודש הקודשים נמצא ארון העדות, שבו שני לוחות הכתובים באצבע אלוקים, המשמשים עדות נצח לאותו יום נשגב של מתן תורה. משם נמשכים וזורמים גלי קודש של תורה המחיים את חכמי ישראל ואת צאן מרעיתם, כנאמר: "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים". וכן נאמר בחז"ל על דברי התורה "כי יפלא ממך דבר למשפט... וקמת ועלית אל המקום" - מלמד שהמקום גורם. אם כן, כוח התורה שניתנה במעמד הר סיני ולאחריו במשך ארבעים יום וארבעים לילה, ומשם ע"י משה במשך ארבעים שנה עד לכניסתם לארץ, כולו נמשך מקודש הקודשים, מאותם הלוחות העצומים הכתובים באש שחורה על גבי אש לבנה. כשנתבונן בהקדמת הרמב"ם לספרו 'היד החזקה', נראה כי מנה ארבעים דורות של מסירת התורה ממשה רבנו עד רב אשי.
נדע כי גם התורה הנמשכת בדורות עולם במשך אלפי שנים, כולה משתלשלת מאותן המילים שנפתחו במעמד ב"וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור". וכדברי חז"ל במדרשים, שאף מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בתורה ניתן בהר סיני למשה. מול מעיין הקודש המאיר, נובע מבחוץ מעיין הלב הישראלי הנגלה בעבודות הקודש שבקורבנות, ריח הקטורת המבשם בנעימותו את כל ירושלים, אורות המנורה המאירים את חכמי ישראל ולחם הפנים המסדר את מלכות ישראל, אשר נרמזת בזר זהב שעל גבי השולחן.
ההכרה שעניינו של המשכן קשור סביב הלב, מבארת לנו מדוע נבנה המשכן על ידי תרומות ובהדגשה כי יבואו רק על ידי נדיבי הלב. כל עיקרו של המשכן שואב מכוח הלב שבו, שהרי המקדש בעתיד הוא מרכז תלפיות של ליבות ישראל המחוברים דרכו אל מקור החיים המאיר את דרכנו. הידיעה כי בדורנו זכינו להתחבר אל אותו הר הלבבות, מלמדת על בשלות הזמן והעם לקראת הבניין שעל ידו ניבנה גם אנו, כדברי חז"ל בברכות שקבעו כי קיבוץ נדחי ישראל ובניינה של ירושלים עניין אחד הוא. מתאימים הדברים לדברי הראי"ה זצ"ל כי בנייננו ובניינה של ירושלים תלויים ישירות באהבה הגדולה שנתמלא זה לזה וזה מזה במהרה בימינו.
מבנה הר הבית
הלכות בית הבחירה לרמב"ם - שיעור 19
הרב חיים כץ | י' כסלו תשס"ט
מצוות שמירת המקדש
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו אדר א תשס"ח
מקום מקדשנו בריבונות ישראל
הרב אליעזר מלמד | חשוון תשע"ו
מנהרת הכותל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג בתשרי ה'תשנ"ז

הרב דוד חי הכהן
ראש מוסדות "אורות התורה" וראש ישיבת "נתיבות ישראל" בבת ים.

קדיש בתפילה
חשוון, תשס"א

בימים ההם בזמן הזה
כסלו התשס"ו

קדיש בציבור
חשוון, תשס"א

אמירת הלל בחנוכה
כסלו ה'תשס"א
סוד המנורה וסוד החנוכיה
איך ללמוד אמונה?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקשר אל ה' – תפילה
מה המשמעות הנחת תפילין?
עבודת ה' ליום העצמאות
סוכת עראי דיגיטלית
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
בדיקת פירות ט''ו בשבט

3 דברים קצרים לט"ו בשבט
תשע"ו, גליון 109
רבנים שונים | טו בשבט תשע"ו
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם"
הרב אביחי קצין | ז שבט תשס"ח
