1. כיצד מסביר רש"י את שני צדדי הספק האם נשים מחויבות בברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן?
__________________________________________________________________________________________________________
2. מה שואל תוספות ד"ה נשים על רש"י וכיצד הוא מבאר את צדדי הספק?
__________________________________________________________________________________________________________
3. עיין ברשב"א המובא לקמן ושים לב שהקשה קושיה אחרת מתוספות [למעיינים: נסו לשער מדוע קושית תוס' לא קשה לו].
כתוב מה הקשה, מה תירץ, והאם זה יכול להסתדר עם רש"י או תוספות.

אליבא דהלכתא ברכות (10)

הרב ישראל שווץ

add_alert

4 - הפסק בקריאת שמע וברכותיה

5 - חיוב ברכת המזון לנשים ודין 'ערבות' בין נשים לגברים

6 - טבילה לבעל קרי

טען עוד

ואם תאמר, אם כן אף בעבדים וגרים כן שאף הן לא נטלו חלק בארץ, וליבעי מיניה נשים ועבדים וגרים. וי"ל דשאני גרים שהם זכרים ושֵם זכרים נטלו חלק בארץ.
__________________________________________________________________________________________________________
4. עיין ברמב"ם בפרק ה מהלכות ברכות וכתוב כיצד למד את המסקנה ההלכתית של הסוגיה [למעיינים: השוו לשון השו"ע קפו, א]:
נשים ועבדים חייבין בברכת המזון, וספק יש בדבר אם הן חייבין מן התורה לפי שאין קבוע לה זמן או אינם חייבין מן התורה, לפיכך אין מוציאין את הגדולים ידי חובתן
__________________________________________________________________________________________________________
5. לפני כארבע מאות שנה חי תלמיד חכם גדול בהונגריה בשם רבי אפרים הכהן, מחבר שו"ת 'שער אפרים' וחברו של הש"ך, שהקשה קושיה שכולם עוסקים בה בסוגיה שלנו.
בסימן יא' בשו"ת שלו הוא מקשה מדוע הגמרא אומרת שהנ"מ אם ברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן לנשים היא להוציא רבים ידי חובתן, שתגיד שהנ"מ היא לחזור בספק, שבדאורייתא חוזרים ובדרבנן לא.
כתוב כיצד עונה הצל"ח למסכת ברכות על שאלה זו.
הקשה בתשובת שער אפרים [סי' י"א] למה לא אמר נפקא מינה שאם היא מסופקת אם בירכה ברכת המזון, שאם היא דאורייתא צריך לברך דספק דאורייתא לחומרא, ואם היא מדרבנן אינה צריכה לחזור ולברך. וזה שנים רבות הקשה אותי קושיא זו אחד מתלמידיי מק"ק יאמפאלא, והשבתי לו כי ברכת המזון שלש ברכות יש בו, וכולהו כתיבי בתורה כמבואר לקמן דף מ"ח ע"ב, ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן, על הארץ זו ברכת הארץ, הטובה זו בונה ירושלים. ואמנם הני תלתא לא בזמן אחד ויחד נתקנו אלא בזמנים חלוקים, כמפורש שם משה תיקן ברכת הזן ויהושע ברכת הארץ דוד ושלמה ברכת ירושלים, וא"כ כבר נתייסדה ברכת הזן קודם שנכנסו לארץ. ועד כאן לא נסתפקו כאן בנשים אם מדאורייתא אם מדרבנן אלא בברכת הארץ, אי מטעם שלא נטלו חלק בארץ ואי מטעם ברית ותורה לרש"י ולתוס' לכל מר כדאית ליה, אבל בברכת הזן ודאי שחייבות מן התורה, וא"כ אם מסופקות אם ברכו ברכת המזון או לא עכ"פ חייבות בברכת הזן שהיא ספק