- הלכה מחשבה ומוסר
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מזג אוויר הפכפך
ראשית האביב תמיד מתאפיינת בהפכפכות של מזג האוויר. אבל עכשיו, לאחר שנכנסנו בשלום לעיצומו של האביב, כבר מובטח לנו חום עקבי למשך חודשים לא מעטים. למרות העיסוק הרב בהתחממות הגלובלית (שנקראת עכשיו שינוי אקלים, הואיל ואין נתונים שמאשרים שהעולם כיום באמת חם יותר מכפי שהיה לפני עשרות שנים), מזג האוויר באופן כללי צפוי למדי: חם בקיץ וקר בחורף. מובן שדרגות החום והקור משתנות מעט מיום ליום, אך באופן כללי אין הרבה גיוון.
כשהתורה מתארת את הטבע, היא אומרת שהחורף והקיץ, הקור והחום הם דברים קבועים שלא נתונים להרבה שינויים ותמורות. לא בכדי אפשר בישראל להחליט בביטחון לערוך בחודשי הקיץ חתונה או כל חגיגה אחרת בחוץ, בלי לחשוש כמעט מעננים או מגשם.
הנביא שמואל הוריד בישראל גשם בחודשי הקיץ כסימן פלאי משמים. ואף על פי כן, למרות כל האמיתות שהזכרנו, כולנו יודעים שיש במזג האוויר שינויים מדי יום ביומו, שינויים שיכולים להתרחש ותמיד מתרחשים. בתוך הוודאות של העקביות הכוללת של מזג האוויר ושל הטבע בכלל, יש תמיד גם שמץ של חוסר ודאות לגבי המחר המיידי. ככלל לא יורד גשם בקיץ במזרח התיכון, אלא שאיכשהו לפעמים זה כן עלול לקרות. ברוכים הבאים לגחמות של קיומנו בעולם הזה.
החיים הם אתגר של איזון בין חוסר הוודאות של המחר המיידי לסדירות הצפויה של האירועים בטבע ובחיי האדם. שיבתו של העם היהודי למצב של ריבונות במולדתו העתיקה, בארץ-ישראל, הייתה בשביל היהודים ודאות צפויה אפילו באלפי השנים של הגלות הארוכה. המחר המיידי היה בלתי ידוע ואפילו מעורר חשש ואימה, אך העתיד, המחר הגדול יותר של ההתחדשות היהודית ותחיית עם ישראל, היה תמיד ודאי.
זאת הייתה ההתגשמות של קיץ נטול גשם בארץ-ישראל, גם אם איכשהו חווינו באותו הרגע ממטרים סוחפים. היכולת להביט אל מעבר למחר המיידי, מעבר למחר המשתנה והמאתגר, ולראות את התמונה הכוללת, את התחזית לטווח רחוק, את העתיד שהובטח לנו, היא המקור הגדול ביותר לחוסנו של העם היהודי וליכולתו לקום על רגליו שוב ושוב.
לא נגזים אם נאמר שזה היה ועודנו המפתח לקיום היהודי מאות ואלפי שנים. מזג האוויר שאנחנו חווים כרגע אמנם הפכפך, מבשר רעות, מסוכן וחסר ודאות במהותו, אך אין שום ספק בלבנו שהקיץ יביא אתו אור שמש וחום.
בדבריהם של נביאי ישראל חוזרת שוב ושוב המטאפורה של אור ושמש כאשר הם מתארים את גאולת עם ישראל מהגלות, מחורבן גשמי ורוחני. מחר אולי יהיה קודר וגשום, אך השמים תמיד יתבהרו בסופו של דבר.
אחת התופעות הדיפלומטיות המוזרות ביותר באירועים מודרניים היא העובדה שבמשך עשרות שנים ממשלות ישראל – ולא משנה אם משמאל, ממרכז או מימין - התאמצו באומץ לב ובאופן עקבי למסור חלקים גדולים מארץ-ישראל לאויב שנשבע להשמיד אותנו, אך משום-מה לא עלה בידה לעשות זאת. מתברר שאין כאן מישהו שרוצה לקבל את ההצעה שלנו, חרף הנדיבות העצומה שיש בה.
התחזית המיידית למחר היא סירוב איתן לכל הצעה. ייתכן שהסיבה היא העובדה שההצעה הזאת אינה מתיישבת כלל ועיקר עם תחזית מזג האוויר הכוללת לקיץ בהיר וחמים לעם היהודי בארצו. כל דבר שאיננו פירוק המדינה שלנו במו ידינו ומעבר אל מחוץ למזרח התיכון – ואני בטוח שיהיו בקרבנו אנשים שלא יהססו לחשוב שמדיניות כזאת היא נבונה ואפילו לטובתנו – ייתקל באטימות, במשא ומתן מדומה, ובסופו של דבר, בסירוב.
נראה שמשמים מתנגדים לפיתרון כזה לסכסוך. לפיכך המשימה שלנו היא להתמודד עם המציאות של מחר מיידי מעונן שאחריו עתיד כללי מואר ושטוף שמש. אולי אפשר להתאים לנו משקפיים נפשיים ורגשיים שיאפשרו לנו לראות היטב מקרוב ומרחוק גם יחד, ואז נהיה מוכנים מתמיד להתמודד עם מזג האוויר שמצפה לנו.
כשהתורה מתארת את הטבע, היא אומרת שהחורף והקיץ, הקור והחום הם דברים קבועים שלא נתונים להרבה שינויים ותמורות. לא בכדי אפשר בישראל להחליט בביטחון לערוך בחודשי הקיץ חתונה או כל חגיגה אחרת בחוץ, בלי לחשוש כמעט מעננים או מגשם.
