בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • המפקד בהלכה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

ציפורה בת דוד

אמצעי המפקד (חלק ד')

האם נכון להתעלם מאמירה מפורשת בפסוקים ולהשען על דברי קבלה? ישנם דעות רבות לגבי מניין העם במחצית השקל: האם מותר למנות בכל דבר או דווקא במחצית השקל? האם זה צו השעה או ציווי לדורות?

undefined

הרב יוסף כרמל

התשסג
2 דק' קריאה
דעת בעל "שפתי חכמים" על פי הרא"ם שאין קפידא במניין דווקא באמצעות מחצית השקל, אלא כל שמונה באמצעות דבר אחר, אין בו כל איסור. על פירוש זה קשה מאוד מהסוגיא ממסכת יומא (דף כב ע"ב). שם הסוגיא עוסקת בעניין הפיס (ההגרלה) שהיו עושים במקדש בכל בוקר. כמקור שאסור למנות את ישראל מביאה הגמרא את מעשהו של שאול המלך שמנה את ישראל באמצעות טלאים לפני מלחמתו בעמלק (שמו"א ט"ו ד) ואת הפסוק מהושע (ב' א). לכאורה הסוגיא מתעלמת מפסוקים מפורשים בפרשת "כי תשא" ומעדיפה על פניהם "דברי קבלה" ?!

ועוד קשה שעיון בדברי הרא"ם עצמם (ולא כפי שהם מובאים ב"שפתי חכמים") מגלים שדעת רש"י שונה. וז"ל הרא"ם (במקור):
"ומה שהאריך (רש"י) לומר אל תמנם לגלגלת בשלילה...הוא כדי להודיע שכוונת הכתוב בקבלת מנינם על פי מניין חצאי השקלים, אינו אלא שלא ימנם לגלגלותם ותשלוט בהם עין הרעה, והוא דרך תחבולה לא שהיא מצווה בפני עצמה כדי שיעשו מהם האדנים, אלא כדי שלא ימנו לגלגלותם, והוא הדין על ידי דבר אחר חוץ מחצאי שקלים. אלא מפני שעל ידי חצאי שקלים יעשו מהם אדנים, ואגב חדא תרתי".

מדייק מכאו מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל שכוונת הרא"ם בהבנת רש"י היא הפוכה. ולדעתו מניין היה מותר רק באמצעות חצאי השקלים וזה נוצל בדרך אגב לתרומת האדנים. אם כן קשה כיצד לפי הסוגיא ביומא מותר למנות על ידי כל דבר? (עמוד הימיני סימן י"ג סעיף ד).

המהרש"א (בחידושיו על מסכת יומא כב ע"ב) מתרץ
"וי"ל דאיכא לפרושי דלקח מהם חצאי שקלים לכפרה על שחטאו בעגל, כמו שכתוב שם "לכפר על נפשותיכם" ולהגן בכך עליהם שלא יהיה בהם נגף...".

מדייק מכאן מו"ר כי אכן יש הבדל בין הציווי לשעה והציווי לדורות. בתחילת פרשת כי תשא התורה מתייחסת לשני הדברים.
לשעה באותו הדור הותר המניין רק באמצעות מחצית השקל כיון שנזקקו לכפרה על חטא העגל (כהסבר המהרש"א) אבל לדורות הותר המניין באמצעות כל דבר. את זה באו הפסוקים בספר שמואל וספר הושע לגלות, כי ללא פסוקים אלה, היינו מעלים בדעתנו כי האיסור לספור ולמנות היה רק לשעה. לפי פירוש זה מדויקים דברי רש"י על הפסוק "לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם" (שמות ל' טו) "שלא תנגפו על ידי המנין", באותה שעה דווקא.

אם כן, מסקנתנו מדברי הרא"ם בדעת רש"י היא, שבפרשת כי תשא נצטוו בני ישראל לערוך את המניין דווקא באמצעות מחצית השקל, אבל לדורות הותר המניין תוך כדי שימוש בכל אמצעי.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il