- מדורים
- שו"ת "במראה הבזק"
נר-הבדלה כאשר החג חל במוצש"ק
ישראל Israel
אייר תשע"ב
נר-הבדלה כאשר החג חל במוצש"ק
שאלה

כיצד יש לנהוג ביחס להדלקת נר-הבדלה כאשר החג חל במוצש"ק?
תשובה
מלאכת מבעיר היא אחת המלאכות שאסרה התורה בשבת אך התירה ביום טוב. הפסוק בתורה שמתיר הבערה עוסק בהבערה לצורך אוכל נפש, אך מבואר בגמרא שמתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל-נפש כך הותרה הבערה לכל צורכי החג, ואף לצורכי מצווה (מס' ביצה יב ע"א). אולם חכמים אסרו הדלקה מחודשת של האש והתירו רק הדלקה מאש קיימת דהיינו – העברה מאש לאש (שו"ע או"ח סי' תקב סעי' א).
היתר זה להדליק מאש קיימת נאמר רק על הדלקה לצורך יום טוב (שו"ע או"ח סי' תקיד סעי' ה, עפ"י דברי הרא"ש מס' ביצה פרק ב סי' כב), אך לא מצאנו הגדרה ברורה מה נקרא צורך יום טוב. למשל: המשנה ברורה התיר להדליק את נרות בית הכנסת ע"י העברה מאש קיימת, ואפילו במשך היום שבו ניתן לקרוא ללא הנרות משום שהנרות מוסיפים ל"הדר" בית הכנסת. כמו-כן, פוסק המשנה ברורה, שמותר להדליק נרות שנוהגים להדליק בשעת ברית-המילה.
מתוך דברים אלו של המשנה ברורה ניתן להסיק שמותר להדליק נר הבדלה ביום טוב הנופל במוצאי שבת, אולם עדיין יש לדון האם מותר להדליק את נר ההבדלה המקובל כיום, היות והוא מורכב מקליעה של כמה נרות ופתילות. בגמרא (מס' פסחים קג ע"ב) מבואר שישנה עדיפות לקיים את מצוות ההבדלה ע"י אבוקה אך אין זה מעכב את קיום המצוה, ואכן הגרש"ז אוירבך זצ"ל הסתפק האם מותר להעביר מאש לאש ע"מ לקיים את המצווה באופן המעולה ביותר ('שמירת שבת כהלכתה' ס"ב, לא). נקודה נוספת העלולה להקשות את השימוש בנר ההבדלה המקובל, היא שאין היתר לכבות את הנר לאחר ההבדלה היות ובכבוי אין תועלת חיובית לצורך המועד.
לפיכך הדרך המעולה ביותר היא לחבר שניים מהנרות שהודלקו לכבוד החג ולברך את ברכת ההבדלה ('שמירת שבת כהלכתה' (ס"ב, יח). ע"י כך אנו מברכים על אבוקה ללא צורך בהדלקת נרות נוספים.
במצב שאי אפשר לקרב את הנרות זה לזה, מותר להדליק גפרור אחד או שנים מאש קיימת ולקרבם זה לזה ע"מ לקיים את המצווה כהלכתה. שוב, יש לציין שאין היתר לכבות את הגפרורים לאחר הברכה, אלא להניחם שיכבו מעצמם. (עיין עוד בציץ-אליעזר (כרך י) שמתיר להדליק נר-נשמה ביום טוב, משום שהמנהג להדליק נר לזכרם של הנפטרים נחשב כצורך המתיר את ההדלקה מאש קיימת ביום טוב).
בנוגע להדלקת נר הבדלה, מציין הציץ אליעזר, שישנה עדיפות להדליק נרות במיוחד להבדלה ולא להשתמש בנרות שהודלקו לכבוד יום טוב, משום שישנה הלכה שיש לברך את ברכת ההבדלה דווקא על נר שהודלק למטרת תאורה ולא לשם כבוד והדר (שו"ע או"ח סי' רצח סעי' יב). הפרי מגדים מוסיף שאפילו אם הנר הודלק לצורך כפול, דהיינו לשם תאורה וגם לשם כבוד, עדיין אין לברך עליו את ברכת ההבדלה. הציץ אליעזר מוכיח שנרות יום טוב מודלקים למטרה כפולה וע"כ השימוש בהם לצורך נרות הבדלה הוא בעייתי. אולם הביאור-הלכה מציין שדברי הפרי מגדים לא התקבלו בקרב הפוסקים באופן חד-משמעי, וה'שמירת-שבת-כהלכתה' נוקט שמטרת נרות יום טוב היא לצורך תאורה אפילו במצב שיש חשמל.
לסיכום, אע"פ שמותר להדליק נר הבדלה מאש קיימת, כאשר החג חל במוצאי-שבת, הדרך המועדפת היא ליצור אבוקה ע"י קרובם של נרות שכבר דלוקים, ולברך עליהם את ברכת ההבדלה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
אייר תשע"ב
נר-הבדלה כאשר החג חל במוצש"ק
שאלה