דאורייתא, וכיון שחייבים לברך ברכה ראשונה שוב חייבים לברך כל הברכות כתיקון חכמים עד כאן לא נסתפקו כאן בנשים אם מדאורייתא אם מדרבנן אלא בברכת הארץ, אי מטעם שלא נטלו חלק בארץ ואי מטעם ברית ותורה לרש"י ולתוס' לכל מר כדאית ליה, אבל בברכת הזן ודאי שחייבות מן התורה, וא"כ אם מסופקות אם ברכו ברכת המזון או לא עכ"פ חייבות בברכת הזן שהיא ספק דאורייתא, וכיון שחייבים לברך ברכה ראשונה שוב חייבים לברך כל הברכות כתיקון חכמים.
__________________________________________________________________________________________________________
6. מהי ההברקה המדהימה של הרב עובדיה זצ"ל (יחוה דעת חלק ו סימן י) ליישב את קושיית השער אפרים?
לא שייך לומר ספק ברכות להחמיר אי ברכת המזון דאורייתא, דנהי דקימא לן ספקא דאורייתא לחומרא, הני מילי באופן שלא יפגע באיסור תורה בקום ועשה, מה שאין כן לענין ברכה דהוי בשב ואל תעשה לא שייך לומר כן, אלא מספקא אמרי' שב ואל תעשה עדיף.
__________________________________________________________________________________________________________
7. אישה שאכלה שיעור שביעה ומסופקת האם ברכה ברכת המזון האם תחזור מספק? ענה לפי הצל"ח, לפי הרב עובדיה, ולפי המ"ב:
כתב בשאגת אריה אישה שאכלה כדי שביעה ונסתפקה אם בירכה חייבת לברך, עי"ש טעמו, וכן הסכים בחיי אדם ובמגן גבורים, אכן בחידושי רבי עקיבא אייגר וכן בברכי יוסף פסקו שאינה צריכה לחזור ולברך, וכן מצדד בפרי מגדים, ומכל מקום נראה דהרוצה לסמוך על דעת שאגת אריה וסייעתו אין למחות בידו.
__________________________________________________________________________________________________________
8. עיין בדברי הרא"ש כאן בסימן יג:
ולא אפשיטא הבעיא הלכך נשים אינן מוציאין את אחרים ידי חובתן. ואם תאמר, מאי שנא מהא דאמרי' לקמן בפרק שלשה שאכלו (דף מח א) להוציא את אחרים ידי חובתן עד שיאכל כזית דגן, ובשיעור כזית אינו חייב אלא מדרבנן, ואפילו הכי מוציא אחרים שאכלו כדי שביעה וחייבין מן התורה. ואם כן באשה נמי אף על פי שאינה חייבת אלא מדרבנן תוציא אחרים שחייבין מן התורה. י"ל דלא דמי, דאיש אף על גב שלא אכל כלום דין הוא שיפטור את אחרים, דכל ישראל ערבים זה בזה, אלא מדרבנן אמרו שלא יברכו ברכת הנהנין בלא הנאה, לפיכך כשאכל כזית אף על פי שאינו נתחייב אלא מדרבנן מוציא את אחרים שאכלו כדי שביעה. שערב הוא בעבורם ועליו הוא להצילן מן העון ולפטור אותן מן המצות. אבל אשה אינה בכלל הערבות לכך אינה מוציאה אלא מי שחיובו מדרבנן:
א. כיצד מכריע הרא"ש בספק של הגמרא?
ב. _______________________________________________________________________
ג. מה מקשה הרא"ש על הכרעה זו מהגמרא בדף מח?
ד. ______________________________________________________________
ג. כיצד מתרץ?
______________________________________________________________________________________________
ה. מה היסוד הכללי שעולה מדברי הרא"ש?
ו. _______________________________________________________________________

