בית המדרש

  • מדורים
  • תורה בכותרות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

תורה בכותרות

שעור הקדמה לסדרת שעורים בענייני אקטואליה מזוית תורנית. התבוננות על עצם הרעיון בהקשר לימי החנוכה.

undefined

תלמידי ישיבת בית אל

כ"ז כסליו תשס"ד
4 דק' קריאה
קצב האירועים בימינו הוא מהיר ביותר, ואירוע רודף אירוע. מאורע שהיום עורר סערה בציבור, למחרת כבר נשכח. כך הם פני הדברים בדור ה"אינסטנט". בתקשורת הכללית בכל שבוע עולה נושא חדש לכותרות, וחשבנו שאנחנו, כבני תורה, צריכים להתייחס גם לנושאים ה"בוערים" העומדים על הפרק, שהרי "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא" (אין דבר שאינו רמוז בתורה).
במדור זה נביא אי"ה, בשיתוף עם האתר שורש (www.shoresh.org.il), מקורות ללימוד בצירוף דף הכוונה מדי סוף שבוע, במטרה לעסוק מנקודת מבט תורנית ב"ספין" התקשורתי השבועי.

כפתיחה למדור נעסוק בשאלה שהתעוררה עת עלה רעיון הקמתו לפנינו. האם אין בדבר משום שטחיות מסוימת? משום היגררות אחר תכתיבים חיצוניים ומקריים של התקשורת? מדוע שלא נעסוק בעניינים המעניינים אותנו?
לשם התבוננות בעניין זה נלמד מספר מקורות המובאים במסמך הוורד המצורף לשעור זה, הקשורים גם לנושא השבוע: ימי החנוכה.

הכוונה ללימוד המקורות
א.
לימדו את מקור מספר 1, המביא את הגמרא במסכת שבת בדף כא עמוד א'. סוגיה זו מהווה פתיחה ל"סוגיות חנוכה" שבמסכת.
ב. הסבירו את הקשר שבין האיסור להשתמש בשמנים ובפתילות שאינם דולקים יפה עבור הדלקת נר חנוכה, לבין הדין ש"כבתה זקוק לה"?
ג. הסבירו את הקשר שבין ההיתר להדליק בפתילות ובשמנים אלו נר חנוכה בשבת, לבין הדין ש"אסור להשתמש לאורה".
ד. רב סובר שפתילות ושמנים אלו מותרים בהדלקה בחנוכה בין בשבת ובין בחול, ולכן סבר שכבתה (זקוק לה / אין זקוק לה), וש(אסור / מותר) להשתמש לאורה.
ה. עיינו במקור מספר 2, המביא את דברי הרב קוק זצ"ל בפירושו לסוגיה זו בספרו "עין אי"ה".
ו. מהן הפתילות והשמנים שאינם דולקים היטב לפי הסברו בפיסקה?
ז. מדוע מותר להשתמש בהם בחנוכה?
ח. מה הפירוש לפי דבריו של המושגים "כבתה אין זקוק לה" וש"אסור להשתמש לאורה"?

לסיכום
ראינו, אם כן, כי יש מקום להתייחס על פי השקפתה של תורה למאורעות ולהשקפות זמנייים החולפים והולכים להם, וכי הדבר יכול להוסיף ולעורר ליבות ישראל לאביהם שבשמים.
אנו מקווים שתיהנו ממדור זה ותמצאו בו עניין רב.
לימוד פורה.

