בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • אחרי מות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אלון בן איריס

היכן מסתתר האלוקים?

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

איר תשע"ג
2 דק' קריאה
מעשה ביהודי, שנקלע לבית מדרש אחד, ומצא שם חבורת יהודים היושבים ומרננים לא-ל חי. והנה, להפתעתו הרבה, שרו הנוכחים את המילים – "אכן אתה א-ל מסתתר".
התפלא האיש מאד ושאל – הרי זו קללה שאלוקים מסתתר מאיתנו, ומדוע אתם שרים על כך?
ענו לו המשוררים – אינך מבין את עומק הכוונה בפסוק. אנו שרים על כך, שאלוקים מסתתר בתוכינו. ויותר מזה – אלוקים מסתתר בתוך ההסתר. אלוקים לא נעלם בעומק ההסתר, הוא מצוי ופועל בתוכו.
כל יהודי מאמין, שואל את עצמו מידי פעם - מה האלוקים המסתתר רוצה ממני? המציאות מסובכת ומפותלת, ואיני יודע כיצד לנהוג. אמנם, אלוקים מדבר אלי ואל העם כולו דרך המציאות הנסתרת, אך הקול עמום וקשה לפענח אותו.
במצבים אלה, כשאיננו יודעים כיצד לנהוג, אנו מתמלאים געגועים לימי קדם, וכיסופים לימים יבואו, עת המקדש עומד על מכונו, ונביאים מתהלכים בקרב ישראל, ואלוקים המסתתר מגלה פניו ומדריכנו בצורה בהירה.
ביטוי מיוחד לקריעת המסכים וחיבור גלוי, מצוי בפרשתנו, פרשת אחרי מות. בפרשה אנו מצווים על כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום הכיפורים. אהרון מצטווה – "ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת... בזאת יבוא".
המסך המבדיל בין הקודש לקודש הקודשים, נקרא – פרוכת. בפרשיות המשכן, כל היריעות ששימשו כמסך (לפתח המשכן והחצר) נקראות – מסך. לעומתן – המסך שהבדיל בין ההיכל לקודש הקודשים נקרא – פרכת. המילה – 'פרוכת' היא מלשון – 'פרך', שמשמעותו – הפריד, פיצל, ריסק.
כלומר – הפרוכת שמבדילה את קודש הקודשים, מפרידה מאתנו, כביכול, את מקום השראת השכינה.
בתוך קודש הקודשים, מונחים בארון העדות שני לוחות הברית, המבטאים את השראת השכינה בתוכנו, אך הפרכת מבדילה אותם מאיתנו. בנוסף – הארון מכוסה ב'כפורת'. במילים – 'כפרת' ו'פרכת' יש את אותם אותיות בסדר שונה. ואכן, במבט ראשוני, תפקידה של הכפורת שווה לתפקידה של הפרוכת, להסתיר מאיתנו את השראת השכינה. ובאמת רש"י (שמות כה, יז) מפרש את המילה כפורת מלשון כיסוי.
אולם, האבן עזרא מציין שלפי האמור כאן זה כיסוי. משמע למילה 'כפרת' מצד עצמה יכולה להיות משמעות אחרת. ואכן, השורש – כ.פ.ר. בעברית יש לו גם משמעויות אחרות. את- "וכיפר אדמתו עמו", מפרש רש"י: לשון ריצוי ופיוס. ובמקום אחר (גיטין נו.) מבאר לשון קינוח וניקיון. כלומר המילה כפורת מתפרשת גם כלשון הפוכה של חיבור וגילוי, שהרי פיוס וניקיון הם דווקא עניינים של חיבור וגילוי. (ומה לנו יותר מיום כיפור, לשון – כ.פ.ר., שהוא יום של פיוס וחיבור מחודש). ואכן מצאנו במדרש – "יכול יהא כיסוי לארון? תלמוד לומר – כפורת לארון ואין כיסוי לארון".
ואכן, מהכפורת עצמה נעשו הכרובים. הכרובים, שפניהם איש אל אחיו, מייצגים את הקשר ההדדי והגלוי בין ישראל לאבינו שבשמיים. הכרובים הם גם המקום שממנו מתגלה ה' ומדבר למשה ונותן לנו את התורה. אמור מעתה – כיסוי וגילוי משמשים בכפורת, ללמדך על האלוקים המתגלה ומדבר אלינו ובתוכינו בתוך ההסתר.
ביום כיפור, עת מתכפרים עוונותינו וסרה המחיצה המבדילה בינינו ובין הקדוש ברוך הוא, חוצה הכהן הגדול בשליחות כולנו את הפרוכת המבדילה בינינו ובין השראת השכינה. הוא מגיע אל פני הכפורת, אשר משנה את סדר האותיות של הפרוכת, ומלמדת על גילוי הפנים של ה' אלינו מתוך כל הכיסויים.
שם בקודש הקודשים, מכסה ענן הקטורת את הכפורת, "כי בענן אראה על הכפורת". 'קטר' בארמית משמעותו 'קשר'. הקטורת מבטאת את הקישור המחודש וההתחברות. ענן אינו מסך של ממש, אלא ערפילים שדרכם אפשר לראות.
את הכיסוי הקבוע מחליף ענן הקטורת, ובזכות הקשר הטהור והמחודש מתגלים אלינו פני שכינה!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il