בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • מסעי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

מסעות המדבר ומסעות הדורות כולן

מדוע דור המדבר גרוע לכאורה מבאי הארץ? מסע בני ישראל במדבר היה נס גלוי ובהליכות האדם הניסים הם נסתרים; כאשר אדם הולך למקום מסוים ועושה זאת על פי התורה נחשב לו כמסעות בני ישראל במדבר.

undefined

הרב דוד דב לבנון

תשנ"ח
3 דק' קריאה
באי הארץ מול דור המדבר
מובא בגמ' (שבת נג):
"ת"ר מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק, ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו. אמר רב יוסף בא וראה כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה. א"ל אביי: אדרבה! כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית".

ולכאורה מי שנעשה לו נס הוא בעל מופת ומה גריעותו? נראה לומר שמזונותיו של אדם נתנים לו ע"י הקב"ה בעצמו, כמו שאמרו בתחילת מסכת תענית "במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה" לא ניתן לידי שליח אלא ישירות מהקב"ה, וכל זה כדי שהאדם ירגיש קשור להקב"ה, וידע שהוא מנהיג העולם. וכך באר רשב"י מדוע הקב"ה הוריד מן בכל יום "אמר להם: אמשול לכם משל למה הדבר דומה: למלך בשר ודם שיש לו בן אחד, פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה ולא היה מקביל פני אביו יום יום, אף ישראל מי שיש לו ארבעה וחמישה בנים היה דואג ואומר שמא לא ירד מן למחר, ונמצאו כולם מתים ברעב, נמצאו כולם מכוונים לבם לאביהם שבשמים" (יומא ע"ו.), ואמרו בגמ' פסחים (קי"ח.) "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" ופירש רשב"ם "ונפקא מינה למבעי רחמי", היינו שהקושי של הקב"ה לתת לאדם מזונות הוא שמא לא יכיר בטובה שעושה לו, ולא יקביל פני אביו שבשמים, אבל מי שיודע זאת ירבה ברחמים וכך יקבל מזונותיו.

ולפי זה מובן מדוע גרוע האדם שנשתנו לו סדרי בראשית, מפני שלא הגיע בעצמו להכרה בהקב"ה, לראות איך הוא נותן מזונות לכל ברייה בעולמו, והיה צריך לשנות לו סדרי בראשית כדי שיראה את הנס ויוכח בדבר. וכך מסיימת הגמ' שם: אמר רב יהודה בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם, שנשתנו עליו סדרי בראשית אמר רב נחמן: תדע, דמתרחש ניסא ולא איברו מזוני".

ולפי זה יוצא שדור המדבר היה גרוע מבאי הארץ, שהיה צריך לעשות לו נסים כדי שיכיר בקב"ה, וגדולים הם באי הארץ שמקיימים "שכון ארץ ורעה אמונה", שמרגישים בהנהגת ה' אותם כרועה עדרו ומאמינים בו.

זה שאמרו חז"ל במדרש (במד"ר כג, א') "אלה מסעי בני ישראל-זש"ה: "נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן", מה נחית? נוטריקון הוא: נחית, ר"א אומר ניסים עשית עמהם, חיים נתת להם, ים קרעת להם, תורה נתת להם, וע"י מי? ע"י משה ואהרן". כלומר כל המסעות האלו היו כרועה שרועה את עדרו, בכוחות של מעלה. ומזה עליהם ללמוד שגם בכניסתם לארץ "לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם"(דברים ח').

מה יעשה נרדף?
מובא (במד"ר כג, א) "הלכה מי שהיה נרדף מן הגויים או מן הליסטים מהו שיחלל את השבת כך שנו רבותינו מי שהיה נרדף מן הגויים או מן הליסטים מחלל את השבת בשביל למלט את נפשו וכך אנו מוצאין בדוד כשביקש שאול להרגו ברח ממנו ונמלט אמרו רבותינו מעשה שבאו לגדולי ציפורי כתבים רעים מן המלכות הלכו ואמרו לר' אלעזר בן פרטא רבי כתבים רעים באו לנו מן המלכות מה אתה אומר נברח והיה מתיירא לומר להם ברחו ואמר להם ברמז ולי אתם שואלים לכו ושאלו את יעקב ואת משה ואת דוד מה כתיב ביעקב (הושע יב) ויברח יעקב וכן במשה (שמות ב) ויברח משה וכן בדוד (ש"א שמואל א' י"ט) ודוד ברח וימלט וכה"א (ישעיה כו) לך עמי בא בחדריך אמר להם הקב"ה וכאלו כל גדולי עולם יראו וברחו מן שונאיהם כל אותן מ' שנה שעשיתם במדבר לא הנחתי אתכם לברוח אלא הייתי מפיל שונאיכם לפניכם במה שהייתי עמכם ולא עוד אלא כמה נחשים וכמה שרפים וכמה עקרבים היו שם שנא' (דברים ח) נחש שרף ועקרב ולא הנחתי אותם להזיק אתכם לכך אמר הקב"ה למשה כתוב את המסעות שנסעו ישראל במדבר כדי שיהיו יודעים מה נסים שעשיתי להם מנין ממה שקרינו בעניין אלה מסעי".

לכאורה פשיטא שפקוח נפש דוחה שבת, ומה מקום לספק זה? ועוד מה הסיבה שהיה מתירא לומר להם ברחו, אם זה פקוח נפש? נראה שבמקום ספק היה מקום לומר שיבטח בה' ולא יברח, קמ"ל שצריך לנהוג בדרך הטבע, כמו שמצאנו שגדולי עולם ברחו כאשר היו בסכנה ולא סמכו על הנס.

וצריך להבין עוד מה באו חז"ל למדנו כאן על מסעות בני ישראל , הלא פשיטא שהיו נסים גדולים במדבר, ואין להשוות זאת למצבים המסופקים שבהם שאלו החכמים אם לברוח או לאו?

ונראה לומר שבאו ללמדנו שלכל מקום שאדם הולך, אם עושה זאת על פי התורה הרי זה כמסעות בני ישראל במדבר שהיו עלפי ה' יחנו ועל פי ה' ייסעו אלא ששם היה נס גלוי, ובכל הליכות אדם הניסים הם נסתרים, ואם ההלכה אומרת לו "ברח", הרי הוא נוסע ע"פ ה', וכמו שהיו מ"ב ערי הלויים שהיו קולטות את ההורג בשגגה שיוכל לגלות אליהם, ללמדך שגם הבורח לאותם מ"ב ערים הרי הוא עושה כמסעות בני ישראל במדבר. ועל ערי המקלט אמרו חז"ל "יורה חטאים בדרך- אם לחטאים יורה (לגולים לערי מקלט) ק"ו לצדיקים".

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il