בגמרא (צג ע"א – ע"ב) מובא שלדעת ר' יהודה שניים שטלטלו מרשות לרשות, דבר שכל אחד מהם יכול להוציאו לבד, שניהם פטורים.

תוס' (ד"ה אמר רב זביד) דן בדין מסייע ודוחה את האפשרות שהוא פטור לגמרי מדאורייתא ורק מדרבנן אסור. אבל יש מקום לדון מהו הדין בדין שניים שעשו ולא במסייע, האם עוברים על הלאו, או שהם פטורים גם מחטאת וגם אין בזה איסור אלא מדרבנן.

מהחכם צבי (פב) ניתן ללמוד שדין שניים שעשאוה דומה לדין חצי שיעור שאסור מהדין, אך לא בדרגת חומרה של עונש סקילה, אלא בחומר של לאו. החסד לאברהם (או"ח כח) כתב שכל היתר זה של שניים שעשאוה אכן בנוי על חצי שיעור, אבל במלאכות כמו מבעיר, או בונה שאין שיעור כדי להתחייב בהן, יהיה אסור לעשות אותם מדאורייתא גם בשניים. אמנם הבאר יצחק (יד) דחה דבריו וכתב שזה לא דומה לדין חצי שיעור. כי בניגוד לחצי שיעור שם אם יאכל עוד חצי שיעור יצטרף ויעבור על איסור שלם, וכאן לא עשה חצי עבירה, לכן אין חשש שהעבירה תצטרף. המקור חיים (או"ח תסו) לעומת זאת כתב שדין שניים שעשאוה פוטר רק מחטאת (שנמצא בפסוק של חטאת). אבל יש איסור מדאורייתא לעשות מלאכה בשניים, כמו כל מלאכה אחרת. (אמנם הציץ אליעזר ד, ד הבין שהמקור חיים דיבר רק על מלאכות שאין בהם כרת, אלא לאו, אבל בכל מלאכות שבת, אין שום איסור מדאורייתא לעשות אותה בשניים).

המנחת שלמה (ב, כט) דחה את דברי המקור חיים מכיוון שעיקר חידושו נלמד מזה שפטור שניים שעשאוה אינו אלא באיסורי שבת שצריך מלאכה שדרכה בכך, והיא מלאכת מחשבת, ולא בשאר איסורים, אלא שמרש"י ומהגמרא, שדימתה לזב לגבי אדם שמסייע והשני יכול לעשות בלעדיו, מוכח שהפטור הוא בכל איסור, אחרת זה באמת אסור בשבת, ויש איסור ומה הדימוי לשבת וגם שפטור זה גם בשאר איסורים? ויש להעיר שהרשב"א בשו"ת (א, כח) כתב שדין זה של שניים שעשאוה קיים רק 'בשבת ובזב', ומנמק שבזב גם יש דין דומה לדין שניים שעשאוה. ולפי דבריו אין להוכיח כלל מדימוי הגמרא לזב, שכך הדין גם בשאר איסורי תורה.

באר יצחק (שם ענף ג) העלה סברא שאם יש צורך בפיקוח נפש בעשיית מלאכה, עדיף שאדם אחד יעבור עבירה אפילו איסור מדאורייתא מאשר ששניים יעשו עבירה דרבנן, ולכן יש להעדיף עשייה של אחד. אך בסוף דבריו סיכם (ענף ו) שאין צורך לחפש שניים במקרים של פיקוח נפש כיון שהתורה לא רצתה להקשות עלינו את הריפוי לחולה.ההר צבי (טל הרים שוחט ב) כתב לגבי הדברת ארבה, שנחשב צורך גדול, אבל לא מגיע לרמה של פיקוח נפש כנראה, לכן כשמוציאים כלים מרשות היחיד לכרמלית יעשו את זה בדרך של שניים שעשאוה. וכתב שאולי יש מקום לומר כמו המקור חיים שאין קולא בזה, כי יש רק פטור מחטאת, ולא מאיסור.

הרב הרצוג (היכל יצחק לב) כתב שנראה שההכרעה הפשוטה היא שזה איסור דרבנן, ובעבודת המשטרה שהיא חשש פיקוח נפש, כותב שעדיף להסיע מכונית בשניים, ולא באחד. הציץ אליעזר (הובא לעיל) בגלל דברי החסד לאברהם, דוחה את דברי הרב הרצוג, כי הבערה כפי שכתבנו היא מלאכה שאין לה שיעור, וממילא אסורה גם בשניים. אמנם היביע אומר (ה, או"ח לב) משתמש בהיתר של שניים שעשאוה, באופן שצריך לשאוב חלב לתינוק, שהוא מוגדר כחולה שאין בו סכנה, ומתיר, לדעתו שהוא איסור דרבנן.