- מדורים
- כסליו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת י"ט
מכתב נפלא בעבודת ה' - מאדמו"ר הזקן לאחד החסידים
אחרי דרישת שלומו כמשפט האמור למעלה למשכיל,
באתי בבקשה, אל ירע בעיניו איחור תשובתי על שאלותיו, כי שהדי במרומים כי לא אתרחיש נוסע להתם.
אך עתה הפעם אגלה דעתי אודות הצומות ואודות הגלות, לא באלה חפץ השם, ולא כן קבלתי מרבותי הקדושים.
אך זאת עצה היעוצה להתפלל בשמחה גדולה עד אין קץ, ואז ממילא יתפרדו כל פועלי און הם המחשבות זרות, כי גם אם יעלו ירדו ויפלו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה. וענין השמחה הוא כדכתיב ישמח ישראל בעושיו, להתענג תענוג גדול מגדלות הבורא ושבחי' המוזכרים בסדר התפלה, כאילו רואה בעיניו מלך בשר ודם המתגלה ביקר תפארת גדולתו וכבוד מלכותו לעין כל, שהכל ששים ושמחים ומתענגים לרוץ לראותו, וכביכול כן הוא ממש בשעת התפלה מכריזים צאינה וראנה במלך שלמה כו' והיא עת רצון לאסתכלא ביקרא דמלכא ולהתענג בתענוגים מזיו כבודו וגדלו. אך חרדות ילבשו וגילו ברעדה. וזהו והחיות רצוא ושוב וד"ל.
אך צריך תחילה להעביר מלבו כל יגון ואנחה וכל שמץ עצבות. והעצה היעוצה לזה להכניס בלבו יגון ואנחה קודם התפלה, ולשבור לבו על כל חטאת נעורים, ולבכות עליהם בדמעות שליש, ולבקש מחילה מה' בקול בכי, ולאמר מזמור נ"א, ואזי על ידי הבכי יסור היגון מלבו ויהיה שש ושמח בבטחונו בה', כי בלי שום ספק בעולם נמחלו לו כל עונותיו בשעה זו, כדכתיב באשר הוא שם, פירוש שבכל עת שהאדם מהרהר בתשובה ומבקש מחילה נמחלו לו כל עונותיו ברגע זו. ואף אם חוזר לסורו ומבקש מחילה, אפילו אלף פעמים כן, נמחל לו בכל פעם הכל ברגע זו. ואי אפשר לי לפרוט ולבאר היטב ענין זה במכתב, שלא יהי' סותר למשארז"ל האומר אחטא ואשוב כו', כי לא קרב זה אל זה כרחוק מזרח ממערב, וד"ל.
וסדר הלימוד יהי' רוב לימודו בזוהר ומדרשים. אך קודם התפלה יהי' לימודו בראשית חכמה שער התשובה, וסוף שער היראה, וסוף שער הקדושה, בכדי להכניס יגון ואנחה ולשבור הלב על עונותיו וחטאת נעורים, בכדי שיוכל לבכות, בכדי שילך ויסור היגון מלבו, בכדי שיהי' שש ושמח בתכלית השמחה בהתבוננו בגדלות הבורא בתפלה, עד ברכת השיבנו וסלח לנו, שיחזור לאמרם בבכי' כמה שאפשר. ונכון יהיה לבו בטוח בה', כי אם כה תעשו ותרגילו עצמכם זמן מה, יתהפך לברי' חדשה וה' יהי' בעזרו.
וחי נפשי אחי, כי נפש מעלתו חולה מאד בחולי המרה שחורה, וזו היא תחבולת היצר בערמה ומרמה כאלו הוא לשם שמים, ושקר דבר, כנראה בחוש שבתאוות גשמיות הלב שמח, ובעבודת הבורא היצר מזכיר עון וכל חטאת נעורי' להתפש ברשתו, כדכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לב.
ואצא בכי טוב ואומר שלום מאדה"ש כנפשו ונפש המעתיר ודורש שלומו מלב ונפש
שניאור זלמן ב"מ ברוך נ"י
באתי בבקשה, אל ירע בעיניו איחור תשובתי על שאלותיו, כי שהדי במרומים כי לא אתרחיש נוסע להתם.
אך עתה הפעם אגלה דעתי אודות הצומות ואודות הגלות, לא באלה חפץ השם, ולא כן קבלתי מרבותי הקדושים.
אך זאת עצה היעוצה להתפלל בשמחה גדולה עד אין קץ, ואז ממילא יתפרדו כל פועלי און הם המחשבות זרות, כי גם אם יעלו ירדו ויפלו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה. וענין השמחה הוא כדכתיב ישמח ישראל בעושיו, להתענג תענוג גדול מגדלות הבורא ושבחי' המוזכרים בסדר התפלה, כאילו רואה בעיניו מלך בשר ודם המתגלה ביקר תפארת גדולתו וכבוד מלכותו לעין כל, שהכל ששים ושמחים ומתענגים לרוץ לראותו, וכביכול כן הוא ממש בשעת התפלה מכריזים צאינה וראנה במלך שלמה כו' והיא עת רצון לאסתכלא ביקרא דמלכא ולהתענג בתענוגים מזיו כבודו וגדלו. אך חרדות ילבשו וגילו ברעדה. וזהו והחיות רצוא ושוב וד"ל.
אך צריך תחילה להעביר מלבו כל יגון ואנחה וכל שמץ עצבות. והעצה היעוצה לזה להכניס בלבו יגון ואנחה קודם התפלה, ולשבור לבו על כל חטאת נעורים, ולבכות עליהם בדמעות שליש, ולבקש מחילה מה' בקול בכי, ולאמר מזמור נ"א, ואזי על ידי הבכי יסור היגון מלבו ויהיה שש ושמח בבטחונו בה', כי בלי שום ספק בעולם נמחלו לו כל עונותיו בשעה זו, כדכתיב באשר הוא שם, פירוש שבכל עת שהאדם מהרהר בתשובה ומבקש מחילה נמחלו לו כל עונותיו ברגע זו. ואף אם חוזר לסורו ומבקש מחילה, אפילו אלף פעמים כן, נמחל לו בכל פעם הכל ברגע זו. ואי אפשר לי לפרוט ולבאר היטב ענין זה במכתב, שלא יהי' סותר למשארז"ל האומר אחטא ואשוב כו', כי לא קרב זה אל זה כרחוק מזרח ממערב, וד"ל.
וסדר הלימוד יהי' רוב לימודו בזוהר ומדרשים. אך קודם התפלה יהי' לימודו בראשית חכמה שער התשובה, וסוף שער היראה, וסוף שער הקדושה, בכדי להכניס יגון ואנחה ולשבור הלב על עונותיו וחטאת נעורים, בכדי שיוכל לבכות, בכדי שילך ויסור היגון מלבו, בכדי שיהי' שש ושמח בתכלית השמחה בהתבוננו בגדלות הבורא בתפלה, עד ברכת השיבנו וסלח לנו, שיחזור לאמרם בבכי' כמה שאפשר. ונכון יהיה לבו בטוח בה', כי אם כה תעשו ותרגילו עצמכם זמן מה, יתהפך לברי' חדשה וה' יהי' בעזרו.
וחי נפשי אחי, כי נפש מעלתו חולה מאד בחולי המרה שחורה, וזו היא תחבולת היצר בערמה ומרמה כאלו הוא לשם שמים, ושקר דבר, כנראה בחוש שבתאוות גשמיות הלב שמח, ובעבודת הבורא היצר מזכיר עון וכל חטאת נעורי' להתפש ברשתו, כדכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לב.
ואצא בכי טוב ואומר שלום מאדה"ש כנפשו ונפש המעתיר ודורש שלומו מלב ונפש
שניאור זלמן ב"מ ברוך נ"י

