משה מכין את עם ישראל להיכנס לארץ וכחלק מהערכות הוא שולח מרגלים לתור אותה. למרות הבטחות ה' שיעלה אותם אל 'ארץ זבת חלב ודבש' משה מכריע שנדרש בכול אופן להכיר את השטח ונשלחים נציגי השבטים לבחון את הארץ בשישה פרמטרים.

שתי שאלות על איכות העם וכמותו, שתי שאלו
על הארץ אם היא טובה או רעה, וכיצד חיים בכנען 'הבמחנים או במבצרים'
ושתי שאלות על החקלאות 'השמינה היא אם רזה, היש בה עץ אם אין'.
והנה הם חוזרים מהשליחות ונופלים לתהום של חטא וכפי שחז"ל מגדירים כחטא החמור ביותר שארע לבני ישראל במדבר אשר מתואר כמרידה בה' ומאיסה בארץ חמדה.
עד כדי כך שמובא בחז"ל שלא רק נענשו שלא נכנסו לארץ כול דור המדבר .
בנוסף לכך בלילה זה נחרבו בתי המקדש הראשון והשני .
'ויבכו בלילה ההוא' אמר להם ה' אתם בכיתם בכיה של חינם אתם תבכו בכיה לדורות. ולכאורה מה היה חטאם הם נשלחו לסקור את המתרחש בכנען וכך לכאורה עשו.
מסביר את חטאם ר' יצחק ערמאה בספרו 'עקידת יצחק':
'הם הוציאו עצמם מכלל מרגלים ונהפכו להיות יועצים משל לאדם שאמר לשלוחו לך אל חנות הבגדים ותראה אם יש שם בגד באיכות טובה ומה מחירה. השליח חוזר ומספר שיש שם בגד איכותי במחיר כך וכך ומוסיף שלא כדאי המחיר יקר מידי.
בדברים אלו חרג משליחותו על כדאיות העסקה לא נשאל!
כך המרגלים לא נשאלו ביכולות העם לעמוד במשימה לכבוש את הארץ שאמרו 'כי חזק הוא ממנו' עד שלבסוף 'פתחו את כול הקלפים' ואמרו על הארץ שהיא:
'ארץ אוכלת יושביה היא וכול העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות'
דברים חמורים ביותר שיש בהם סתירה פנימית מחד אוכלת יושביה ומאידך אנשים חזקים המאריכים ימים, הייתכן?
אלא כאשר רוצים להגזים מספרים אף דברים העומדים בסתירה לחלק מהדברים האחרים.
ומסיים 'עקידת יצחק':
'עניין זה עמד לכלותינו בכול הדורות ובעבורו גלינו מעל ארצנו ונתרחקנו מעל אדמתינו והיינו חרפה לשכנינו .. ואין שום פעולה לשוב אל שלימותנו כי אם בשובה אליה'