שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם

750

הרב יוסף כרמל

אב תשע"ב

3 דק' קריאה

בפרשת דברים חוזר משה ומספר לעם, על יסודה של מערכת בתי הדין הראשונה של עם ישראל.
בפרשיה זו מוסיף משה רבינו הלכות נוספות בתחום חשוב זה, שעדיין לא עסק בהם בחומשים הקודמים. וז"ל התורה:

"וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם: וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו: וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (דברים א' טו-יח).

כמנהגנו, ננצל הזדמנות זו כדי לשתף את קוראינו במתרחש ברשת בתי שלנו "ארץ חמדה-גזית".
נסביר גם היבט הלכתי נוסף ויישומו הלכה למעשה כיום.
נפסק חד משמעית בשולחן ערוך: "הנוטל שכר לדון, ...כל דיניו שדן, בטלים" (חושן משפט הלכות דיינים סימן ט סעיף ה).
מוסיף על כך בעל נתיבות המשפט: "ולפענ"ד נראה דחז"ל ביטלו ממנו שם דיין" (שם, ביאורים סימן ט) .
כיצד יבטיח הציבור שיהיו לו דיינים שזמנם בידם? לכן נפסק במקביל "נהגו לעשות לבית דין קופה, שפוסקין ממון לפרנסת ב"ד, ומגבין אותה בתחילת השנה או בסופה, ואין בו משום תורת שוחד ותורת אגרא (=שכר), כי חובה על ישראל לפרנס דייניהם וחכמיהם" (שם סעיף ג).
אם כך, על פי ההלכה, יש לנתק כל קשר בין תשלומים הניתנים על מי מהצדדים לבין הדיינים. כך נהוג גם ברשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית". מזכירות בית הדין גובה אגרה מן הצדדים (לרוב, בתחילת ההליך מן התובע). הדיינים מקבלים שכר כדי לפנות זמנם מן הקופה ללא כל קשר לצדדים הנידונים.
לפני זמן מסוים פנו אל הנהלת "ארץ חמדה-גזית" להשתתף בהליך משפטי הלכתי בדרך של זבל"א -זה בורר לו אחד (כל צד בורר לו דיין ושני הדיינים בוררים להם דיין שלישי המקובל על שני הדיינים שנבחרו).
המקרה היה רציני ביותר והיווה אתגר הלכתי מעניין. דא עקא, התנאי של הצדדים היה כי כל צד ישלם ישירות לדיין אותו הוא בחר ושני הצדדים ישלמו יחד לדיין שנבחר על ידי הדיינים. הם הסתמכו על דיוק מפסקו של "ערוך השולחן" שפסק: "אך הבורר צריך ליזהר שבעל דינו שבררו והבטיח לו שכר טרחתו יתננה לו בין אם יזכה בדין בין שלא יזכה דאם לא כן אסור לו לישב בדין דהוה נוגע בדבר ולבו יטנו אף בשקר כדי שיקח מהצד שלו מה שהבטיחו" (הלכות דיינים סימן יג סעיף ד) שלכאורה משמע מדבריו שזה מותר.
למרות זאת החליטה הנהלת בית הדין "ארץ חמדה –גזית" לאמץ את שיטתו של שו"ת "פנים מאירות" (חלק ב סימן קנט) שקרא תיגר על מנהג זה.
וז"ל התקיפה: "באשר שראיתי שערוריא בדורינו בדין זבל"א (זה בורר לו אחד) שכל אחד מהצדדים מסדר טענותיו תחילה עם הדיין שבורר לו ולא זו אף זו שמבטיח לו סך ידוע ומרבה בשכרו ומתנה עמו באם שיזכה לו ע"פ דת ודין תורתינו יטול שכר הרבה וע"י כך נלקה מדת הדין ונכבה אור התורה ומתחלל שם שמים בעו"ה... וק"ו היכי שפושט ידו ומקבל ממון הרבה בשביל לזכות אותו בדין ... אוי להם ואוי לנפשם שמחללים את השם ומשפילים את הדין תורה עד עפר והתורה חוגרת שק על זה וראוי למנהיגי הדור והקהלות להסיר המכשילה זו מישראל". עיינו שם באריכות דבריו.

הבה נתפלל כי יתקיימו בנו בקרוב דברי הנביא ישעיהו שאת דבריו נקרא בשבת הקרובה:

"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (א' כו).

דברים

פרשת שבוע