בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
לחץ להקדשת שיעור זה

הלכות צניעות ומידת הצניעות

* לעיתים המנהג של חבישת כיפה חשוב יותר ממצווה דאורייתא של הנחת תפילין * הצניעות מעצימה את הצד הרוחני הפנימי על ידי הקטנת הצד המוחשי-חיצוני * אין די בשמירת הלכות צניעות, אלא יש צורך לרכוש גם את הצניעות כתכונת נפש * הצניעות לא באה למעט את השמחה והעונג שבחיים המוחשיים, אלא לשמור כוחות חיים עצומים אלו לחיי הנישואין

undefined

הרב אליעזר מלמד

תשע"ג
5 דק' קריאה
שאלה צדקנית
שאלה: אני מורה בתיכון לבנות, ונדהמתי מהעמדה שכבוד הרב כתב, שצריך להתייחס לבעיית הצניעות כאל בעיית משמעת, ולשלוח את הבנות שבאות בלבוש לא מקובל הביתה. איך אפשר לטפל בנושא כזה רגיש ועמוק בכלים משמעתיים? האם כך מחנכים?!

תשובה: אכן יש בצניעות צד עמוק ופנימי, אבל יש בהופעה לא צנועה גם צד חיצוני, שמביע זלזול במערכת הכללים של המוסד החינוכי, וכלפי זלזול וחוסר כבוד צריך להתייחס כאל בעיית משמעת. בהזדמנות אחרת, ושלא בקשר לכך, יש להעמיק בנושא הצניעות כמו בשאר הערכים שבתורה.

שאלה קנטרנית
בעקבות הטור הקודם שהוקדש לעניין הצניעות הגיעה שאלה כזו: מדוע הרבנים כל הזמן עוסקים בהלכות בגדי הנשים?! האם זה צנוע שגברים, וגם אם הם רבנים, מתעסקים בבגדי הנשים?!

תשובה
ניכר משאלתך שלא קראת את הטור שכתבתי. נראה שאתה מסוג האנשים שכבר יש להם דעה ברורה בעניין, והיא אינה תואמת את ההלכה, והם סבורים בכנות שדעתם נכונה ודעת הרבנים מוטעית, ובכל עת שהם רואים מאמר סביב נושא זה כבר יש להם תגובה מוכנה.

אגב, יש גם אנשים שכאשר הם קוראים מאמר על ערכה של ארץ ישראל, הם תמיד קמים וטוענים: מדוע אתם תמיד עוסקים רק בענייני ארץ ישראל? האם אין עוד נושאים בתורה?! בדרך כלל אלה אותם אנשים שטוענים שתמיד עוסקים רק בשאלות של צניעות. והם גם טוענים נגד העיסוק במצוות הנישואין ופרו ורבו, במעשר כספים ובלימוד תורה בשבת. לדעתם הדבר הראוי הוא להצטרף לעדר ולשיר שירי הלל לערכים המקובלים על התקשורת השמאלית-חילונית.

בכל אופן, בגוף המאמר כתבתי במפורש, שיש להתייחס לבעיה זו בתיכונים כבעיית משמעת לכל דבר. וכפי שבתיכון חילוני מחזירים הביתה נער או נערה שבאים בגופיה, כך בתיכון דתי לבנות צריכים להחזיר הביתה נערה שאינה לבושה לפי הכללים שנקבעו על פי ההלכה. ודבר זה צריך להיעשות בעקביות, ועל ידי מורות ולא מורים, מפני שאין זה צנוע שמורים או מנהל יעסקו בזה.

אינני תמים לחשוב שאם היית קורא את כל המאמר היית משתכנע, אבל יש לשער שהיית מנסח את הביקורת שלך באופן שיתאים למה שכתוב.

שני הערכים שבלבוש
לפני כעשרים שנה התאונן בפניי דוקטור חשוב שמתרחשת בציבור הקצנה דתית, עד שממרחק של קילומטר אפשר להכיר על בת שהיא דתית. ואני שמחתי וחשבתי שאם אפשר, היה עדיף שיכירו עליה שהיא דתית ממרחק של שני קילומטר. יש חשיבות עצומה לנכונות של יהודי לבטא את זהותו ברבים
לגופו של עניין, בהלכות הלבוש באים לידי ביטוי שני ערכים חשובים: הפחות חשוב שביניהם הוא ערך הצניעות, והחשוב יותר הוא הצהרה פומבית ותמידית של נאמנות לתורה.

