בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • במדבר
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

תפקידם של הלווים למול ברכת יעקב ללוי

"תומיך ואוריך לאיש חסידך" או "בקהלם אל תחד כבודי"

undefined

הרב יוסף כרמל

אייר תשס"ד
2 דק' קריאה
בפרשתנו משה מצווה:
"הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ: וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ ...וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:...וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם: כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי יְקֹוָק" (במדבר ג' ו-יג).

שלשה דברים ניתן ללמוד מכך:
א. בחירת אהרון ובניו הכוהנים קדמה לבחירת הלויים;
ב. הלויים "נתנו" לכוהנים, כדי לעזור להם לבצע את תפקידם;
ג. הלויים קיבלו את התפקידים שהבכורות היו אמורים לבצע, מאז יום היציאה ממצרים. הכתוב לא מפרש, מתי זכו הלויים בתפקידם. אבל רש"י (שם) מסביר "וכשחטאו (הבכורות) בעגל נפסלו, והלווים שלא עבדו עבודה זרה נבחרו תחתיהם". רש"י מתעלם מהשאלה מתי נבחרו הכוהנים. רש"י גם לא מציין כי הלוויה נתנה ללווים כפרס על ההתנהגות בזמן חטא העגל, אלא רק מדגיש, שהבכורות נפסלו בעקבות חטא זה ואז התפנה התפקיד. רש"י לשיטתו כי "אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות (בעקבות חטא העגל), וביום הכיפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן" (רש"י שמות ל"א יח). יתכן ולשיטת רש"י הציווי על הקמת המשכן הוא תוצאה של חטא העגל, אבל בחירת הלויים איננה תוצאה ישירה של מעשיהם בזמן משבר זה.

השוואה בין יחסו של יעקב אבינו לבנו לוי לבין ברכת משה לשבט זה מעוררת את השאלה מה פשר השינוי הקוטבי. שהרי, יעקב פוסל את הלויים מתפקידי הנהגה "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם:... אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מ"ט ה-ז). משה לעומתו משבח את רמתם הרוחנית " תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה:...כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ: (דברים ל"ג ח-ט) (עיין שם באבן עזרא שטוען שאין כל רמז בכתוב להתנהגות הלויים בזמן חטא העגל, אומנם הוא מתרץ את הסתירה לכאורה בכך שיעקב מדבר על לוי ובניו ומשה מדבר רק על אהרון ובניו הכוהנים). אפשר לתרץ בשני כיוונים א. הלויים שנדחו בידי יעקב קורבו על ידי משה כיוון שמסרו נפשם בזמן חטא העגל למען קדושת שמו יתברך. לפי זה משה מבטל את גזרת יעקב; ב. משה ממשיך בכיוון של יעקב ומחפש את הדרך לשלב את הלויים כך שלא יהוו סכנה, אלא יביאו תועלת. יתכן וכך צריך להסביר את שיטת רש"י. היחס בין ברכת יעקב לבניו וברכת משה לשבט לוי הוא זה. הבחירה בכוהנים היא מוקדמת ואיננה תלויה בבחירת הלויים. בחירתה של משפחה אחת מתוך השבט שנדחה מהנהגה על ידי יעקב, איננה מהווה בעיה. רק כאשר נבחר כל השבט למרות הדחייה צריך להסביר את הסיבה. הפסוק בפרשתנו מסביר כי הכוהנים היו זקוקים לעזרה. בחירת הלווים איננה ביטול דברי יעקב אלא המשך התיקון, מנהיגים הם לא יהיו. תיקון חטאו של לוי שניסה להנהיג נגד דעתו של יעקב אביו הוא בכך ששבטו משרת את הכוהנים ועוזר להם כמנהיגים הרוחניים של ישראל. מתי נפתח "חלון ההזדמנויות" שלהם? כאשר הבכורות שהיו אמורים לבצע עבודות אלה נפסלו. המימוש בא אחר כך, ימים רבים אחרי חטא העגל, כאשר נצטוו על המשכן.

הבה נתפלל כולנו כי הלווים יחזרו לשירותם והכוהנים לעבודתם.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il