בגמרא (נו ע"ב) אנו קוראים שיאשיהו המלך החזיר את הכסף שחייב, בכל המקרים שבהם ישב כדיין שדן בין גיל שמונה (שבו עלה לשלטון) לגיל שמונה עשרה, ומזה למדה הגמרא על צדקותו המיוחדת של יאשיהו.

הטור (סימן ז בשם רבינו ירוחם מישרים א, א) מביא ב' דעות לגבי גיל הדיין, יש דעות שלומדים מגמרא זו שהגיל המינימלי לדיין הוא גיל שמונה עשרה. ויש סוברים כירושלמי (סנהדרין ד, ז) שדיין כשר לדון מגיל שלוש עשרה, אך בניגוד לדינים אחרים שבשבילם צריך גם שיביא ב' שערות, כאן כשר מגיל שלוש עשרה גם אם לא הביא ב' שערות. (לעומת זאת בברכי יוסף הביא תשובת רשב"א (ו, קעט) שאין זו כוונת הירושלמי, וגם אם כן הירושלמי לא פסק כדעה זו)

ב"ח (ז, ג) מבאר שהסברא שלעניין זה גיל המינימום הוא גיל שמונה עשרה, ולא כמו בשאר הדברים שגיל המינימום הוא שלוש עשרה, היא שגיל זה הוא רביע שנותיו של אדם (לפי 'ימי שנותינו' שבעים שנה) ובהם שכלו של האדם "שלם לירד לעומקו של הדין", והוא מבאר שלכן גם קבעו במשנה גיל זה כראוי לחופה, לכן לדון הדין שונה. ואילו ערוך השולחן (ג) כותב שפשוט גם לדעה זו, שמדין תורה אם הביא ב' שערות כשר, ורק ראוי להחמיר שלא ידון, ולכן אין ספק שלשיטה זו אם דן פחות מגיל י"ח דינו דין. אחרים כתבו (דברי יציב קצח) שאין להוכיח מהגמרא הנ"ל ממה שהחזיר את הכסף בדינים שדן עד גיל י"ח, כי רש"י מפרש שם שהסיבה שהחזיר היא שמא טעה, ולא כי היה פסול לדון.

לעומת זאת שיטת הירושלמי שבן י"ג כשר להיות דיין, למרות שלא הביא ב' שערות תמוהה, שהרי אין שום עניין בתורה, שצריך אדם שיהיה בן י"ג וגדול, ולא צריך שיביא שתי שערות. מה שצריך שהאדם יהיה בן י"ג הוא רק כדי שהשערות לא יהיו שומא (שערות שלא מראות על בגרות), ואיך יתכן שיכול לדון גם כשאינו גדול, וברור שלא הביא שתי שערות? ב"ח (ז, ג) מבאר שלירושלמי מדאוריתא קטן כשר לדון. וראייה לכך היא גם מהרמב"ם שלא כתב בשום מקום מאיזה גיל אדם כשר לדון, ורק כתב בהלכות עדות (ט, ז) שקטן פסול להעיד, ונראה מדבריו שבדיינות אין הגבלה על הגיל, אלא כל אדם, גם קטן שיודע לדון דין אמת יכול לדון, אלא שכדי למנוע בזיון הציבור קבעו גיל שלוש עשרה, אבל אין זה מחייב שיהיה גדול. תומים (ד) כותב שאין כוונת ירושלמי לומר שבן י"ג שידוע שלא הביא ב' שערות כשר לדון, אלא מדובר כשלא בדקו אם הביא ב' שערות, ובאופן שצריך את הדיין הזה רק מדרבנן, כי יש איתו שניים אחרים, ומדאורייתא אחד כשר, ולכן קיימא לן שבעניינים דרבנן לא צריך לבדוק אם יש ב' שערות. ועוד כותב תומים (ג) שמה שיאשיהו דן בגיל שמונה למרות שהיה קטן, זה כמו שכתב תוס' (סנהדרין סט ע"א) שבדורות הראשונים גיל הגדלות היה מוקדם יותר. אמנם לפי דברי ב"ח אין קושיה כלל ממה שיאשיהו דן בגיל שמונה, שהרי מדאורייתא דיין כשר גם פחות מגיל י"ג, ורק מדרבנן הצריכו שיהיה בן י"ג.