אמנם נכון שהלבוש הוא חיצוני, אבל מאידך כיוון שהוא בולט והכל רואים אותו, יש בו הצהרה עקרונית מאוד: אם הוא כשר, הרי שהלובשת אותו מצהירה על עצמה שהיא יהודייה נאמנה לתורה, ויש בזה משום מצוות קידוש השם. ואם הלבוש אינו כשר, יש בו הצהרה הפוכה: למרות שהנני יהודייה, אני לא נאמנה להלכה ומחקה את תרבות הגויים, ויש בזה משום איסור חילול השם ואיסור של "בחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג).

ההופעה החיצונית וההקצנה הדתית
מספרים שהרב נריה זצ"ל אמר פעם שאם בחור מפסיק להניח תפילין שבועיים, אין צורך לדאוג כל כך - זה משבר שמן הסתם יעבור. אבל אם הוא הסיר את הכיפה, המצב חמור ומדאיג מאוד. וזאת למרות שהנחת תפילין היא מצווה מהתורה וחבישת כיפה היא רק מנהג, אך כיוון שהיא פומבית ותמידית, יש בה הצהרת נאמנות וקידוש השם. כאשר מסירים את הכיפה מודיעים קבל עולם על חוסר נאמנות לתורה ומחללים את השם. לפני כעשרים שנה התאונן בפניי דוקטור חשוב שמתרחשת בציבור הקצנה דתית, עד שממרחק של קילומטר אפשר להכיר על בת שהיא דתית. ואני שמחתי וחשבתי שאם אפשר, היה עדיף שיכירו עליה שהיא דתית ממרחק של שני קילומטר. יש חשיבות עצומה לנכונות של יהודי לבטא את זהותו ברבים.

מידת הצניעות
מידת הצניעות באה לידי ביטוי בתחומים רבים: בהסתפקות במועט, בהצנעת העושר, הכישרונות וההישגים. והמגמה אינה לחסום את הכישרונות והיכולות, אלא לחסום את הצד החיצוני שבהם שנועד לעשות רושם, ולהעצים את הצד הפנימי, הטוב והחיובי. ברכה מרובה ישנה במידת הצניעות, וכפי שאמרו חכמים: "מי שמקטין עצמו בזה העולם, כמה הוא גדול ורם בעולם העליון" (זוהר ח"ג קסח, א). והעניין הוא שמי שמקטין את הצד החיצוני שבו, מעצים את הצד הפנימי שלו.

התייעץ עימי תלמיד שזכה בעושר, עד כמה כדאי שישקיע בהגדלת ביתו. חשבתי קצת ואמרתי: אינני יכול להיכנס לפרטים, אבל נראה לי שאם תרחיב את ביתך בצניעות תזכה ליותר ברכה. תהיה יותר עשיר, תזכה ליותר שמחה ואהבה עם אשתך, תזכה להתקדם יותר בלימוד התורה ותצליח יותר בחינוך הילדים.

אחד הביטויים של מידת הצניעות הוא הצנעת הגוף על ידי בגדים, כשהמגמה הבסיסית בכך היא העצמת הצד הפנימי הרוחני. האדם מטבעו נוטה לראות תחילה את הצד החיצוני, ועל ידי הלבוש שמסתיר את הגוף מובלט יותר הצד הפנימי שבאדם, וכך אנו לומדים לשים דגש על הנשמה הרוחנית. לכן הלכות צניעות קשורותלא רק לנשים, שכן גם גברים מצווים להסתיר את המקומות המכוסים שבגופם (שו"ע או"ח ב, א-ב). אמנם בגלל היופי המיוחד לנשים, ובגלל התפקיד שממלא היופי הנשי באיחוד שבין איש לאשתו, יש צורך בצניעות יתרה אצל נשים.

