בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה

על "וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה" ועל שֶּׁמֶשׁ

undefined

הרב יוסף כרמל

תשע"ד
2 דק' קריאה
מכת החושך הינה המכה שלפני האחרונה. מצינו בחז"ל כמה פירושים עיקריים המסבירים את מטרתה.
במדרש אגדה מובא: "ולמה הביא עליהם חשך, לפי שהיו בישראל, רשעים גמורים, שהיו ממונים פטרונין מן המצריים. והיה להם שם גדול ועושר גדול, ולא היו רוצים לצאת ממצרים, אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מביא עליהם מכה בפרהסיא וימותו, יאמרו המצרים כשם שהוא מכה אותנו כן מכה את ישראל, לכך הביא החשך, כדי שלא יראו המצריים מפלתם של אותם הרשעים". (מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת בא פרק י).
לפי דעה זו, מטרת מכת החושך הייתה להגן על כבודו של עם ישראל ולהסתיר את עונשם של אותם יהודים ששיתפו פעולה עם המצרים, ועזרו להם להשתרר על עמם ולשעבדו.
במדרש זה מובאת גם דעה נוספת: "אמר לו הקדוש ברוך הוא 'ונתתי את חן העם בעיני מצרים', יהיו ישראלים הולכים אצל המצרים ואומרים להם השאילונו כלי כסף וכלי זהב, והמצריים אומרים להם אין לנו, והוא אומר אני יודע שיש לך, והוא נתון במקום פלוני, ואני ראיתי אותו, ואילו הייתי רוצה ליקח אותו הייתי לוקח כשהיית אסור בימי החשך, וכשהיה שומע המצרי זאת היה מלווה לו, לקיים מה שנאמר ונתתי את חן העם" (שם).
לפי דעה זו, מטרת מכת החושך הייתה לאפשר לישראלים לגלות את מטמוניהם של המצרים.
"אלו ואלו דברי אלקים חיים" ורש"י אכן מביא את שתי הדעות.
דעה שלישית רואה במכה זו עונש, מידה כנגד מידה, על אכזריותם של המצרים וז"ל המדרש: "ומכת החשך למה היא באה, על שהיה המצרי אוחז את העברי ואומר לו עמוד עד שאני אוכל, והנר מונח דולק על ראשך, ולא תזוז לכאן ולכאן, ואם תזוז הריני חותך ראשך בסייף" (פסיקתא, פרק יא).
ננסה להאיר את מכת החושך מזוית נוספת.
הנביא ישעיהו מנבא על מצרים (עיינו גם בדברינו לפרשת בא תשסו) ואלו דבריו בקיצור:
"מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה יְקֹוָק רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיקֹוָק צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת " (ישעיהו י"ט א, יח).
על פי נבואה זו הקב"ה יכה את אלילי מצרים הנמצאים בעיר החרס=החרסה=השמש שתהפוך ל עִיר הַהֶרֶס.
גם הנביא ירמיהו מנבא על חורבנה:
"וְשִׁבַּר אֶת מַצְּבוֹת בֵּית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאֶת בָּתֵּי אֱלֹהֵי מִצְרַיִם יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ" (מ"ג יג).
מרכז אלילי זה, שעבודת השמש תפסה בו מקום מרכזי, נקרא בפי המצרים אַנוּ ובתנ"ך גם און כמו בשמו של חותנו של יוסף "אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן" (בראשית מ"א נ). (היונים קראו לעיר זו הליופוליס). לוח השנה המצרי היה לוח שמשי ו"כהני" עיר זו היו ממונים על קביעתו.

לפי זה, נציע כי מכת חושך מטרתה להראות למצרים, כי גם השמש, על אף עוצמתה וכוחה, נמצאת תחת שלטונו של הקב"ה. ברצותו, הקב"ה מאפשר לשמש להאיר וברצונו אין משמעות לאורה.
אחת המטרות הכלליות של מכות מצרים הייתה ללמד את המצרים והעולם את עיקרי אמונת הייחוד. למכת החושך תפקיד מרכזי בהשגת מטרה זו.

הבה נתפלל כי כל באי עולם יכירו במלכותו של הקב"ה ויבינו כי כל כוחות הטבע הם משרתיו בבחינת
"וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים. (נחמיה ט' ו).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il