פרק א'

וְאָשׁוּב אֶל כַּוָּנָתֵנוּ בְּחֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ, וְאֹמַר:

החלק הזן
הַחֵלֶק הַזָּן - מִמֶּנּוּ הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁך: וְהַמַּחֲזִיק, וְהַמְעַכֵּל, וְהַדּוֹחֶה הַמּוֹתָרוֹת•, וְהַמְגַדֵּל, וְהַמּוֹלִיד הַדּוֹמֶה, וְהַמַּבְדִּיל הַלֵּחוֹת• עַד שֶׁיַּפְרִישׁ מַה שֶּׁרָאוּי לְהִזּוֹן בּוֹ וּמַה שֶּׁרָאוּי לִדְחוֹתוֹ. וְהַדְּבָרִים עַל אֵלּוּ הַשִּׁבְעָה כֹּחוֹת•, וּבַמֶּה יִפְעֲלוּ, וְאֵיךְ יִפְעֲלוּ, וּבְאֵילוּ אֵיבָרִים פְּעֻלָּתָם יוֹתֵר נִרְאֵית וְיוֹתֵר גְּלוּיָה, וּמַה מֵּהֶם נִמְצָא תָּמִיד, וּמַה יִּכְלֶה מֵהֶם בִּזְמָן קָצוּב - זֶה כֻּלּוֹ קָשׁוּר לִמְלֶאכֶת הָרְפוּאָה, וְאֵין צֹרֶךְ בּוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

החלק המרגיש

שמונה פרקים לרמב"ם (50)

בשביל הנשמה

add_alert

20 - לימוד שבועי באמונה ז- יג כסלו

21 - פרק א'

22 - פרק א' חלק ב

טען עוד

וְהַחֵלֶק הַמַּרְגִּישׁ - מִמֶּנּוּ הַכֹּחוֹת הַחֲמִשָּׁה, הַמְפֻרְסָמִים אֵצֶל הֶהָמוֹן: הָרְאִיָּה, וְהַשְּׁמִיעָה, וְהַטַּעַם, וְהָרֵיחַ, וְהַמִּשּׁוּשׁ, וְהוּא נִמְצָא• בְּכֹל שֶׁטַח הַגּוּף, וְאֵין לוֹ אֵיבָר מְיֻחָד כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְאַרְבַּעַת הַכֹּחוֹת.

החלק המדמה
וְהַחֵלֶק הַמְדַמֶּה - הוּא הַכֹּחַ אֲשֶׁר יִזְכֹּר רִשּׁוּמֵי הַמּוּחָשִׁים• אַחַר הֵעָלְמָם מִקִּרְבַת הַחוּשִׁים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּם, וְיַרְכִּיב קְצָתָם עִם קְצָתָם, וְיַפְרִיד קְצָתָם מִקְּצָתָם. וּלְפִיכָך יַרְכִּיב זֶה הַכֹּחַ מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגָם - דְּבָרִים שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָם כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, כְּמוֹ שֶׁיְּדַמֶּה הָאָדָם סְפִינַת בַּרְזֶל רָצָה בָּאֲוִיר, וְאָדָם שֶׁרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם וְרַגְלָיו בָּאָרֶץ, וְחַיָּה בַּעֲלַת אֶלֶף עֵינַיִם, עַל דֶּרֶך מָשָׁל, וְהַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַנִּמְנָעוֹת, יַרְכִּיבֵם הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה וְיַמְצִיאֵם בַּדִּמְיוֹן. וְכָאן טָעוּ 'הַמְדַבְּרִים•' הַטָּעוּת הַמְגֻנָּה הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר בָּנוּ עָלֶיהָ פִּנַּת הַטְעָיָתָם• בַּחֲלֻקַּת הַמְחֻיָּב וְהָאֶפְשָׁר וְהַנִּמְנָע•. שֶׁהֵם חָשְׁבוּ, אוֹ הֵבִיאוּ בְּנֵי אָדָם לַחְשֹׁב, כִּי כֹּל מְדֻמֶּה – אֶפְשָׁר•, וְלֹא יָדְעוּ שֶׁזֶּה הַכֹּחַ יַרְכִּיב דְּבָרִים שֶׁמְּצִיאוּתָם נִמְנַעַת, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ.

___________________________________

הַדּוֹחֶה הַמּוֹתָרוֹת – מפנה את הפסולת שבגוף. הַלֵּחוֹת – הנוזלים שבגוף האדם. הַשִּׁבְעָה כֹּחוֹת – המושך והמחזיק וכו' הנזכרים לעיל. וְהוּא נִמְצָא – חוש המישוש. רִשּׁוּמֵי הַמּוּחָשִׁים – הנקלט על ידי חמשת החושים. הַמְדַבְּרִים - כת פילוסופים ערבים. בָּנוּ עָלֶיהָ פִּנַּת הַטְעָיָתָם – ביססו את שיטתם על טעות זו. בַּחֲלֻקַּת הַמְחֻיָּב וְהָאֶפְשָׁר וְהַנִּמְנָע – אפשר לחלק את המציאות לשלוש קבוצות: דברים שמוכרחים להיות קימים בעולם, דברים שיתכן שיהיו ויתכן שלא יהיו, דברים שלא יתכנו במציאות. כֹּל מְדֻמֶּה אֶפְשָׁר – כל דבר שעולה בדמיון יתכן שישנו.