ההבדל בין מידת הצניעות להלכות הלבוש
הבדל משמעותי ישנו בין מידת הצניעות לבין הלכות הלבוש על פי גדרי הצניעות. מידת הצניעות היא יחסית לסביבה: בית שנחשב צנוע כיום היה נחשב ראוותני לפני מאה שנים, ולבוש שנחשב פרוץ לפני מאה שנים נחשב כיום צנוע. לעומת זאת, רוב הלכות הלבוש הן קבועות ואינן מושפעות מהסביבה.

יש נשים שהן צנועות מאוד מטבען, אבל כיוון שלא קיבלו חינוך הלכתי אינן מקפידות על גדרי הלכות הלבוש. לעומתן יש נשים שמקפידות על כל גדרי הלכות הלבוש, ובכל זאת מתנהגות באופן לא צנוע. יש מהן שמתנהגות כך מתוך חוסר תשומת לב, ויש שמתנהגות כך מתוך כוונה לזכות בתשומת לב יתרה מבני המין הגברי.

מצד מידת הצניעות, הראשונות צנועות מהאחרונות, ואילו מצד הצהרת הנאמנות להלכה, מעלת השניות יתרה. לטווח ארוך, יש להעריך שהן ובני משפחתן יהיו יותר נאמנים למסורת התורה והמצוות.

לעיתים יש אפילו התנגשות מסוימת בין הצניעות כתכונת אופי לבין גדרי הצניעות ההלכתיים. למשל כאשר אישה דתית נמצאת בתוך ציבור חילוני, בגדיה הצנועים יבליטו אותה כשונה מכולן, עד שמסתבר שיסתכלו עליה יותר מאשר על כל הנשים שחושפות את גופן. ואף על פי כן עליה להתלבש על פי כל גדרי ההלכה, מפני שהנאמנות לגדרי הצניעות חשובה יותר.

הצורך בשני הערכים יחד
אין אפשרות לבסס את ערך הצניעות אך ורק על פרטי ההלכה. שכן ההלכה אינה יכולה להיכנס להוראות פרטניות כמו באיזו עוצמת קול לדבר, על אילו נושאים ראוי לדבר ובאיזה פורום, ואיזה בגד או שילוב צבעים הוא צנוע לאישה אחת אך אינו צנוע לאישה אחרת. לשם כך יש צורך לרכוש את מידת הצניעות.

ההלכה קובעת גדרים עקרוניים שמבטאים צניעות ויוצרים מרחק נכון בין גברים לנשים, ועל ידי כך מקטינים את הסיכון לחטוא בגילוי עריות. אבל אין בכך ערובה למידת הצניעות עצמה, וגם לא שמירה מלאה מפני הרהורי עבירה וגילוי עריות. כדי לזכות למידת הצניעות עצמה, יש צורך ללמוד ולהתעמק בערך הצניעות ולהפנים אותו בחיים.

הטעות הגדולה
לימוד שטחי של הלכות צניעות יכול להביא לידי טעות חמורה ביותר שכאילו הצניעות באה לומר שהגוף מכוער ובזוי, והיא נועדה למעט את השמחה והעונג שבחיים המוחשיים. ובאמת הצניעות נועדה לשמור כוחות חיים עצומים אלו לחיי הנישואין ולהעצים את שמחת הנישואין, שתהיה כלולה ברוחנית וגשמיות כאחד. וזה יסוד האמונה הישראלית, שאין פירוד בין הרוח והחומר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". ודווקא כשהרוח והחומר יחדיו ניתן להגשים בהצלחה את הייעוד האלוקי שתהיה אחדות מלאה בין איש לאשתו.

אסיים בהערה כאובה שאי אפשר להרחיב בה בפומבי מפני הצניעות, ועל כן אומר אותה ברמז. כבר זמן רב אשתי נפגשת עם כלות שלא הוכנו כראוי. מדריכות הכלות עברו קורס לכך, הן נעימות ונחמדות, מסבירות יפה את ההלכות ואומרות שיש בהן קדושה. אבל לא מצליחות להסביר שהלכות הטהרה הן הכנה לקשר המלא והשמח בין איש לאשתו, וראוי ששניהם ישמחו בזה בשווה.

וזה לכם הסימן: אם השיעור על 'מצוות עונה' ו'ליל כלולות' ניתן בסוף סדרת השיעורים, יש לחשוש שההכנה לקויה. ובזה יש שוני בין בנים לבנות. ודי לחכימא ברמיזא.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il