הנביא שמואל הוריד בישראל גשם בחודשי הקיץ כסימן פלאי משמים. ואף על פי כן, למרות כל האמיתות שהזכרנו, כולנו יודעים שיש במזג האוויר שינויים מדי יום ביומו, שינויים שיכולים להתרחש ותמיד מתרחשים. בתוך הוודאות של העקביות הכוללת של מזג האוויר ושל הטבע בכלל, יש תמיד גם שמץ של חוסר ודאות לגבי המחר המיידי. ככלל לא יורד גשם בקיץ במזרח התיכון, אלא שאיכשהו לפעמים זה כן עלול לקרות. ברוכים הבאים לגחמות של קיומנו בעולם הזה.
החיים הם אתגר של איזון בין חוסר הוודאות של המחר המיידי לסדירות הצפויה של האירועים בטבע ובחיי האדם. שיבתו של העם היהודי למצב של ריבונות במולדתו העתיקה, בארץ-ישראל, הייתה בשביל היהודים ודאות צפויה אפילו באלפי השנים של הגלות הארוכה. המחר המיידי היה בלתי ידוע ואפילו מעורר חשש ואימה, אך העתיד, המחר הגדול יותר של ההתחדשות היהודית ותחיית עם ישראל, היה תמיד ודאי.
זאת הייתה ההתגשמות של קיץ נטול גשם בארץ-ישראל, גם אם איכשהו חווינו באותו הרגע ממטרים סוחפים. היכולת להביט אל מעבר למחר המיידי, מעבר למחר המשתנה והמאתגר, ולראות את התמונה הכוללת, את התחזית לטווח רחוק, את העתיד שהובטח לנו, היא המקור הגדול ביותר לחוסנו של העם היהודי וליכולתו לקום על רגליו שוב ושוב.
לא נגזים אם נאמר שזה היה ועודנו המפתח לקיום היהודי מאות ואלפי שנים. מזג האוויר שאנחנו חווים כרגע אמנם הפכפך, מבשר רעות, מסוכן וחסר ודאות במהותו, אך אין שום ספק בלבנו שהקיץ יביא אתו אור שמש וחום.
בדבריהם של נביאי ישראל חוזרת שוב ושוב המטאפורה של אור ושמש כאשר הם מתארים את גאולת עם ישראל מהגלות, מחורבן גשמי ורוחני. מחר אולי יהיה קודר וגשום, אך השמים תמיד יתבהרו בסופו של דבר.
אחת התופעות הדיפלומטיות המוזרות ביותר באירועים מודרניים היא העובדה שבמשך עשרות שנים ממשלות ישראל – ולא משנה אם משמאל, ממרכז או מימין - התאמצו באומץ לב ובאופן עקבי למסור חלקים גדולים מארץ-ישראל לאויב שנשבע להשמיד אותנו, אך משום-מה לא עלה בידה לעשות זאת. מתברר שאין כאן מישהו שרוצה לקבל את ההצעה שלנו, חרף הנדיבות העצומה שיש בה.
התחזית המיידית למחר היא סירוב איתן לכל הצעה. ייתכן שהסיבה היא העובדה שההצעה הזאת אינה מתיישבת כלל ועיקר עם תחזית מזג האוויר הכוללת לקיץ בהיר וחמים לעם היהודי בארצו. כל דבר שאיננו פירוק המדינה שלנו במו ידינו ומעבר אל מחוץ למזרח התיכון – ואני בטוח שיהיו בקרבנו אנשים שלא יהססו לחשוב שמדיניות כזאת היא נבונה ואפילו לטובתנו – ייתקל באטימות, במשא ומתן מדומה, ובסופו של דבר, בסירוב.
נראה שמשמים מתנגדים לפיתרון כזה לסכסוך. לפיכך המשימה שלנו היא להתמודד עם המציאות של מחר מיידי מעונן שאחריו עתיד כללי מואר ושטוף שמש. אולי אפשר להתאים לנו משקפיים נפשיים ורגשיים שיאפשרו לנו לראות היטב מקרוב ומרחוק גם יחד, ואז נהיה מוכנים מתמיד להתמודד עם מזג האוויר שמצפה לנו.
במבט לאחור
הרב דב בערל וויין | תמוז תש"ע
זלזול בפיתוי
הרב דב בערל וויין | תשע"ב

מתחברים אל העם!
הרב ש. יוסף וייצן | י"ט אדר ב' התשס"ה
עולם עצוב-עגום
הרב דב בערל וויין | תשע"ד
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
פרשת אמור תשע"ד
תשע"ד
אמת כואבת
תשע"ד
שבועות תשע"ד
תשע"ד
פרשת קדושים תשע"ד
תשע"ד
דיני פרשת זכור
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
בדיקת קורונה בשבת
חכמת התורה וחכמות החול
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
קריעת ים סוף ומשל הסוס
איך ללמוד גמרא?
הקמת סנהדרין בדורנו?
לנתיבות ישראל - מאמר"עמדתנו ועקרונותיה" (המשך)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ג סיון תשפ"ג
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
כל ההתחלות קשות
הרב עזרא כהן | סיון תשפ"ג

הפסקת הנשמה ידנית לחולה
רבנים שונים | סיון תשפ"ג

מסכת יומא פרק ג-ד משנה א,יא
רבנים שונים | יז סיון תשפ"ג