מקורות ללימוד:
1. מסכת שבת דף כא.-כא:
אמר רב הונא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה, בין בשבת בין בחול. אמר רבא מאי טעמא דרב הונא? קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. ורב חסדא אמר: מדליקין בהן בחול אבל לא בשבת, קסבר כבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. אמר רבי זירא אמר רב מתנה ואמרי לה אמר רבי זירא אמר רב: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת. אמר רבי ירמיה: מאי טעמא דרב? קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה.
רש"י:
כבתה. נר חנוכה: זקוק לה. לתקנה, הלכך צריך לכתחילה לעשות יפה דילמא פשע ולא מתקן לה: ומותר להשתמש לאורה. הלכך בשבת אסור שמא יטה לצורך תשמיש: אין זקוק לה. הלכך בחול שרי: ואסור להשתמש לאורה. שיהא ניכר שהוא נר מצוה וליכא למיחש להטייה:


2. עין אי"ה, שבת פרק ב' סעיף ה'.
השמן הטהור, שמנה של תורה, והפתילות הטהורות המאחיזות בהן אורה של תורה יפה, המה נחלת ישראל באמת. אמנם יד ד' נטויה על עמו שלא לעזבנו גם בעבדותנו, והוא שוכן אתנו בתוך טומאתנו. על כן כדי לקיים את האומה בכל ימי נדודה בגלות החיל הזה, שאין אתנו נביא ולא יודע עד מה ועל ידי ההתערבות בין הגויים נשמע בבית יעקב דעות רבות נשאבות מחכמת האומות, וכדי שאותן הדיעות לא ישכיחו אור תורה מישראל, כי מצד הגלות והשפלות הלאומית ימשך האדם אחרי הדיעות המפורסמות בין אומות העולם ששעתן מצלחת אף על פי שאין להן בירורים, וכרוב הדיעות המופשטות הן רק נטיות ואומדנות בעלמא, בכל זאת היתה יד ד' את עבדיו ובכל דור ודור קמו חכמי ישראל לחזק את אור התורה דוקא על פי אותן הדיעות הנכריות, אף על פי שאין אחריותן עלינו, ואינן דומות עלל לאור ד' של תורת אמת שהיא אמת נצחית ואור קיים לעד. אמנם הדיעות המתחדשות לפי רוח בני אדם וחכמי הגויים, הן כאור הנר הדועך, שמאיר לזמן קט ועומד להכבות, כי בעבור דור או דורות והנה ההנחות של המושכלות הראשונים חלפו ועוד אינן, מכל מקום כשהן שולטות בשעתן בני הדוק נמשכין אחריהן. ואם לא היו כלולים באור התורה גם כן אותם הפנים של אפשריות ההסכמה לכאלה, היו רבים מחלושי דיעות נסוגים מאחרי תורת ד' בשביל הבלי נכר, על כן יד ד' הכינה לשמור כללות האומה שיהיה פנים בחכמתה לתן מקום גם כן לאותן הדיעות המפורסמות ומוצלחות בשעתן. אף על פי שרק בכבידות יש לתן יחש לאלה הדיעות שמקורן ממעין זרים עם גופי תורה, עם המצות המעשיות ודיוק ההלכות בכל מרחב החיים הדתיים, ואינן נמשכות אחר הפתילה הגופנית שבתורה, מכל מקום הן נאחזות בה במקצת בסמך ודוחק, וגם זה יפה להגן בעד זרם הזמן. אמנם צריך לדעת כי דיעות כאלה לא ינחלו את הנצחיות, ואורן כאשר יכבה אין אנו זקוקים עוד לקיים דבריהן, כי עצת ד' בתורה נעלה ורוממה היא מכל דיעות מחודשות העולות על לב האדם ורוחו. גם חלילה לנו על פי הנטיות של אלה המושכלות לשלח יד במעשי התורה לשנותם לפי רוחם. כי אסור להשתמש לאורה, רק בתור רעיון המעורר ומניח את הדעת לשעה, לבל תגדל סערת הלב החלש בראותו רוח חכמת הזמן עומד כצר ליסודי התורה, הונח בכח התורה גם כן האפשריות להשוותם ולהתאימם, אבל לא בתור עמוד קיים ליסוד מעשי. זהו ערך נר חנוכה ונצחון החשמונאים על היונים, שרוח יון וחכמתה פעלה על בית יעקב באיזה דיעות ומחשבות חדשות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il