בית המדרש

  • מדורים
  • הרב אברהם שפירא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל

מתוך כנס אזכרה לרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל

ה' אמר אני עושה

אמר לי: כל השבוע תטריד אותי, רק לא ביום שלישי. מה יש לכבודו יום שלישי? אני צריך להכין שיעור לישיבה! אמרתי לו: זה שיעור, תוך שעה, שעתיים... יום שלם?! ענה לי: אני צריך להתייגע

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

ג' חשוון תשס"ח
3 דק' קריאה 25 דק' צפיה
הגמרא במסכת מגילה (ט"ו) אומרת כך:
"ביום ההוא יהיה ד' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה וגו'. מאי לעטרת צבי ולצפירת תפארה? לעושין צביונו ולמצפין תפארתו. יכול לכל? תלמוד לומר לשאר עמו, למי שמשים עצמו כשיריים. ולרוח משפט, זה הדן את יצרו. וליושב על המשפט, זה הדן דין אמת לאמתו. ולגבורה, זה המתגבר על יצרו. משיבי מלחמה, שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה. שערה, אלו תלמידי חכמים שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות..."

אם היינו לוקחים את הקטע הזה של הגמרא, ורוצים להלביש אותו על תלמיד חכם אחד שבדורנו, אני לא יודע אם הייתי מוצא תלמיד חכם כמו המנוח שעסוקים אנחנו בכבודו. כל קטע וקטע מדברי חז"ל אלה, כאילו 'לבוש לבשתי ותלבישני', מתאים בלבוש שלו לרב שאנחנו עסוקים בכבודו עכשיו:
לשאר עמו - למי שמשים עצמו כשיריים. ולרוח משפט - זה הדן דן דין אמת לאמיתו. שואלים התוספות מה זה 'דן דין אמת לאמיתו'? לאפוקי דין מרומה. מורי ורבותי! מי שלא ישב איתו בדין, לא ידע מה זה 'דן דין אמת לאמיתו'. דין אמת לאמיתו, פירושו של דבר, יש דין שנראה דין, אבל לעומק - זה דין אמת לאמיתו. אומרים חז"ל: לאפוקי דין מרומה. דין מרומה, פירושו של דבר צריך לחקור ולחקור ולדרוש, לא סתם לפסוק הלכה, לא סתם לפסוק דין. אילו היה רוצה לכתוב פסק דין, המנוח, היה יכול להתחיל ממסכת ברכות ועד סוף מסכת נידה, ולהביא את כל ההוכחות שמתאימים לנושא הזה עצמו, אבל הוא לא עשה את זה, ולקח מכל מקום ומקום את התמצית וכתב. אם תיקחו חלק מהתשובות שלו תראו. יבואו עוד חוקרים ויחקרו על התשובות שלו, יעשו מכל תשובה ספר, מכל איזה חלק מתשובה גיליון שלם, בעומק שירד לעומקה של דינא.
'נושאים ונותנים במלחמתה של תורה'. היה מתווכח, מלחמתה של תורה, באש להבה היה מתווכח, אבל 'שערה', הכל היה במידה, בחכמה, בתבונה, בדעת, שערה. לדעת כל דבר ודבר בצורה המדוייקת ביותר.
היה מקרה, ברור שאני לא מזכיר שמות, היה איזה דיין שגרם לו אי נעימות. בא הדיין הזה, ביקש לעלות דרגה. אז בא ביקש ממני שאני אשפיע על כבוד הרב שיעלה אותו דרגה. אמרתי לו: תשמע, אם אני אלך הוא לא יתן לך, אם אתה תלך הוא יתן לך. אמר: איך אני אלך אליו, אני עשיתי לו צרות? אמרתי לו: אני אומר לך, תלך אליו תראה. הלך אליו, אמר לו. רק התחיל מילה, אמר לו הרב המנוח: שמע, אני יודע, אתה רוצה להיכנס למקום כזה וכזה, אני אתן לך את זה. אתה רוצה, תקבל את זה. זה 'המתגבר על יצרו', מתגבר על יצרו פירושו של דבר בהגיון זה לא היה צריך להיות ככה, הוא אומר: לא, הוא בא ורוצה וצריך, אני נותן לו.

כשישבנו בבית הדין הגדול, אחר כך ישבנו ביחד, אמר לי: כל השבוע תטריד אותי, רק לא ביום שלישי. מה יש לכבודו יום שלישי? אני צריך להכין שיעור לישיבה! אמרתי לו: זה שיעור, תוך שעה, שעתיים... יום שלם?! ענה לי, אני צריך להתייגע ולעבוד לחזור ולשנן, וגם כן לומר את הדברים האלה לפני אחד מהבנים, עוד הפעם לחזור, עד שהדברים שלי יהיו ברורים, כשאני אעמוד לדבר לפני התלמידים, שהדברים יהיו ברורים כשמש. זה יגיעה של תורה. עמל של תורה. כשכתוב "אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם", אומר רש"י: אם בחקותי תלכו- להיות עמלים בתורה, להיות עמל, עמל עם התורה, להתייגע בתורה, זה דבר חשוב מאד.
אבל, איך כתוב כאן, 'שם עצמו כשִירַיִים', בישיבה, בבית דין - תקיפות. דבר אישי שלו - כלום, לא מעניין אותו, לא אכפת לו, כשיריים, אין לו שום חשיבות בדבר הזה. אין לו שום אהבה בדבר הזה כלל. אדם יכול להתהפך מעוז וגבורה של תורה לשיריים?! מה זה, זה מין רדיו שאפשר ללכת מגל אל גל?! זה כח, אדם שיודע כמה אני צריך להיות חזק, כמה אני צריך להיות רך. כמה אני צריך להיות תקיף, כמה אני צריך להיות חלש. כמה אני צריך להיות ככה וכמה אני צריך להיות ככה, הכל לפי רוב המעשה.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il