בגמרא במסכת שבת דף פח עמוד א נאמר כי בזמן קבלת התורה הקב"ה העמיד את עם ישראל מתחת להר סיני, וכפה על עם ישראל הר כגיגית. אמר להם הקב"ה, אם אתם מקבלים את התורה טוב ואם לאו כאן תהא קבורתכם.
כלומר הקב"ה הכריח את עם ישראל לקבל את התורה 1 . ואם לא יקבלו את התורה הם ימותו.
וממשיכה הגמרא ואמרת לנו: "אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא".

מודעה היא ביטול מקח אם מכריחים מאן דהוא למכור חפץ נגד רצונו, יכול האדם הנאנס למכור את החפץ, לקרוא לשני עדים קודם המכירה ולהצהיר בפניהם כי הוא אולץ למכור ואיננו חפץ במכירה. הצהרה זו נקראת מודעה והיא מבטלת את המכירה.
כך גם כאן, קבלת התורה כביכול איננה תקיפה כי עם ישראל אולצו לקבל את התורה, והקב"ה כפה עליהם לקבלה.

אבל ממשיכים חז"ל ומלמדים אותנו שם: "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט) קימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר".

בפורים קיבלו היהודים את התורה ברצון מאהבה. וברגע שקיימו וקיבלו היהודים עליהם את התורה, אין שום טענה למי שלא מקיים את התורה.
ימי הפורים הם ימים המציינים את האהבה שעם ישראל אהב את הקב"ה וקיבל על עצמו את התורה. פורים הוא אפוא חג מתן תורה מאהבה.

כידוע, התאריך של ימי הפורים אינו אחיד. חידוש יש בקביעת היום של פורים. שהרי נאמר במגילת אסתר, "לקיים את ימי הפרים האלה בזמניהם" ולמדו חז"ל שזמנים הרבה תקנו להם וזמנו של זה לא כזמנו של זה. (מגילה דף ב עמוד א).

בעיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושוע בין נון זמן הקריאה הוא בי"ד אדר, ובכרכים מוקי חומה מימות יהושוע בין נון זמן הקריאה הוא בט"ו באדר.
כוונת האדם היא קובעת מתי יקרא את המגילה, כלומר אם דעת האדם להיות עם זריחת החמה של יום י"ד באדר בעיר פרזית, יקרא בי"ד, וכן להיפך אם כוונתו להיות ביום ט"ו עם זריחת החמה בעיר מוקפת חומה יקרא בי"ד,

המשנה ברורה סימן תרפח ס"ק יב בהלכות פורים כותב :
"אם הוא שייך לערי הפרזות אפילו יום אחד קרוי פרוז וקורא בי"ד וכן אם הוא שייך למוקפין אפילו יום אחד קרוי מוקף וקורא בט"ו
זמן קריאה הוא העיקר ביום וכיון שהיה בערי הפרזות בהתחלת היום י"ד קורא בי"ד וכן כה"ג לענין מוקפין ביום ט"ו..."

וממילא יש מצב שאדם יתחייב לקרוא מגילה פעמיים, גם בי"ד, וגם בט"ו הכל תלוי בכוונתו. אם בזריחת החמה של יום י"ד יהיה בעיר פרוזה (שאיננה מוקפת חומה) חייב לקרוא בי"ד, ואם אחר כך יעבור לעיר מוקפת חומה ויהיה בזריחת החמה של יום ט"ו שם יתחייב לקרוא גם בט"ו.

ויש מצב שיתכן שאדם יהיה פטור לגמרי ממצוות הפורים,
אם בזריחת החמה של יום י"ד באדר יהיה בעיר מוקפת חומה, ובזריחת החמה של ט"ו יסע לעיר שאינה מוקפת חומה. אדם זה יפטר ממצוות הפורים 2

האדם יכול להחליט אם לא להתחייב כלל בקריאת המגילה. אם להתחייב לקרוא יום אחד, או אם להתחייב לקרוא פעמיים. ההתנהגות של כל אדם היא המחייבת.
הוא אשר דיברנו הכל בבחירה הכל מאהבה.

וכפי שהסברתי לעיל, כי חג פורים הוא חג קבלת התורה מאהבה. האהבה של האדם ובחירתו בתורה תקבע אם ואיך יתחייב במצוות הפורים.

---