בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אורות התשובה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

ז' אב תשע"ג

פרק י"ג ג'-ד'

היום נלמד על הקשר שבין האדם הפרטי בישראל לכלל האומה ומהן ההשלכות של קשר זה לגבי התשובה; התשובה הופכת את האדם לכללי יותר, והקשר לכלל הופך את האדם לטהור יותר.

undefined

בשביל הנשמה

ז' אב תשע"ג
3 דק' קריאה
הצורך בדבקות אל לאומה
ג. צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת מְחֻבָּר תָּמִיד עִם תַּמְצִית הַטּוֹב הָאֱלֹהִי• הַמְקֻשָּׁר בְּשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ•, וּבָזֶה הוּא זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה. כִּי תָּמִיד יִגָּלוּ נֶגֶד עֵינָיו גֵּרְעוֹנוֹתָיו וַחֲטָאָיו, שֶׁהֵם נוֹבְעִים מִמְּקוֹר הַהִתְנַכְּרוּת•, שֶׁהִתְנַכֵּר לָאֻמָּה הָאֱלֹהִית, שֶׁהִיא צוּר חֻצַּב• וּמְקוֹר כָּל הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. אַל יִבָּהֵל מִלִּהְיוֹת מְחֻבָּר עִם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּהִסְתַּעֲפוּת הָעֲנָפִים הַפְּרָטִיִּים נִמְצָאִים גַּם כֵּן רְשָׁעִים וְגַסִּים, אֵין זֶה מְגָרֵעַ בִּמְאוּמָה אֶת הָאוֹר הַטּוֹב הָאֱלֹהִי שֶׁל כְּלָלוּתָהּ*, וְנִיצוֹץ נִשְׁמַת אֱלוֹהַּ שָׁרוּי הוּא גַּם בְּכָל הַנְּפָשׁוֹת הַפְּרָטִיּוֹת הַיּוֹתֵר נְפוּלוֹת•*. וּמִתּוֹךְ שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל חוֹבֶקֶת בְּקִרְבָּהּ• אֶת הַטּוֹב הָאֱלֹהִי, לֹא רַק לְעַצְמָהּ כִּי אִם לְכָל הָעוֹלָם, לַיְקוּם כֻּלּוֹ, הֲרֵי הוּא בָּא מִתּוֹךְ הַדְּבֵקוּת הָעַזָּה בְּתוֹכִיּוּת נִשְׁמַת הָאֻמָּה - לִדְבֵקוּת בֵּאלֹהִים חַיִּים, עַל פִּי הַבְּרָכָה הָאֱלֹהִית הַמְלֵאָה כֹּל, וְאוֹר שְׁכִינָה שׁוֹרֶה עָלָיו בְּכָל הֲדָרָהּ וְעֻזָּהּ.
צרת הציבור
ד. אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה מִצְטַעֵר בֶּאֱמֶת בְּצָרַת הַצִּבּוּר כִּי אִם כְּשֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת דְּרָכָיו וִיתַקֵּן מִדּוֹתָיו וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. הַהִשְׁתַּתְּפוּת בְּצָרַת הַצִּבּוּר בְּעֹמֶק הַלֵּב, הִיא עַצְמָהּ, הִיא גַּם כֵּן שְׂכַר מִצְוָה•, שֶׁזּוֹכִים לָזֶה רַק זַכֵּי הַנֶּפֶשׁ תְּמִימֵי דֶּרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ד'.

___________________________

תַּמְצִית הַטּוֹב הָאֱלֹהִי – הטוב האלוהי בצורה כוללת ומרוכזת. הַמְקֻשָּׁר בְּשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ – שורש נשמתה של כללות האומה נעוץ בטוב זה. הַהִתְנַכְּרוּת – החטאים הם סטייה של האדם מהפנימיות של נשמתו אל צדדים חיצוניים. צוּר חֻצַּב – האומה האלוהית היא האבן החזקה שממנה הוא נוצר. נְפוּלוֹת – ירודות. חוֹבֶקֶת בְּקִרְבָּהּ – מכילה. הִיא גַּם כֵּן שְׂכַר מִצְוָה – היכולת להשתתף מעומק הלב בצרת הציבור, ניתנת לאדם כשכר על מצוות שעשה.

