בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • שבעתא דנחמתא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אודליה נחמה בת מיכל

אם כל הנחמות

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

אב תשע"ב
2 דק' קריאה
השבוע התנער בית ישראל מאפר החורבן, הזדקף וישב על כסאו, והחל את שבע שבועות הנחמה המתחילים בהפטרתנו במילים – "נחמו נחמו עמי". לעיתים, תחושת נחמה זו מחלחלת ללב גם במוצאי תשעה באב, עת שוברים את הצום הארוך, וחיוכים מתחילים להיראות על הפנים.
אלא, שתחושה זו לכאורה בטעות יסודה. טעות המשתרשת בליבנו מתוך בלבול טבעי שאוחז אותנו בהשוואתינו את מוצאי יום כיפור למוצאי תשעה באב. אכן, במוצאי יום הכיפורים יש מקום לשמחה, שהרי מובטחים אנו שצומנו ותפילותינו התקבלו לרצון, ונחתמנו לשנה טובה ומתוקה. אולם במוצאי תשעה באב, החורבן בעינו עומד, המקדש טרם נבנה, ולשמחה מה זו עושה?
מה מקומה של הנחמה? שאלה זו נשאלת פעמים רבות גם באבל פרטי. לא עלינו, האדם הסתלק מאיתנו, חסרונו מורגש, ואין מי שבכוחו לנחם ולהשלים חסרון זה. כבר חז"ל מספרים לנו במדרש על גדולי התנאים המתקשים לנחם את האבל, ועל דברי הנחמה הוא מגיב בכך שאין זו נחמה.
יותר בעומק – שאלות אלו מציפות שאלה עמוקה מאוד, המציקה לאדם ומאיימת על כל מהותו – מדוע חי האדם אם בסוף הוא מת? מדוע פורח פרח אם בסוף הוא נובל? וכן הלאה, על זו הדרך.
שאלות אלו כבר נשאלו בחדות בספר קהלת, ואחריו – נשאלו בפי רבים מגדולי ישראל.
האדם בטבעו משתוקק לנצחיות. זוהי תכונה טובה, הנובעת מתשוקתנו לאלוקים, והרי אלוקים נצחי הוא. ומכאן, שכל אשר עובר וחולף הוא בעינינו הבל, וכאשר האדם נפגש בכך הוא מתקשה להינחם.
תשובות רבות ניתנו לשאלה זו במרוצת הדורות, ואחת מהם התחדדה בכתבי הרב קוק זצ"ל, והיא מחברת בין הנחמה על האבל הפרטי לנחמת ירושלים.
אמת, אומר הרב, האדם הפרטי בר חלוף הוא. אולם היהודי הוא חלק מעם שלם, עם הנצח, עם ישראל. גם כאשר האדם חלף מן העולם, הרי הוא שזור בשלשלת הדורות של עם ישראל, וממילא הוא חוליה בנצח. זה עומק המשפט בפסוק – הנני נאסף אל עמי. אני נאסף, אך אינני חולף, אני חלק מהנצח.
זו הסיבה שהאשכנזים מנחמים את האבל – המקום ינחם אתכם בנחמת ציון וירושלים. גם אם אדם פרטי חלף מן העולם, הרי שהוא נשאר לנצח כחלק מהעם, ועם ישראל הלא הוא עם נצח, עם שעתיד לשוב ולבנות את ירושלים, ובזו נחמתנו.
מיד בתום תקופת האבל על ירושלים, אנו שבים ומתמלאים בתחושת הנחמה, התחושה שירושלים נצחית היא ועתידה לשוב ולהיבנות. 'והנצח זו ירושלים'.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il