עיקרי ההלכות
א. שני טעמים לקריאת פרשת פרה: 1. בזמן שנהג קרבן פסח היו נטהרין מטומאת מת לקראתו- זכר לזה קוראים את הפרשה העוסקת בטהרה. 2. כתפילה לפני הקב"ה שיטהר אותנו ויבנה לנו את בית המקדש ונוכל לעבוד לפניו.
ב. נחלקו הפוסקים האם חיוב קריאת פרשת פרה הוא מדאורייתא או מדרבנן. דעת רוב האחרונים שהחיוב מדרבנן.
ג. 'שלשים יום קודם פסח שואלים ודורשים בהלכות פסח'- לדעת המשנה ברורה זהו חיוב לכל אדם ללמוד הלכות פסח. דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שזהו חיוב לרבנים להשיב לשאלות בענייני פסח לפני שאלות אחרות.

א. פרשת פרה
בשבת זו, שבת לפני שבת 'החודש', נקרא את פרשת 'פרה'1.
שני טעמים נתנו לקריאת פרשת 'פרה' בזמן זה:
1. בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להיטהר לפני הרגל, ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה מטומאת מת, כאשר מתקרב חג הפסח2.
2. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות מאפרה מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. לפיכך קוראים פרשה זו, כדי להתפלל לפניו יתברך שיטהר גם אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש3.
נחלקו הפוסקים האם החיוב לקרוא פרשת פרה הוא מדאורייתא (כמו פרשת זכור) או מדרבנן (כמו פרשיות שקלים והחודש).
לדעת התוספות החיוב הוא מדאורייתא לכן לשיטתם יש להדר בקריאה זו ולדקדק בה כדרך שאנו מדקדקים בפרשת זכור4.
אך לדעת רוב הפוסקים החיוב הוא רק מדרבנן5.

ב. חובת לימוד הלכות פסח שלושים יום קודם לחג
במסכת פסחים למדנו, "שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום"- כלומר יש חיוב ללמוד הלכות פסח שלשים יום לפני פסח.
מאידך במסכת מגילה למדנו, "משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בהלכות פסח בפסח, חג בחג, עצרת בעצרת", אבל לא שלשים יום קודם לחג. כיצד מתיישבת הסתירה?
הבית יוסף מתרץ שלשה תירוצים:
א. כוונת הגמרא בפסחים היא לא להטיל חיוב ללמוד הלכות פסח שלשים יום קודם, אלא להורות שבשלשים הימים שלפני הפסח, ישנה עדיפות לענות לשאלות בהלכות הפסח לפני הלכות אחרות.
ב. מאחר והלכות פסח מרובות, יש ללומדם שלשים יום קודם פסח. תקנת משה מתייחסת ללימוד טעמי החג וטעמי הלכותיו ולא להלכות עצמן.
ג. מאחר ובזמן שנהג קרבן פסח לקחו אותו שלשים יום קודם על מנת לבקר אותו ממומים, תקנו חז"ל ללמוד הלכות באותו זמן.
למעשה נחלקו ראשונים ואחרונים האם יש חיוב ללמוד את הלכות פסח שלושים יום לפני החג או שלא.
דעת המשנה ברורה שיש בזה חיוב. לעומתו, פסק הגר"ע יוסף שאין חיוב לכל אדם ללמוד את ההלכות, אך הרבנים מורי ההוראה, חייבים לדעת את ההלכות, להשיב לשאלות בהלכות פסח בתקופה זו (לפני שמשיבים לשאלות אחרות) וללמד ולפרסם את ההלכות6.