- משנה וגמרא
- שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הדף היומי הקצר
שבת - דף כח'
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(כז: במשנה – כח: במשנה)
א. משנה – כל היוצא מן העץ אין מדליקים בו (פתילה)[1], כי האש אינה דולקת יפה, חוץ מפשתן.
ב. טומאת אוהל –
באוהל קבע – האוהל עצמו לא נטמא מהמת שבתוכו.
באוהל ארעי – גם האוהל עצמו נטמא, בתנאי שעשוי מחומר שמוגדר כאוהל. את ההגדרה לומדים מהקש לאוהל מועד ("ויפרוש את האוהל על המשכן").
במשכן היו – 10 יריעות שש (פשתן), 11 יריעות עיזים, עורות אלים מאודמים ועורות תחשים. ולכן:
לא טמא:
- קרשים
קשה – הרי האהל עשוי גם מקרשים? תשובה – "ועשית קרשים למשכן".
טמאים:
- פשתן (יריעות שש).
(אך לא צריך שזור וכפול שש, כי יש ריבוי בפרשיית טומאת אהל - "אהל" "אהל").
- עורות של בהמה טהורה (עורות אילים).
לגמרא ברור שזה מטמא, כי ר"א מתלבט לגבי בהמה טמאה, משמע שבטהורה כן.
קשה – "ועשית מכסה לאהל" (כמו בקרשים)
תשובה – יש הקש בין הכיסויים השונים "ונשאו את יריעות המשכן ואת אוהל מועד, מכסהו ומכסה התחש אשר עליו".
- בהמשך הגמרא - נוצות עיזים (יריעות עיזים).
מחלוקת - עורות בהמה טמאה.
- לימוד מהתחש – תלוי האם היה בהמה טמאה:
a. ר"א מתלבט בזה (לפי רב אדא ב"א),
b. רב יוסף – ודאי שהיה בהמה טהורה,
שהרי בברייתא – "לא הוכשרו למלאכת שמיים אלא עור בהמה טהורה בלבד" – וזה מה שבא ללמד!
[c. ר' אבא – ודאי שהיה טמא,
שהרי ר' נחמיה אמר בברייתא שהיה מנומר כמו "תלא אילן" (ממשפחת החתולים). דחייה – הכוונה שהוא כמותו רק לעניין גיוון הצבעים. ]
- רבא – נטמא,
נלמד בהצד השווה מזה שבנגעים ובשרץ לא חילקנו בין עור בהמה טמאה לטהורה.
בטומאת נגעים לומד מ "והַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת, בְּבֶגֶד צֶמר... אוֹ בְעוֹר"
פירכא – נטמא כבר בחוטים (שתי וערב),
בשרץ לומד מ"וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא, מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד או עוֹר אוֹ שָׂק"
פירכא – מטמא בכעדשה.
דחייה – שניהם נטמא בפחות מכזית (שרץ – עדשה, צרעת – גריס, מת – כזית).
- רבא מברניש – נטמא,
קל וחומר מנוצת עיזים.
נוצת עיזים לא נטמאת בנגעים (לרוב הדעות בדף כו זה רק בצמר ופשתים ועור),
עור – כן, קל וחומר שייטמא כאוהל המת.
(כח: 4+)
ג. נספחים
A. "לא הוכשרו למלאכת שמיים אלא עור בהמה טהורה בלבד",
לרב יוסף כאמור בא ללמד שהתחש היה מבהמה טמאה, ובהמה טמאה לא נטמא באוהל.
לפי המטמאים, מה בא ללמד? שרצועות התפילין מבהמה טהורה (כל שאר חלקי התפילין שבאים מבהמה טהורה כבר נלמד מהלכה למשה מסיני.
(כח: שליש)
B. תחש
ר"מ – בריה בפני עצמה, או חיה או בהמה, עם קרן אחת במצחו.
מכאן ניתן לפשוט שהיה טהור (אך לא האם הוא בהמה או חיה):
וכיון שגם אדם הראשון הקריב שור (בהמה) עם קרן אחת (דרשת רב יהודה "מקרן"),
וגם יש חיה טהורה בשם קרש עם קרן אחת.
[1] נשים לב שבדפים האחרונים ראינו: כל היוצא מן העץ: 1. אין מדליקים בו (שרף עצי הקטף). 2 אינו מקבל טומאה חוץ מפשתן. ועכשיו – 3. אין מדליקים בו (כפתילה). 4. אינו מקבל טומאת אוהלים, חוץ מפשתן.
השבת – יציאה למרחבים
פתיחה אמונית ללימוד מסכת שבת
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד חשוון התשס"ה

טלטול מן הצד וטלטול בגופו
שבת דפים מג ע"ב, קמא ע"א
הרב יאיר וסרטיל | איר תשע"ז

דבר שאינו מתכוון ופסיק רישיה
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל | יג טבת תש"ן

יסודות המוקצה
שבת דפים ל ע"ב, מד ע"א, קכג ע"ב ועוד
הרב יאיר וסרטיל | איר תשע"ז
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
איסור בשר וחלב
דיני פרשת זכור
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
הקמת סנהדרין בדורנו?
לנתיבות ישראל - מאמר"עמדתנו ועקרונותיה" (המשך)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג סיון תשפ"ג
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

רעיונות לפרשת שלח
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

הפסקת הנשמה ידנית לחולה
רבנים שונים | סיון תשפ"ג
הלכות והליכות בענין "חג השבועות"
הרב יהודה לב | סיון תשפ"ג

'ימי התקומה' - בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, איך?
חלק ה
הרב יוסף כרמל | סיון תשפ"ג
