בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת הדף היומי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

זמן אכילת מצה בליל הסדר

undefined

הרב עקיבא כהנא

חשוון תשע"ד
2 דק' קריאה
אמר בגמרא (קכ ע"ב) שלדעת ר' אלעזר בן עזריה גם בזמן הזה, יש לאכול את המצה רק עד חצות, כמו שאת הפסח היה ניתן מהדין לאכול רק עד חצות.

הר"ן (על הרי"ף כז ע"ב) מביא ראיות שהלכה כר' אליעזר, ומצד שני ראיות ממשניות אחרות שהלכה כר' עקיבא. ומסיק שבגלל הספק יש להחמיר כדעת ר' אליעזר. ומביא דעה(רא"ש פסחים י, לח) שהלכה כר' עקיבא שאפשר לאכול גם אחרי חצות.

הרמב"ם (חמץ ומצה ו, א) גם הוא פסק שמצוות המצה היא כל הלילה, כדברי ר' עקיבא.המעשה רוקח מקשה מדוע הרמב"ם פסק שניתן לאכול מצה כל הלילה, ומשמע שזה גם לכתחילה, והרי גם לשיטת ר' עקיבא חכמים גזרו שאסור לאכול את הפסח אחר חצות, מכיוון שחוששים שמא ישכח, ויפספס את הזמן, ואם כן ה"ה במצה. ומתרץ שרק בקרבן הפסח שיכול לבא לידי איסור נותר גזרו שיאכלו עד חצות, ולא במצה, שאין איסור להותיר ממנה.

הטור (תעז) כתב שלכתחילה יש לאכול את המצה לפני חצות. וביאר הבית יוסף שיתכן שסבר כר' עקיבא, אך למד שיש תקנת חכמים גם במצה שלא לאכול אותה אחרי חצות. וכן ביראים (סי' ש) כתב שיש לאכול אפיקומן לפני חצות, משום הרחקה מן העבירה, ולא כשיטת הרמב"ם.

בית הלוי (א, לד) מקשה על הטור שאם בקריאת שמע פסק (בסי' רלה) כרבן גמליאל, שיכול לכתחילה לקרוא קריאת שמע אחר חצות, אלא שאסור לו לעשות מלאכה ולאכול לפני כן, מדוע לגבי מצה פוסק שיש להיזהר לאוכלה לפני חצות? (אף שיש לתרץ שחשש לדעת ראב"ע ולכן הורה לאכול לפני חצות) ומבאר שבדיני קדשים כולם מודים שיש גזירה, ואם כן אכילת אפיקומן שהיא כנגד קרבן הפסח (כמו שמוכח בדף קכ ובסי' תעח לגבי שינה באמצע אכילת אפיקומן) יש לכתחילה לאוכלו לפני חצות. מעניין שלפי דבריו עיקר העניין של אכילה לפני חצות היא על האפיקומן, ולא על מצת המצווה. אמנם, הב"ח כתב (תעז, ד) שאף שדין זה להיזהר לאכול לפני חצות עיקרו נאמר לגבי מצה עצמה, שיוצא בה ידי חובה, ולא לגבי אפיקומן, כתב הטור דין זה לגבי אפיקומן, כיון שגם האפיקומן צריך להיזהר לאכול אותו לפני חצות.
מנחת יצחק (ט, מח) כותב שדין אכילת האפיקומן אינו באותה רמת חומרא כמצוות מצה ראשונה שצריכה להיות לפני חצות, שהרי כאן קיים כבר את מצוות המצה, ולמרות זאת כיוון שלכתחילה כתב שו"ע לאכול אפיקומן לפני חצות, אין לאכול אחרי חצות. אבל במקרה שאין ברירה יכול לאכול אפיקומן אחרי חצות, גם לפי שיטת ראב"ע, שהרי רבה בגמרא דיבר על מצה שיוצא בה ידי חובתו.

האבני נזר (או"ח שפא) כתב שאדם שהגיע לאכילת מצה כמה דקות לפני חצות, ורוצה לאכול את הסעודה אחרי אכילת המצה. יאכל מצה, ואחריה סעודה אחרי חצות, ולאחר מכן את האפיקומן, ויעשה תנאי במצה הראשונה שאוכל, שאם שיטת ר' עקיבא היא הנכונה, הוא רוצה לצאת באפיקומן שאחר חצות, ואם לא כוונתו שהמצה הראשונה שאוכל קודם חצות תחשב אפיקומן.
אמנם לדעת המנחת יצחק אין צריך כאן תנאי, אלא יאכל את המצה כרגיל לפני חצות, ויצא בה ידי חובת מצה, כי עליו נאמר עיקר דין שצריך לפני חצות, ואת האפיקומן אחרי חצות, ויוצא בו ידי חובת זכר לפסח לשיטת ר' עקיבא, וכ"כ בתשובות והנהגות (ב, רלט; לגבי דברי האבני נזר דנו גם מכיוונים אחרים האגרות משה ה, לח, אות ח ועוד אחרונים).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il