היקש ק"ו וג"ש שפסח דוחה את השבת בבלי סו.‏ • פ"ו ה"א [לט.]‏
אמרו לו (שמעיה ואבטליון להלל): שמעת מימיך כשחל ארבעה עשר להיות בשבת אם דוחה את השבת אם לאו? וכו' התחיל דורש להן מהיקש ומקל וחומר ומגזירה שוה.
בבבלי מוזכרים רק הדרשה במועדו והקל וחומר.
שלושה הניחו כתרן בבלי סו.‏ • פ"ו ה"א [לט:]‏
שלשה הניחו כתרן בעולם הזה וירשו חיי העולם הבא, ואילו הן: יונתן בן שאול ואלעזר בן עזריה וזקני בתירה וכו'. רבנין דקיסרין אמרין: אף רבי חנינה דציפורין (מציפורי הניח כתרו) לרבי מנא.
בבבלי כאן הובא המעשה עם הלל ובני בתירה, אך לא הובאו יונתן ורבי אלעזר בן עזריה. בבבא מציעא פה. כתב ששלושה ענוותנים הן: רבן שמעון בן גמליאל, בני בתירה ויונתן בן שאול.
הטעם שהלל עלה מבבל בבלי סו.‏ • פ"ו ה"א [לט:]‏
על שלשה דברים עלה הלל מבבל (שלוש שאלות שרצה לשאול את בני בתירה).
בבבלי לא הובא כלל מדוע עלה.
כיצד מותר להקדיש ביו"ט, האם גזרו שבות בעזרה בבלי סו:‏
הירושלמי דן בזה בפסחים פ"ח ה"ג [ס:], ועיין מה שכתבנו שם.
אגדות על עוה"ב, ימות המשיח והתחייה - אינן בירושלמי בבלי סח.‏ • פ"ו ה"א [מ.]‏
בבבלי הביא אגדות על עולם הבא, ימות המשיח ותחיית המתים: עתידים צדיקים שיחיו את המתים, האם הגויים יחיו לעתיד לבוא, אור הלבנה ואור החמה, ורפואת חולים בתחיית המתים. ובירושלמי לא הובאו 1 .
אגדות על שכר לעוה"ב וימות המשיח - אינן בירושלמי בבלי סח.‏
עיין מה שכתבנו בברכות פ"ה ה"ה [מא.].
המקורות לתחיית המתים מן התורה - אינם בירושלמי בבלי סח.‏
עיין מה שכתבנו בסנהדרין פ"י ה"א [מח:].
יש דעה שלוקים על תחומין פ"ו ה"א [מא.]‏
הירושלמי כאן הובא גם בעירובין פ"ג ה"ד [כג.], ועיין מה שכתבנו שם.
שמחת יום טוב בבלי סח:‏ • פ"ו ה"ב [מא:]‏
לא כן תנינן המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות וכו' אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא? (הירושלמי מביא משנה זו לראיה למצוות שמחת יום טוב).
בבבלי לא הובאה ראיה זו.
מחלוקת מה מטרת שבתות וימים טובים בבלי סח:‏
הירושלמי דן בזה בשבת פט"ו ה"ג [עח.], ועיין מה שכתבנו שם.
אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ - אינו בירושלמי בבלי סח:‏ • פ"ו ה"ב [מב.]‏
בבבלי כתב שאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ובירושלמי לא הובא.
לאדם יש תשובות ואינו משיב אותן בבלי סה:‏ • פ"ו ה"ב [מב.]‏
ויתיביניה כמתניתן (מדוע רבי אליעזר לא השיב במשנה) לא אם אמרת ביום טוב שאין חייבין עליה כרת תאמר בפסח שחייבין עליו כרת! כיי דמר (כמו שאמר) רבי אימי עשירין היו בתשובות, או ייבא כיי דמר רבי נסא כאינש דאית ליה תרין טעמין והוא מתיב חד מינהון (לאדם יש הרבה תשובות והוא עונה רק אחת מהן).
בבבלי לא הובא 2 .
השאלה הראשונה ששאל רבי עקיבא את רבי אליעזר בבלי סה:‏ • פ"ו ה"ג [מב.]‏
שלש עשרה שנה עשה רבי עקיבה נכנס אצל רבי ליעזר (היה רבי עקיבא נכנס ולומד מרבי אליעזר), ולא היה יודע בו, וזו היא תחילת תשובתו הראשונה לפני רבי ליעזר (שאמר רבי עקיבא הזיה תוכיח).
בבבלי לא הובא שזו שאלתו הראשונה.
גזירה דרבה שמא יטלטל בשבת - אינה בירושלמי בבלי סט:‏
עיין מה שכתבנו במגילה פ"ג ה"ד [כה:].
במה מקיים שמחה בשבת בבלי עא.‏
הירושלמי דן בזה בסוכה פ"ד ה"ה [יט:], ועיין מה שכתבנו שם.

---