- משפחה חברה ומדינה
- מדינת וממשלת ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
תורה בכותרות
סמכותה, תפקידה וגבולותיה של ממשלת ישראל
לקראת ההערכה ה"דמוקרטית" בנושא ארץ ישראל ועוד... ראינו לנכון לברר את מקור סמכותה של ממשלה בישראל.
לקראת ההערכה ה"דמוקרטית" בנושא ארץ ישראל ועוד... ראינו לנכון לברר את מקור סמכותה של ממשלה בישראל.
הכוונה ללימוד המקורות.
1. במקור הראשון ניתן לראות שישנה מחלוקת האם יש מצוה למנות מלך. לפי דעת רבי נהוראי נראה שעדיף ללא מלך כי אם קשר ישיר לריבונו של עולם דרך הנביאים כמשה ושמואל בשעתם ולא מלך ככל הגוים , אולם רבי יהודה סובר שיש הכרח למנות מלך.
2. במקור השני ניתן לראות שהרמב"ם פוסק להלכה כדעה שיש מצוה למנות מלך - דהיינו שיהיה לעם ישראל שלטון מסודר כמו שאר האומות.
אולם במקור השלישי, גם הוא מהרמב"ם, ניתן לראות שכדי להעמיד מלך צריך למלאות תנאים מסוימים – לא כל אדם ראוי להיות מלך , וישנם דרכים לבחור את המלך.
3. אולם במקור השלישי, גם הוא מהרמב"ם, ניתן לראות שכדי להעמיד מלך צריך למלאות תנאים מסוימים – לא כל אדם ראוי להיות מלך , וישנם דרכים לבחור את המלך .
4. לפיכך, כאשר אנו דנים בממשלת ישראל האם זה מותר, בעצם ישנם 2 שאלות : א. האם צריך דווקא מלך או אפשר גם שיטת שלטון אחרת? ב. היום אין נביא ואין סנהדרין, אז גם אם מותר להעמיד צורת שלטון אחרת (ממלך), צורת שלטון אחרת אינה אפשרית !?
5. ממקורות 4-5, ניתן ללמוד על דעת הרב קוק והצי"ץ אליעזר שהם עונים בצורה חיובית על שתי השאלות. מותר להחיל צורת שלטון שונה ולאו דווקא מלך, וכן הסכמת רוב העם נותנת תוקף לממשלה, אך עדיין צריך לברר האם כל דיני המלך חלים עליה.
6. במקור 6 ניתן ללמוד על תפקידיה העיקריים של ממשלה בישראל לדעת הרמב"ם: משפט – דהיינו טיפול בבעיות פנים , סדר במדינה. מלחמות – טיפול באויבים מבחוץ שמאיימים על המדינה.
7. אולם גם סמכות זו מסוייגת, כפי שניתן לראות במקור 7, גם אחרי שנתנו לממשלה סמכות דומה לזה של המלך עדיין יש מעל המלך ןכל שכן מעך הממשלה – ריבונו של עולם. בלי להכנס לנושא של סירוב פקודה ודאי שלממשלה אין סמכות לפעול נגד התורה וההלכה.
מקורות:
וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. רבי נהוראי אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן, שנאמר (דברים י"ז) ואמרת אשימה עלי מלך וגו'.
2. רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה א
שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק, ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה.
3. רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ג
אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא, כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו, וכשאול ודוד שמינם שמואל הרמתי ובית דינו.
4. שו"ת משפט כהן (עניני א"י) סימן קמד ד"ה טו - א
וחוץ מזה נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה , חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה. וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל.
5. שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן א ד"ה אך גם
ױוא"כ גם בימינו הנשיא והממשלה והכנסת וכו' (על כל מגרעותיהם בשטח הדת, ואשר ברור שבנוגע לדת אין להחלטותיהם נגדו כל תוקף שהוא) שנבחרו מדעת רוב ישראל היושבים על אדמתם, ואשר המה גם יותר מס' ריבוא, במקום מלך הם עומדים בכל הנוגע למצב הכללי של האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם.
6. רמב"ם הלכות מלכים פרק ד הלכה י
תהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות, שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.
7. רמב"ם הלכות מלכים פרק ג הלכה ט
המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות, אפילו במצוה קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו.
הכוונה ללימוד המקורות.
1. במקור הראשון ניתן לראות שישנה מחלוקת האם יש מצוה למנות מלך. לפי דעת רבי נהוראי נראה שעדיף ללא מלך כי אם קשר ישיר לריבונו של עולם דרך הנביאים כמשה ושמואל בשעתם ולא מלך ככל הגוים , אולם רבי יהודה סובר שיש הכרח למנות מלך.
2. במקור השני ניתן לראות שהרמב"ם פוסק להלכה כדעה שיש מצוה למנות מלך - דהיינו שיהיה לעם ישראל שלטון מסודר כמו שאר האומות.
אולם במקור השלישי, גם הוא מהרמב"ם, ניתן לראות שכדי להעמיד מלך צריך למלאות תנאים מסוימים – לא כל אדם ראוי להיות מלך , וישנם דרכים לבחור את המלך.