שו"ת "במראה הבזק" (481)
רבנים שונים
66 - מתקן הדחה אוטומטי
67 - נר-הבדלה כאשר החג חל במוצש"ק
68 - תפילתם של בני נח
טען עוד
תשובה
מלאכת מבעיר היא אחת המלאכות שאסרה התורה בשבת אך התירה ביום טוב. הפסוק בתורה שמתיר הבערה עוסק בהבערה לצורך אוכל נפש, אך מבואר בגמרא שמתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל-נפש כך הותרה הבערה לכל צורכי החג, ואף לצורכי מצווה (מס' ביצה יב ע"א). אולם חכמים אסרו הדלקה מחודשת של האש והתירו רק הדלקה מאש קיימת דהיינו – העברה מאש לאש (שו"ע או"ח סי' תקב סעי' א).
היתר זה להדליק מאש קיימת נאמר רק על הדלקה לצורך יום טוב (שו"ע או"ח סי' תקיד סעי' ה, עפ"י דברי הרא"ש מס' ביצה פרק ב סי' כב), אך לא מצאנו הגדרה ברורה מה נקרא צורך יום טוב. למשל: המשנה ברורה התיר להדליק את נרות בית הכנסת ע"י העברה מאש קיימת, ואפילו במשך היום שבו ניתן לקרוא ללא הנרות משום שהנרות מוסיפים ל"הדר" בית הכנסת. כמו-כן, פוסק המשנה ברורה, שמותר להדליק נרות שנוהגים להדליק בשעת ברית-המילה.
מתוך דברים אלו של המשנה ברורה ניתן להסיק שמותר להדליק נר הבדלה ביום טוב הנופל במוצאי שבת, אולם עדיין יש לדון האם מותר להדליק את נר ההבדלה המקובל כיום, היות והוא מורכב מקליעה של כמה נרות ופתילות. בגמרא (מס' פסחים קג ע"ב) מבואר שישנה עדיפות לקיים את מצוות ההבדלה ע"י אבוקה אך אין זה מעכב את קיום המצוה, ואכן הגרש"ז אוירבך זצ"ל הסתפק האם מותר להעביר מאש לאש ע"מ לקיים את המצווה באופן המעולה ביותר ('שמירת שבת כהלכתה' ס"ב, לא). נקודה נוספת העלולה להקשות את השימוש בנר ההבדלה המקובל, היא שאין היתר לכבות את הנר לאחר ההבדלה היות ובכבוי אין תועלת חיובית לצורך המועד.
לפיכך הדרך המעולה ביותר היא לחבר שניים מהנרות שהודלקו לכבוד החג ולברך את ברכת ההבדלה ('שמירת שבת כהלכתה' (ס"ב, יח). ע"י כך אנו מברכים על אבוקה ללא צורך בהדלקת נרות נוספים.
במצב שאי אפשר לקרב את הנרות זה לזה, מותר להדליק גפרור אחד או שנים מאש קיימת ולקרבם זה לזה ע"מ לקיים את המצווה כהלכתה. שוב, יש לציין שאין היתר לכבות את הגפרורים לאחר הברכה, אלא להניחם שיכבו מעצמם. (עיין עוד בציץ-אליעזר (כרך י) שמתיר להדליק נר-נשמה ביום טוב, משום שהמנהג להדליק נר לזכרם של הנפטרים נחשב כצורך המתיר את ההדלקה מאש קיימת ביום טוב).
בנוגע להדלקת נר הבדלה, מציין הציץ אליעזר, שישנה עדיפות להדליק נרות במיוחד להבדלה ולא להשתמש בנרות שהודלקו לכבוד יום טוב, משום שישנה הלכה שיש לברך את ברכת ההבדלה דווקא על נר שהודלק למטרת תאורה ולא לשם כבוד והדר (שו"ע או"ח סי' רצח סעי' יב). הפרי מגדים מוסיף שאפילו אם הנר הודלק לצורך כפול, דהיינו לשם תאורה וגם לשם כבוד, עדיין אין לברך עליו את ברכת ההבדלה. הציץ אליעזר מוכיח שנרות יום טוב מודלקים למטרה כפולה וע"כ השימוש בהם לצורך נרות הבדלה הוא בעייתי. אולם הביאור-הלכה מציין שדברי הפרי מגדים לא התקבלו בקרב הפוסקים באופן חד-משמעי, וה'שמירת-שבת-כהלכתה' נוקט שמטרת נרות יום טוב היא לצורך תאורה אפילו במצב שיש חשמל.
לסיכום, אע"פ שמותר להדליק נר הבדלה מאש קיימת, כאשר החג חל במוצאי-שבת, הדרך המועדפת היא ליצור אבוקה ע"י קרובם של נרות שכבר דלוקים, ולברך עליהם את ברכת ההבדלה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן

כשרות רב קונסרבטיבי לשמש כדיין בגיור
רבנים שונים | יד כסלו תשפ"ג

חדרים החייבים במזוזה ומקום קביעתה בהם
רבנים שונים | חשוון תשע"ז

כשרות תפילין המוכנות בסיוע ילדים לפני גיל בר מצווה
רבנים שונים | אדר ב תשפ"ב

פונדקאות
רבנים שונים | טבת תשע"ח

רבנים שונים

מסכת מכשירין פרק ג משנה ו,ז
י חשוון תשפ"ב

זירוז תהליכי-גיור
כסלו תשע"ו

ענג שבת 'וישב-חנוכה-מקץ'
כ"ז כסלו תשפ"א

שיהוי בטענה על פגם במוצר
אדר תשע"ב
הלכות קבלת שבת מוקדמת
סוכת עראי דיגיטלית
למה לשמור על הקדושה?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך המזוזה שומרת עלינו?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
איך ללמוד אמונה?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
הרב מרדכי אליהו זצ"ל מספר על הבבא סאלי זצ"ל
סרט נדיר ביותר לקראת יום ההילולא של הבבא סאלי!
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

איך לבחור שמות לילדים?
הרב שמואל אליהו | תמוז תשס"ח

בא אל פרעה
הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | שבט תשס"ט
איך מחזקים את קיום המצוות?
עין איה שבת א' פרק שני פסקה ט"ז - י"ז
הרב משה גנץ | ג' שבט תשפ"ג
מה עושה פרשת פדיון חמורים בתפילין
הרב מאיר גולדויכט | ד שבט תשפ"ג
"השלמת ציוד" במצרים, היתכן?
הרב יצחק בן יוסף | ד שבט תשפ"ג