ביאורים
כפי שכבר ראינו, בנשמת ישראל קיימת תמצית של הטוב האלוהי שקיים בעולם כולו. לכן, ככל שאדם מחובר יותר לנשמת ישראל כך גם מתעורר בו הצורך לשוב בתשובה. כלומר, יש להתאים את המעשים החיצוניים לטוב שקיים בפנימיות. במובן זה, הופכת הנשמה שנמצאת בקרבנו להיות מעין אלומת אור שמעמידה אותנו מול עצמנו בבחינה – באיזו מידה אנחנו מתאימים בהתנהגותנו לנשמה ושייכים לה. במובן זה, החטא הוא בהתנכרות לנשמת ישראל. זוהי תנועה המנוגדת לאופי הלאומי שלנו.
בפסקה ד' מבאר הרב קוק, שללא תיקון המעשים והמידות אין אפשרות להרגיש ערבות הדדית ולהצטער בצער הציבור. הסיבה לכך היא שככל שהמידות והמעשים מתוקנים יותר, כך הנפש נעשית רגישה יותר לזולת ולצרכים הרוחניים שלו ולא רק לצרכים הפרטיים-האנוכיים.

הרחבות
* מדוע לא הוזכרו מעשיו הטובים של אברהם אבינו לפני בחירתו?
אֵין זֶה מְגָרֵעַ בִּמְאוּמָה אֶת הָאוֹר הַטּוֹב הָאֱלֹהִי שֶׁל כְּלָלוּתָהּ. המהר"ל מבאר שיש הבדל בין בחירה באדם פרטי לבחירה בעם ישראל: בחירה באדם פרטי תלויה במעשיו, לכן לפני הבחירה בנֹח הוזכר שהיה צדיק. לעומת זאת הבחירה בעם ישראל היא בחירה עצמית שאינה תלויה במעשיהם, ואף אם יחטאו – הבחירה קיימת. לכן לא הוזכרו מעשיו הטובים של אברהם אבינו לפני בחירתו, שכן הבחירה באברהם הייתה בחירה כללית בו ובזרעו [נצח ישראל יא].
* מה ההשלכה המעשית לכך שיש בכל יהודי שורש אלוהי?
וְנִיצוֹץ נִשְׁמַת אֱלוֹהַּ שָׁרוּי הוּא גַּם בְּכָל הַנְּפָשׁוֹת הַפְּרָטִיּוֹת הַיּוֹתֵר נְפוּלוֹת. בגמרא מסופר שבשכונתו של ר' מאיר גרו אנשים רשעים שציערו אותו, ור' מאיר התפלל עליהם שימותו. אמרה לו אשתו שאין להתפלל שימותו כיוון שלא כתוב "ייתמו חוטאים " שהמשמעות היא שימותו הרשעים, אלא כתוב "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" [תהילים קד לה] היינו, שייפסק כוח יצר הרע ולא יהיו יותר חטאים. לכן צריך להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה [ברכות י.].
על פי זה כותב בעל התניא , שאף שמצווה לשנוא את הרשעים מצד הרע שבהם, צריך גם לאהוב אותם "מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם שהוא ניצוץ אלוהות שבתוכם המחיה נפשם האלוהית וכן יש לעורר רחמים בלבו עליה (על הנשמה האלוהית) כי היא בבחינת גלות בתוך הרע..." [ליקוטי אמרים לב].

שאלות לדיון
א. מהי תמצית הטוב האלוהי? מדוע הקישור אליו גורם לאדם שחטאיו וחסרונותיו יגלו לנגד עינו?
ב. עד כמה אנו שותפים בצרת הציבור? איך נוכל להגביר שותפות זו?
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il