מעיינותיך כסליו תשע"א
גיליון מס' 27
רבנים שונים | כסליו תשע"א

מעיינותיך לצעירים כסליו תשס"ח
גליון מס' 1
רבנים שונים | תש"ע

"בשעה שהקדימו - תרע"ב"
גליון מס' 31
הרב דוד אולידורט | כסלו תשע"ב

מעיינותיך כסליו תש"ע
גליון מס' 23
רבנים שונים | תש"ע

רבי שניאור זלמן מלאדי
האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חבד ומחבר ספר התניא, שו"ע הרב ועוד

מכתב נפלא בעבודת ה' - מאדמו"ר הזקן לאחד החסידים
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת י"ט
כסליו תשע"ג
חכמת התורה וחכמות החול
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך ללמוד גמרא?
סוכת עראי דיגיטלית
הקשר אל ה' – תפילה
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
האם מותר לפנות למקובלים?

השמעת קול
הרב דוד חי הכהן | חשוון, תשס"א

השמעת קול
הרב דוד חי הכהן | חשוון, תשס"א

בין אדם לחברו
"קול צופייך" - גיליון 374
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשרי תשס"ז

אהבת ישראל חלק ד'
י"ב תמוז תשע"ז
בשביל הנשמה | י"ב תמוז תשע"ז
הדרך החוצה מהעצבות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' שבט תשפ"ג

קרוב אליך פרשת בא תשפ"ג
גליון 452
רבנים שונים | שבט תשפ"ג
