גם אחרי שקרח ועדתו נענשו, עדיין לא שקטה אש המחלוקת. הכתוב מספר:
"וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם יְקֹוָק" (במדבר י"ז ו).
הקב"ה ציוה:
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ: וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם: וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה: וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם:... וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (שם, שם יז-כג).
פריחת מטה אהרון הוכיחה כי הקב"ה בחר בו כשליחו.
פרשיה זו יכולה להסביר גם פרשיה נוספת. בפרק הראשון של ספר ירמיהו, מיד אחרי הקדשתו כנביא, מסופר:
"וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ" (ירמיהו א' יא-יב).
נחלקו המפרשים מה משמעות ה"מבחן" ומה משמעות השקידה.
רש"י וגם רד"ק מסבירים כי השקידה משמעותה מהירות והשאלה הייתה האם ירמיהו יבין כי הקב"ה רומז לכך שהפורענות תגיע ממש בזמן הקרוב. מיד אח"כ שוב בוחן אותו הקב"ה:
"וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" (שם, שם יג-יד).
כאן לכולי עלמא מדובר על ההבנה כי הרעה עומדת לבא עליהם מצפון. הקושי הוא כפול מדוע צריך מבחן כפול וכיצד מהמקל שהוציא שקדים ניתן ללמוד על כך שפורענות עומדת להתרגש עליהם?
עיינו בדברינו לפרשת מטות תשס"ה שם הסברנו את פשר הכפילות, הפעם נציע הסבר אחר המבוסס על פרשתנו.
ירמיהו היה צעיר מאוד וללא כל מעמד כאשר החל לקבל נבואה. רבים וטובים שאלו עצמם מנין לנו שהקב"ה בחר בנער צעיר זה כשליחו? נבואתו הראשונה של ירמיהו מזכירה לעם כי גם כנגד משה ואהרן קמו מלעיזים שטענו כי לא הקב"ה שלחם. שליחותו של אהרון נתבררה באמצעות:
"וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים"
גם נבואתו ושליחותו של ירמיהו נתבררה כך:
"מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת". כפתור ופרח.

נסיים את דברינו בקריאה ואזהרה! אש המחלוקת, גם אם יש מי שטוען שהיא לשם שמים, עלולה לשרוף כל חלקה טובה. המחלוקת המכוערת סביב השאלה מי יעמוד בראש הרבנות הראשית? מסוכנת מאוד, מחלישה מאוד ופוגעת קשה במעמדה של הרבנות הראשית ואחריתה מי ישער.

הבה נתפלל כי גם מחלוקת זו תיפתר באחדות ובהסכמה גם אם הדעות חלוקות.
כמאמרו של מו"ר הרב צבי יהודה הכהן זצ"ל "דיפרנציאציה אינה מחייבת ספרציה".