3. אולם במקור השלישי, גם הוא מהרמב"ם, ניתן לראות שכדי להעמיד מלך צריך למלאות תנאים מסוימים – לא כל אדם ראוי להיות מלך , וישנם דרכים לבחור את המלך .
4. לפיכך, כאשר אנו דנים בממשלת ישראל האם זה מותר, בעצם ישנם 2 שאלות : א. האם צריך דווקא מלך או אפשר גם שיטת שלטון אחרת? ב. היום אין נביא ואין סנהדרין, אז גם אם מותר להעמיד צורת שלטון אחרת (ממלך), צורת שלטון אחרת אינה אפשרית !?
5. ממקורות 4-5, ניתן ללמוד על דעת הרב קוק והצי"ץ אליעזר שהם עונים בצורה חיובית על שתי השאלות. מותר להחיל צורת שלטון שונה ולאו דווקא מלך, וכן הסכמת רוב העם נותנת תוקף לממשלה, אך עדיין צריך לברר האם כל דיני המלך חלים עליה.
6. במקור 6 ניתן ללמוד על תפקידיה העיקריים של ממשלה בישראל לדעת הרמב"ם: משפט – דהיינו טיפול בבעיות פנים , סדר במדינה. מלחמות – טיפול באויבים מבחוץ שמאיימים על המדינה.
7. אולם גם סמכות זו מסוייגת, כפי שניתן לראות במקור 7, גם אחרי שנתנו לממשלה סמכות דומה לזה של המלך עדיין יש מעל המלך ןכל שכן מעך הממשלה – ריבונו של עולם. בלי להכנס לנושא של סירוב פקודה ודאי שלממשלה אין סמכות לפעול נגד התורה וההלכה.
מקורות:
1. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב
וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. רבי נהוראי אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן, שנאמר (דברים י"ז) ואמרת אשימה עלי מלך וגו'.
2. רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה א
שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק, ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה.
3. רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ג
אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא, כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו, וכשאול ודוד שמינם שמואל הרמתי ובית דינו.
4. שו"ת משפט כהן (עניני א"י) סימן קמד ד"ה טו - א
וחוץ מזה נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה , חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה. וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל.
5. שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן א ד"ה אך גם
ױוא"כ גם בימינו הנשיא והממשלה והכנסת וכו' (על כל מגרעותיהם בשטח הדת, ואשר ברור שבנוגע לדת אין להחלטותיהם נגדו כל תוקף שהוא) שנבחרו מדעת רוב ישראל היושבים על אדמתם, ואשר המה גם יותר מס' ריבוא, במקום מלך הם עומדים בכל הנוגע למצב הכללי של האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם.
6. רמב"ם הלכות מלכים פרק ד הלכה י
תהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות, שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.
7. רמב"ם הלכות מלכים פרק ג הלכה ט
המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות, אפילו במצוה קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו.
לחתור למטרה - שיעור בעקבות עלייתו של פולארד
הרב שמואל אליהו | טבת תשפ"א
יחסנו למדינה וליום העצמאות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' אייר תשס"ו

העברת השגרירות לירושלים - לא תחנם?
הרב רצון ערוסי | סיוון תשע"ח
חיים של קידוש השם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבט תשס"ב

הרב יניב חניא

מזג אוויר נאה?
תשס"ד

סמכותה, תפקידה וגבולותיה של ממשלת ישראל
תורה בכותרות
כ"ו ניסן, התשס"ד

עבודה מעשית באהבת ישראל
טבת תשס"ז

זכות השביתה
כ"ב שבט, תשס"ד
תיקון ימי השובבי"ם
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים באדם
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
כללי הלכות הגעלת כלים
פרק י
הרב אליעזר מלמד | תשפ
הלכות מכירת חמץ
פרק ו
הרב אליעזר מלמד | תשפ
הכשרת המטבח לפסח
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשפ

האם אפשר להקריב היום קרבן פסח?
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"א
הגדה של פסח - המשך "הא לחמא ענייא"
עולת ראי"ה פסח - שיעור 9
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ט אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - ורחץ
עולת ראי"ה פסח - שיעור 4
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב אדר תשפ"ג
הגדה של פסח - מגיד
עולת ראי"ה פסח - שיעור 7
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז אדר תשפ"ג