ביאורים
חמישה חלקים יש לה לנפש. שלושת החלקים הראשונים אותם מונה הרמב"ם הם הזן, המרגיש והמדמה :
חלק הזן הוא הכוח הטבעי שבאמצעותו הגוף פועל ומתפקד באופן טבעי. כוח זה דומה לכוח שיש בכל בעל חי. כוח אינסטינקטיבי ו'עיוור' שלא תלוי בבחירתו של האדם.
חמשת החושים, החלק המרגיש, הם הקומה הבאה. באמצעותם אנו קולטים את כל המציאות שסביבנו, בין מקרוב, כמו בחוש המישוש, ובין ממרחק גדול יותר, כמו בחוש הראייה. החלק המרגיש כבר נתון לבחירתנו.
החלק הבא, הוא הדמיון , החלק המדמה . כוח זה עושה שתי פעולות; א. קליטה וזיכרון – החושים נפגשים עם תופעות ואירועים שונים. העין רואה, האוזן שומעת. אך מיד לאחר שהאירוע מסתיים – המפגש בינו לבין האדם נגמר, והוא מתפוגג. חוש הדמיון מאפשר לאדם להמשיך את האירוע או החוויה בתוך נפשו. הוא 'רושם' בתוך הנפש את המקרה ומאפשר לאדם להעלות אותו מחדש. ב. עיבוד – כוח הדמיון לוקח את האירועים שנצרבו בתוך הנפש ומחבר אותם אחד לשני. בתוך הנפש יכולים לצוץ ולעלות אירועים שכלל לא קרו אלא נוצרו על ידי דמיונו של האדם.
מה מטרתו של כוח הדמיון? מדוע הוא כה מרכזי עד כדי שהוא נחשב לאחד מחמשת כוחות הנפש? כוח הדמיון מרכזי מאוד מכיוון שרק באמצעותו אנו יכולים להתמודד עם אירועים שיתרחשו בעתיד. כאשר מתרחש אירוע שדומה לאירוע שחווינו בעבר, הדמיון מעלה אותו לפנינו ואנו יכולים לקבל החלטות נכונות לאור ניסיון העבר. בנוסף לכך, רק בזכות כוח הדמיון אנו יכולים ליצור מציאות חדשה שלא הייתה קודם לכן ובעזרתה לתקן ולהפוך את העולם לטוב יותר. לכן מכוחו של כוח הדמיון מגיעים החלומות הגדולים אשר דוחפים את כל האנושות להתקדם. המדברים חשבו שאם הקב"ה נתן לכוח זה כל כך משמעות – אם כן לא יתכן שיתן לו לטעות. ממילא חשבו שכל מה שהאדם מדמיין הוא נכון. הרמב"ם עוקר טעות זו. לא הדמיון יוצר מציאות אלא האדם בפעולותיו ובבחירתו.

הרחבות
מהו החלק האלוהי של נפש האדם לפי הרמב"ם?
וְאָשׁוּב אֶל כַּוָּנָתֵנוּ בְּחֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ. הרמב"ם מתחיל למנות את חלקי הנפש, אולם מהו החלק בנפש האדם המייחד אותו משאר הבריאה? " והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו, ועל צורה זו נאמר בתורה 'נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" [הלכות יסודי התורה ד, ח; וכן במורה נבוכים א, א]. הדעת, יכולתו של האדם להפנים השגות רוחניות ולהתעלות, זהו צלם אלוהים שבאדם! כוח זה הינו השילוב המופלא בין כל חלקי הנפש אותם מונה הרמב"ם, החל מהכוח השכלי – המשיג את האמת הרוחנית והיא מתפרטת ומשתלבת בחייו עד שאפילו האכילה של האדם – בכוח הזן מרוממת מאכילת הבהמה, שהרי האדם מתקין את מזונותיו (ראה פסחים קיח., מאמרו של רבי יהושע בן לוי).
איפה ה'אנושיות' של כח הזן?
הַחֵלֶק הַזָּן. הרמב"ם מונה את חלק הזן כחלק מחלקי נפש האדם. לאור תובנה זו, שגם כוח הזן הוא חלק בלתי נפרד מ'הנפש האחת', הלכות כשרות למשל, מקבלות משמעות חדשה. מערכת העיכול של האדם היא חלק בלתי נפרד מ"צלם אלוהים" שבו. מאכלות אסורות מסבות נזק ל"כח הזן", ובזה הן פוגמות במעלתו הרוחנית הכוללת של האדם. "המאכלות האסורות מכניסים טומאה בלבו ובנפשו של אדם, עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת" [מסילת ישרים יא].
איך בנויה האישיות?
בדומה לרמב"ם, גם המהר"ל מנסח את מבנה האדם כמורכב משלושה חלקים: גוף, נפש, שכל [תפארת ישראל פרק א]. לעומת הרמב"ם, המקובלים משתמשים במונחים: נפש, רוח ונשמה. למרות ההבדלים, ישנו דמיון כללי בין שתי החלוקות: הנפש מקבילה לגוף ולכוח הזן, והנשמה מקבילה לכוח השכלי ולשכל (ראה גם 'אמונות ודעות' ו, ג).

שאלות לדיון
מהם החסרונות והיתרונות בנתינת משקל רב לכוח הדמיון?
איזה כוח מכוחות הנפש שלך היית רוצה לתקן או לפתח באופן מיוחד?