אחת השאיפות שעמדו ברקע הקמת רשת בית הדין של 'ארץ חמדה', ועדיין מלווה את פעילות בתי הדין, היא עיצוב עקרונות הלכתיים ברורים, שיהוו תשתית לפעולת כלל בתי הדין של הרשת. שאיפה זו מתממשת באופן ראשוני בכתיבת פסקי דין מנומקים בהם מנוסחים בבהירות העקרונות ההלכתיים. בנוסף, שותפה 'ארץ חמדה', בכנס בתי הדין לממונות, המתקיים במהלך הכנס השנתי של מכון 'הליכות עם ישראל' בשיתוף וביוזמת מכון 'משפטי ארץ'. כל שנה, מתקיים דיון מעמיק בתחום הלכתי מרכזי.
בסיכום הכנס מנוסחים עקרונות הלכתיים מנחים בתחומים שונים.
את מסקנות הכנס, מאשרים פוסקים חשובים המשמשים כדיינים בבתי דין ובראשם, הרב יעקב אריאל (המשמש כאב"ד בשלוחה ברמת גן), הרב דב ליאור ואבות בתי הדין של רשת 'ארץ חמדה גזית'.

בשבועות הקרובים, נביא במסגרת "חמדת משפט" סיכומי כנסים מן השנים האחרונות.

הלכה פסוקה (259)

הרב משה ארנרייך

add_alert

197 - חיוב ממון בנזקי גוף – האם יש סמכות

198 - מעמד חוקי המדינה

199 - "לא הבנתי על מה חתמתי"

טען עוד

המסמך הראשון עוסק במעמדם של חוקי מדינת ישראל – שאלה שמתעוררת בפסקי דין רבים, והמדיניות בתחום זה מהווה את אחד מהמאפיינים של בתי הדין של רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'.

מעמדם של חוקי המדינה
סיכום כנס הדיינים, תשס"ח

מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה נקבע בין היתר1 על פי העקרונות הבאים:

א. דינא דמלכותא - דינא
1. הכלל דינא דמלכותא - דינא, חל על חוקי מדינת ישראל ע"פ המגבלות של כלל זה2.
2. לכל חוק ש"אלו באו לפנינו היינו גם כן מתקנים כן"3 - יש תוקף הלכתי על פי הכלל דינא דמלכותא - דינא.
3. ניתן לקבוע שהמבחנים לחוק כזה הם:
(א) כאשר ישנו בסיס תורני (כגון חיוב בדיני שמיים4 או לפנים משורת הדין5) או תקנה קדומה מקבילה6.
(ב) כאשר ישנה סברה לתקן תקנה כזו (כגון שמירת מרחק בין כלי רכב).

ב. מנהג
1. כלל נקוט בידינו: התקשרויות נעשות על פי "מנהג המדינה"7.
2. לחוק שמקובל בציבור יש תוקף הלכתי של מנהג8, ובלבד שאינו בגדר "מנהג גרוע"9.

__________

1 זאת, מלבד תקנות הקהל (הרב אברהם שפירא, תחומין טז, עמ' 85) ומשפט המלך, ראו עוד בספר כתר א, עמ' 339.
2 שו"ת ישכיל עבדי ו, כח, ב; שו"ת יחוה דעת ה, סד; שו"ת ציץ אליעזר ד, כח; הרב מרדכי אליהו, תחומין ג, עמ' 242; הרב דב ליאור (שם, עמ' 247); הרב משה הלברשטם, בתוך: נחום מנשה וייספיש, משנת זכויות היוצר, עמ' קכא; שו"ת מנחת שלמה א, פז, ועוד.
3 שו"ת חתם סופר חו"מ, מד. דבריו הובאו על ידי: שו"ת בית יצחק חו"מ עז, ג; שו"ת מנחת שלמה א, פז; שו"ת ציץ אליעזר יב, פג; הרב משה הלברשטם (בתוך: נחום מנשה וייספיש, משנת זכויות היוצר, עמ' קכא) ; הרב יצחק ניסים, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל ז'ולטי (פד"ר ו, 382); הרב ז"נ גולדברג, חוק לישראל - נזיקין, עמ' 378; שו"ת שבט הלוי חלק י סימן רצא; ועוד.
4 הרב ז"נ גולדברג, חוק לישראל - נזיקין, עמ' 378.
5 קצות החושן רנט, ג.
6 ראו לדוגמא, שו"ת אמרי יושר ב, קנב.
7 שו"ע חו"מ רכט, ב; שלא, ב.
8 רמ"א חו"מ שלא, א.
9 תוספות בבא בתרא ב,א, ד"ה בגויל; רמ"א חו"מ קנז, ד.