- פרשת שבוע ותנ"ך
- נצבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
תשובה עתיקה לשאלות חדשות
רב אחד היה מעביר שיעורים בקביעות מתוך ספריו של אחד מגדולי הדורות שעברו. רוב השיעורים היו מתוך ספרים שהודפסו ונפוצו בכל רחבי העולם. אולם, לעיתים, השיעורים עסקו בכתבי יד נסתרים, שהיו מצויים רק אצל יחידי סגולה.
מפה לאוזן הייתה עוברת השמועה בין התלמידים – היום יעביר הרב שיעור ב'כתב יד'. לשיעורים אלו היו נוהרים התלמידים בהמוניהם, ומסכמים בדבקות כל הגה וכל מילה. חשים שהם נוגעים במופלא מהם.
יום אחד, בעת שיעור ב'כתב יד', הרים הרב את עיניו, הבחין בהמונים הצובאים על חדר השיעורים, והפטיר – 'חבל שהוציאו לאור את ספר ישעיהו. אם היו משאירים אותו בכתב יד, הייתם רצים ללומדו. הרי יש שם דברים מופלאים'.
סיפור זה מבטא את נטייתו של האדם לחפש את התשובות לשאלותיו בספרים מאוחרים, כשיסודות העניין מצויים בספרים הקדמונים. לעיתים, אפשר לשמוע יהודי שמצטט את ה'משנה ברורה' או ה'בן איש חי', כשמקורם של הדברים הוא בגמרא.
כל הקורא בתשומת לב בפרשת וילך, יגלה שפשט הכתובים עוסק בתשובה לאחת השאלות המחשבתיות הגדולות, המנסרות בחלל עולמינו ב70 השנים האחרונות.
את יסוד התשובה לשאלה הקלאסית – היכן אלוקים היה בשואה? לא צריך לחפש בספרי מחשבה בני זמננו. אלוקים ענה עליה בעצמו במפורש בפרשת וילך. וכך נאמר:
"ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה... וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים... ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא – הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא...
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (שירת האזינו), ולמדה את בני ישראל... והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד... כי ידעתי את יצרו... בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי".
גם הכופר הגדול ביותר מודה שפרשות וילך – האזינו נכתבו אלפי שנים לפני השואה וצרות הגלות. ה' עונה כאן במפורש – יהיו צרות, ובכל זאת אני שם ומסתיר פני.
יתר על כן, כל הסיבה לכתיבת שירת האזינו היא כדי שעם ישראל ידע בעת הצרות, שהצרות אינם בניגוד לתוכנית האלוקית. להיפך, הם חלק מהתוכנית האלוקית. אלוקים לא נכשל בתוכניותיו, הכל מתוכנן.
עכשיו נותר לשאול – למה? מה עומק התוכנית האלוקית? שאלה נכבדת וחשובה, שיסודות תשובתה גם כן מצויים בפרשות ניצבים – וילך, אך על השאלה הקלאסית – היכן? נאמרה כאן תשובה מפורשת.
אם לתורה היה חשוב להדגיש שצריך ללמוד את שירת האזינו, למען נלמד את התשובות לשאלות אלו, עליו להאזין לה.
בימים אלו של ראש השנה, עת שבים אנו לראשוניות של הבריאה, עלינו גם לשוב לראשוניות של התורה. לזכור ולהפנים שאלוקים בורא העולם, מנהיג אותו בדרך הטובה ביותר עבורנו.
מפה לאוזן הייתה עוברת השמועה בין התלמידים – היום יעביר הרב שיעור ב'כתב יד'. לשיעורים אלו היו נוהרים התלמידים בהמוניהם, ומסכמים בדבקות כל הגה וכל מילה. חשים שהם נוגעים במופלא מהם.
יום אחד, בעת שיעור ב'כתב יד', הרים הרב את עיניו, הבחין בהמונים הצובאים על חדר השיעורים, והפטיר – 'חבל שהוציאו לאור את ספר ישעיהו. אם היו משאירים אותו בכתב יד, הייתם רצים ללומדו. הרי יש שם דברים מופלאים'.
סיפור זה מבטא את נטייתו של האדם לחפש את התשובות לשאלותיו בספרים מאוחרים, כשיסודות העניין מצויים בספרים הקדמונים. לעיתים, אפשר לשמוע יהודי שמצטט את ה'משנה ברורה' או ה'בן איש חי', כשמקורם של הדברים הוא בגמרא.
כל הקורא בתשומת לב בפרשת וילך, יגלה שפשט הכתובים עוסק בתשובה לאחת השאלות המחשבתיות הגדולות, המנסרות בחלל עולמינו ב70 השנים האחרונות.
את יסוד התשובה לשאלה הקלאסית – היכן אלוקים היה בשואה? לא צריך לחפש בספרי מחשבה בני זמננו. אלוקים ענה עליה בעצמו במפורש בפרשת וילך. וכך נאמר:
"ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה... וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים... ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא – הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא...
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (שירת האזינו), ולמדה את בני ישראל... והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד... כי ידעתי את יצרו... בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי".
גם הכופר הגדול ביותר מודה שפרשות וילך – האזינו נכתבו אלפי שנים לפני השואה וצרות הגלות. ה' עונה כאן במפורש – יהיו צרות, ובכל זאת אני שם ומסתיר פני.
יתר על כן, כל הסיבה לכתיבת שירת האזינו היא כדי שעם ישראל ידע בעת הצרות, שהצרות אינם בניגוד לתוכנית האלוקית. להיפך, הם חלק מהתוכנית האלוקית. אלוקים לא נכשל בתוכניותיו, הכל מתוכנן.
עכשיו נותר לשאול – למה? מה עומק התוכנית האלוקית? שאלה נכבדת וחשובה, שיסודות תשובתה גם כן מצויים בפרשות ניצבים – וילך, אך על השאלה הקלאסית – היכן? נאמרה כאן תשובה מפורשת.
אם לתורה היה חשוב להדגיש שצריך ללמוד את שירת האזינו, למען נלמד את התשובות לשאלות אלו, עליו להאזין לה.
בימים אלו של ראש השנה, עת שבים אנו לראשוניות של הבריאה, עלינו גם לשוב לראשוניות של התורה. לזכור ולהפנים שאלוקים בורא העולם, מנהיג אותו בדרך הטובה ביותר עבורנו.
תקיעת שופר של גאולה
קול צופייך פרשת ניצבים תשפ"א
הרב שמואל אליהו | כ"ג אלול תשפ"א
תיקון המעשים על ידי הדמיון
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח אלול תשס"ח

רעיונות לפרשות נצבים וילך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ט-תשס"א

"המפץ הגדול" היה או לא היה, יהיה או לא יהיה?
הרב יוסף כרמל | אלול תשס"ח
הרב נתנאל יוסיפון
ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין.
מי גוזר ומי מקיים?
תשע"ג
נעים לכם לשאול ולשמוע שתיקה?
אב תשע"ט
מנהיג 'העלייה הראשונה'
ר"ח אייר תשע"ו
אנשי העתיד
אלול תשע"א
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
שלושה שותפים באדם
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דיני פרשת זכור
איך מכינים תה בשבת?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
תיקון ימי השובבי"ם
בדיקת פירות ט''ו בשבט

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר

בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"ד

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר
