נמשיך השבוע לעסוק בשמות.
נתחיל עם שמו של בלעם המכונה גם הקוסם:

המדרש שואל: "ולמה נקרא שמו בלעם?" ועונה: "שבקש לבלוע את ישראל: ד"א בלא עם" (מדרש אגדה במדבר פרשת בלק פרק כב).
כמו שכבר בארנו, לא ברור האם בלעם נקרא כך כבר בלידתו, או שנקרא כך בגלל מעשיו.
את בלעם הרגו חייליו של משה רבנו. גם למשה רבנו יותר משם אחד. הראשון ניתן לו על ידי בת פרעה כמו שמפורש בכתוב:

חז"ל גילו לנו שהיו למשה שמות נוספים שנלמדים ונדרשים מהפסוק הבא:

נביא כמה מדרשות אלה. "ירד - זה משה, ולמה נקרא שמו ירד - שירד להם לישראל מן בימיו. גדור - שגדר פרצותיהן של ישראל, חבר - שחיבר את ישראל לאביהן שבשמים. סוכו - שנעשה להם לישראל כסוכה. יקותיאל - שקוו ישראל לאל בימיו. זנוח - שהזניח עוונותיהן של ישראל" (מגילה יג ע"א). לפי זה למשה רבינו קראו גם: יֶרֶד, אֲבִיגְדוֹר, חֶבֶר, סוֹכוֹ, יְקוּתִיאֵל וזָנוֹחַ.
המדרש הבא מסביר את פשר שמותיו בדרך אחרת. "ר"ח בר פפא אמר ירד שהוריד את התורה מלמעלה למטה, ד"א ירד שהוריד את השכינה מלמעלה למטה א"ר סימון אין לשון ירד אלא לשון מלוכה כמה דתימר "וירד מים עד ים", וכתיב "כי הוא רודה בכל עבר הנהר", אביגדור ר' הונא בר אחא אמר הרבה גודרין עמדו לישראל וזה היה אביהן של כולן, חבר שחיבר את הבנים לאביהן שבשמים, ד"א חבר שהעביר הפורעניות מלבא בעולם, אבי סוכו שהיה אביהן של נביאים שסוכים ברוח הקודש, רבי לוי אמר לשון ערבי הוא בערבי קורין לנביא סכיא, יקותיאל רבי לוי ורבי סימא אמר שעשה את הבנים מקוין לאביהם שבשמים, אבי זנוח, זה משה שהיה אב למזניחים שהזניחום מעבודה זרה" (ויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה א סימן ג).
נדגים את העיקרון באמצעות דמות מופת נוספת והיא דוד המלך. השם דוד בעצמו דורש הסבר לפשרו. נציע כי דוד הוא שמו וכינויו של הקב"ה בניקוד הבא: דוֹד.
הפסוק הבא מביא לנו את שמו הנוסף:
"וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים" (שמואל ב כ"א יט).
מסביר המדרש: "ויך אלחנן, זה דוד שחננו הקדוש ברוך הוא" (רות רבה פרשה ב).
כדי להבין במה חננו הקב"ה נביא מדרש נוסף: "זה ספר תולדות אדם , מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו ...הראהו דוד - חיים חקוקין לו ג' שעות, אמר לפניו רבש"ע לא תהא תקנה לזה, אמר כך עלתה במחשבה לפני, א"ל כמה שני חיי, א"ל אלף שנים, א"ל יש מתנה ברקיע, א"ל הן, א"ל ע' שנים משנותי יהיו לזה, מה עשה אדם, הביא את השטר וכתב עליו שטר מתנה" (ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז מא).
ממדרש זה למדנו עוד מקור לענוותנותו של דוד המלך, שלימדנו מה פירוש: "מלכות לית ליה מגרמיה כלום" - מלכות אין לה משל עצמה כלום.

הבה נתפלל כי נזכה שגם המנהיגים בדורנו יזכו לשמות מעין אלה
בזכות פעלם למען כלל ישראל.