9. הנודע ביהודה כתב חיבור על פסקי השולחן ערוך בשם 'דגול מרבבה'.
בהלכות קידוש בשבת (סימן רעא) הוא מסתפק שמא לפי דברי הרא"ש הנ"ל בעל שהתפלל תפילת ערבית בליל שבת בבית הכנסת וחוזר הביתה, לא יכול להוציא את אשתו ידי חובת קידוש!
אם הנשים לא התפללו ערבית, והאיש כבר התפלל ערבית, וא"כ האיש אינו מחויב מן התורה והנשים שלא התפללו חייבות מן התורה, א"כ איך יוצאין בשמיעתן מן האיש, ואף שכל הברכות אף שיצא מוציא היינו מטעם ערבות שכל ישראל ערבים זה בזה, והרי כתב הרא"ש (ברכות דף כ ע"ב) שהאשה אינה בכלל ערבות לכך אינה מוציאה אלא למי שחיובו מדרבנן, ואני מסתפק אם האשה דאינה בכלל ערבות דהיינו שהיא אינה עריבה בעד אחרים, אבל האנשים שקבלו ערבות נתערבו גם בעד הנשים כו', או דילמא כשם שהנשים לא נכנסו בכלל ערבות כך לא קבלו האנשים ערבות בשביל נשים.
באר את שני צדדי הספק של הדגול מרבבה:
______________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________
10. עיין בהגהה היפהפיה של רבי עקיבא אייגר לשולחן ערוך שדחה את דברי הדגול מרבבה ופירש את הרא"ש אחרת:
ולעניות דעתי אין חילוק בין אנשים לנשים לעניין ערבות. ולא מצינו בשום דוכתא דבנשים אין הדין דאם יצא מוציא. והרי גבי ינאי מלכא ומלכתא דכריכי ריפתא בהדי הדדי משמע דאם היה אוכל שמעון בן שטח כזית, שפיר מוציא אותם. והם אם נשים מחויבות בברכת המזון מדאורייתא, איך היה יכול להוציא לאשת ינאי? דהיא מחויבת מדאורייתא ושמעון בן שטח מדרבנן, והא ליכא ערבות! זולת שנאמר דנשים אין ערבים לאחרים אבל אנשים ערביםגם לנשים, ואם כן נפשט ספקו דהגאון הנ"ל.
אבל נראה דכוונת הרא"ש דהערבות היה רק לגבי מי שמחויב במצוה זו הוא ערב גם על אחרים. ואם נשים בברכת המזון דאורייתא באמת אם יצאו מוציאים לאנשים. דכיון שהם שייכים במצוה הזו ישנם גם כן בכלל ערבות. אבל במצוה שאין חייביים בה, דהיינו אם נשים בברכת המזון דרבנן, אין להם דין ערבות במצוה. ובתשובה כתבתי ראיה ברורה לזה מהא דמבואר בסוגיה דמגילה אם חרש שאינו יכול להשמיע לאזנו לא יצא, אין יכול להוציא אחרים, דהוא אינו מחויב בדבר, ובזה יקשה קושית הרא"ש דהא התם מיירי באנשים דישנן בכלל ערבות. אלא על כרחך דאין כוונת הרא"ש לחלק בין נשים לאנשים לענין ערבות, אלא דמי שאינו בר חיוב במצוה זו אינו בכלל ערבות על אחרים.
א. מה מקשה רעק"א על הדגו"מ משמעון בן שטח?
ב. _________________________________________________________________
ג. כיצד הוא כותב שהדגו"מ יישב שאלה זו?
ד. _______________________________________________________________________
ג. לפי רעק"א כשהרא"ש כותב 'אשה אינה בכלל הערבות' הוא לא מתכוון לומר שבכל התורה כולה אין לה ערבות עם אנשים, אלא רק ב _____________________________________________________________________________________________________
ד. ולכן לפי רעק"א גבר שהתפלל יוכל להוציא את אשתו בקידוש כי
___________________________________________________
ה. לסיכום, לפי הדגו"מ דין ערבות (=להוציא אחרים י"ח) תלוי ב ___________________ ולפי רעק"א תלוי ב _________________________.

11. מה הראיה שמביא הגאון הרב צבי פסח פרנק (הר צבי אור"ח קכב) רבה של ירושלים, לדעת רעק"א מהתוספות בו פתחנו?
דאי כהדגו"מ דבכל דין ערבות יש חילוק בין איש לאשה ולא בבר חיובא תליא, א"כ אין מקום לתמיהת התוס' דתיבעי לי' נמי בכהנים ולוים אי מוציאין לאחרים בבהמ"ז, הא כהנים ולוים שאני דפשיטא דמוציאים לאחרים דהא ישנם בדין ערבות, ורק באשה דלית לה דין ערבות מיבעיא לי' אי מוציאין או לא, אלא ודאי דס"ל להתוס' כרעק"א וכשיטתו דדין ערבות תליא בבר חיובא, לכן תמהו שפיר דהך איבעיא גופא הו"ל למיבעיא גם בכהנים ולוים דמה"ט דנשים פטורות גם הם יהיו פטורים, וממילא דיש ספק לענין זה אי מוציאין אחרים או לא.
__________________________________________________________________________________________________________